בישראל, דיני הירושות והצוואות מוסדרים בחוק הנקרא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). במאמר זה נסקור את חוק הירושה, לרבות העקרונות הכלליים בחוק ועיקריו. נסביר מה ההבדל בין ירושה לפי דין לבין צוואה. נסביר מי הם "השחקנים" בתחום הירושות והצוואות, ועוד נושאים נוספים ומעניינים. נדגיש כי מטרת המאמר היא להעניק לקוראים תוכן איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
הבסיס של חוק הירושה:
חוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם, כל רכושו (כלומר – עיזבונו), יועבר ליורשיו. כמו כן, הדין קובע כי ירושה בישראל תיעשה או לפי דין, או לפי צוואה. חוק הירושה גם קובע כי כל אדם רשאי לרשת ולהוריש, אלא אם כשירותו נשללה על ידי ערכאה שיפוטית. זאת ועוד, חוק הירושה קובע כי אדם שניסה להתנקש בחייו של המוריש, לא יהיה זכאי לרשת אותו.
ירושה לפי דין:
ישנן שתי אופציות לירושה על פי חוק הירושה: האופציה האחת היא צוואה – עליה נפרט בהמשך. הדרך השנייה, שהיא בעצם ברירת המחדל החוקית – היא ירושה לפי דין. סעיף 10 בחוק הירושה קובע, כי אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, הרי שאז רכושו עובר אוטומטית ליורשיו, שהם בן או בת זוגו וכן ילדיו, בחלוקה שווה. במידה ואדם נפטר ללא ילדים או ללא בן או בת זוג, אזי הרכוש יועבר להוריו, ובהיעדרם לאחיו וכך הלאה (ישנו עיקרון של מעגליות). אגב, אם אדם נפטר ערירי, ללא משפחה, אזי רכושו יועבר למדינת ישראל.
ירושה לפי דין, היא בעצם ברירת המחדל החוקית. כלומר, אדם רשאי שלא לערוך צוואה, ובמקרה כזה, הרי שרכושו יועבר ליורשיו הטבעיים לפי חוק הירושה.
כדי לממש ירושה לפי דין, יש לפעול להגשת בקשה למתן צו ירושה. בקשה זו מוגשת לרשם הירושות, שהוא שחקן משמעותי בדיני הירושה והצוואה. רשם הירושה בוחן אם אין התנגדויות למתן צו ירושה, ובמידה ואין התנגדויות, הרי שאז יינתן צו ירושה. כמו כן, במידה ומוגשת התנגדות, הרי שזו תתברר בבית המשפט לענייני משפחה, שהוא הפוסק בתחום הירושות והצוואות. על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
צוואה:
חוק הירושה קובע ברירת מחדל חוקית לירושה, עליה הסברנו בחלק הקודם. במקביל, לכל אדם עומדת הזכות לערוך צוואה (מלשון "ציווי"). צוואה היא בעצם מסמך שבמסגרתו אדם מורה כיצד יחולק עיזבונו לאחר מותו. אפשר להוריש בצוואה את העיזבון לכל אדם, כלומר – אפילו לשכן. ההגבלה היחידה שקיימת היא כשרות משפטית (במידה ואדם אינו פסול דין).
ישנם ארבעה סוגים של צוואות. הצוואה הבסיסית היא "צוואה בכתב", שנחתמת על ידי עורכה. הצוואה השנייה היא "צוואה בפני עדים", שהיא צוואה בכתב, שנחתמת על ידי שני עדים. סוג נוסף של צוואה הוא "צוואה בפני רשות". כלומר, אדם שמקריא ומכתיב את צוואתו בפני ערכאה שיפוטית או בפני רשם הירושה. הסוג האחרון הוא "צוואה בעל פה", שיכולה להינתן רק כאשר אדם סבור כי הוא עתיד למות בזמן הקרוב, ואז עליו להקריא את צוואתו בעל פה בפני שני עדים. האחרונים צריכים לערוך זיכרון דברים ולמסור את זיכרון הדברים לרשם הירושה. אגב, אם אדם שמסר צוואה בעל פה, לא נפטר בתוך חודש, הרי שצוואתו בטלה.
חשוב מאוד לפנות אל עורך דין ירושות וצוואות בעת עריכת צוואה, שכן תמיד יכולות לעלות שאלות משפטיות ומשפחתיות בנושא.
כדי לממש צוואה, יש לפעול באופן דומה לירושה לפי דין. כלומר, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו קיום צוואה. גם כאן, במידה ואין התנגדויות, אזי לאחר תקופה מוגדרת, יינתן צו קיום צוואה. במידה ומוגשת התנגדות, הרי שאז ההתנגדות תתברר בבית המשפט לענייני משפחה.
התנגדות לצוואה יכולה לנבוע מטענות של חוסר כשרות של הצוואה, חשש להשפעה בלתי הוגנת, צוואה סותרת ועוד.
לסיכום:
במאמר זה הסברנו את הדין לגבי ירושות וצוואות, ובפרט מה ההבדל בין ירושה לפי דין, לבין ירושה לפי צוואה. הצגנו את העקרונות של חוק הירושה, כלומר – את כללי הבסיס לחוק. כמו כן, הסברנו כיצד מממשים ירושה, בין אם באמצעות צו ירושה ובין אם באמצעות צו קיום צוואה. גם הסברנו מהי התנגדות לצו ירושה או צו קיום צוואה. עוד הסברנו מי הם השחקנים בתחום, דהיינו – רשם הירושה ובית המשפט לענייני משפחה, וכמובן – היורשים והמוריש.
Leave A Comment