מאמר זה יסקור בקצרה את צווי ההרחקה וכן את משמעות הפרתם. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ונכתב על מנת לסקור את הנושא.

צו הרחקה ניתן מכוח אחד משני חוקים: החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 והחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001. האחד הוא חוק העוסק בצווי הרחקה בין בני משפחה, השני הוא חוק שעוסק בצווי הרחקה כלליים, דהיינו בין אנשים שיכולים להיות זרים.

נבהיר כי צו הרחקה נועד לתת הגנה זמנית למבקש אותו. צו הרחקה ניתן למשך חצי שנה וניתן להאריכו לשנה ובמקרים מסוימים אף לשנתיים. המטרה היא שבזמן שיש צו הרחקה, ינוהל הליך שיאפשר מתן פתרון קבוע.

צו הרחקה יכול להיות צו המורה על ריחוק מאדם או ממקום מסוים ויכול להיות מלווה בהנחיה שלא ליצור קשר עם המבקש את הצו. בנוסף, הצו יכול להיות מלווה בהנחיה של הפקדת נשק, אם קיים חשש לחיי אדם.

צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת:

הבקשה לצו הרחקה, מוגשת נגד אדם זר או מכר המהווה הטרדה מאיימת. כך למשל אם מדובר באדם שהולך אחרי אדם אחר ברחוב, אדם שעוקב, מאיים או פוגע בפרטיותו או בחירותו של אדם. למשל אם יש שכן שזורק במתכוון זבל לדירה אחרת – הנפגע יכול להגיש בקשה לצו הרחקה. הבקשה לצו הרחקה, בדרך כלל מוגשת לבית משפט השלום. ניתן להגישה גם לערכאה דתית. על ההחלטה לצו הרחקה, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי ואף להגיש ערעור ברשות לבית המשפט העליון.

במהלך קיום צו ההרחקה, על המתלונן לבחון את האפשרות לנהל הליך אזרחי, או להגיש תלונה במשטרה, שבהמשך יכולה להוביל להגשת כתב אישום כלפי המטריד.

צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה:

למרבה הצער, סוגיות של אלימות במשפחה אינן נדירות. כאשר אחד מבני משפחה חש כי הוא אינו בטוח יותר, כי נוקטים כלפיו באלימות מילולית או אלימות פיזית, יש כלפיו אלימות מינית, כליאת שווא ועוד, יכול הנפגע לבקש צו הרחקה שנקרא "צו הגנה".

למרבה הצער, במקרים של היעדר ביטחון בתוך המשפחה, בעיקר כלפי נשים וילדים, יש להוציא צו הרחקה לצורך שמירה על שלומם או על חייהם. כבר בהצעת החוק נאמר כי: "הצעת החוק המצורפת בזאת נועדה להקל על מצוקתם של נשים וילדים הנמקים תחת ידו הקשה של בן משפחה אלים. ההצעה, שוועדת קרפ אימצה את עקרונותיה, נועדה לאפשר לבית המשפט להרחיק בן משפחה אלים מבני משפחתו הסובלים מהתנהגותו האלימה, הן בבית המשפחה והן במקומות העבודה והלימודים בהם שוהים בני המשפחה". (זהו ההסבר בהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה).

מיהו בן משפחה לפי הדין? בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, סב או סבתא, צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית וכו', ובנוסף מי שאחראי למחייתו, בריאותו וחינוכו של קטין או חסר ישע המתגורר עמו.

את הבקשה לצו הרחקה, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. על מגיש הבקשה להוכיח בצורה סבירה כי אכן יש הצדקה להוציא צו הרחקה וכי קיימת אלימות שפוגעת בשגרת החיים או מהווה איום ממשי על בני הבית או חלקם.

לאחר שניתן צו הרחקה, הנפגע יכול להגיש תלונה במשטרה ואף לגרום להגשת כתב אישום נגד הגורם המאיים ובמקביל לנהל הליכים אזרחיים בערכאות הרלוונטיות.

גם על צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי וכן ערעור ברשות לבית המשפט העליון.

מה קורה כאשר האדם שעליו חל צו ההרחקה מפר אותו?

הפרה של צו הרחקה, הן מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת והן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 287 לחוק העונשין. לפי סעיף זה, על המפר יוטלו שנתיים מאסר. בסעיף 287(ב) לחוק העונשין, מדובר בהפרת צו הרחקה שנועד לשמור על חיי אדם. בהפרת צו זה, יוטלו על המפר 4 שנות מאסר.

לסיכום:

כאשר אדם מרגיש מאוים, אם על ידי אדם זר או מכר ואם על ידי בן משפחה, הוא יכול לפנות לבית המשפט, בבקשה להוציא לאותו אדם צו הרחקה. צו ההרחקה הוא זמני ואין להפר את תנאיו. המפר את תנאי צו ההרחקה, צפוי לקבל מאסר בפועל בהתאם לקבוע בחוק העונשין.