לכאורה, כותרת המאמר היא צינית או אולי ישירה מידי, אבל למעשה מדובר בשאלה שכיחה מאוד, שכעורכי דין לגירושין אנו נשאלים על ידי כל לקוחה או לקוח. השאלה אולי לא תמיד ישירה כל כך, אבל הרבה פעמים מתקשרת לבסיס של דיני המשפחה, שנוגע בשאלה – מהי זכות האישה במסגרת הליך הגירושין. ללא ספק זו שאלה חשובה, ובה נעסוק.

מאמר זה יסקור בקצרה את הנושא של זכויות האישה בגירושים, את הליך הגירושים עצמו, כיצד יש לנהלו, כיצד יש לנהל את ההליכים הנלווים לו, איזו ערכאה רלוונטית להליכים השונים, מדוע כדאי להתייעץ עם עורך דין ובאיזו ערכאה כדאי להגיש את התביעה. המאמר נכתב על מנת לאפשר לקורא להיחשף לנושא רגיש זה והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

גירושים במדינת ישראל:

מוסד הנישואים וכן הליך הגירושים בארץ, כפופים לדין הדתי ולרבנות הראשית, שמנהלת הן את הליך הנישואים והן את הליך הגירושים. בני זוג יהודים, גבר ואישה, שנישאו כדת משה וישראל, או שנישאו בנישואים אזרחיים, מחויבים לנהל את הליך הגירושים ברבנות. כלומר, הערכאה שיש לה סמכות בלעדית לדון בתביעת גירושים, היא בית הדין הרבני.

כאשר בני זוג מחליטים להתגרש, הם יכולים לעשות זאת באחת משתי דרכים – בהסכמה או שלא בהסכמה. אם הליך הגירושים הוא בהסכמה – אזי בני הזוג יכולים, בדרך כלל בסיוע גורם שלישי חיצוני, להגיש להסכמות בנוגע לגירושים, לכתוב הסכם גירושים ולהגישו לאישור בית הדין הרבני.

למרבה הצער, במקרים רבים, בני זוג שרוצים להתגרש לא מצליחים להגיע להסכמות ולכן צריכים לנהל הליך משפטי. כך, אחד מהצדדים מגיש, באמצעות עורך דין, תביעה לבית הדין הרבני. כתב התביעה כולל עובדות, מסמכים שתומכים בעובדות וכן עילת תביעה. בעת הגשת התביעה יש לשלם אגרה. הדיון מתקיים בפני דייני בית הדין, שמחליטים האם קיימת עילה והאם הם מקבלים את תביעת הגירושים.

זכויותיה של האישה – בהליכים נלווים לגירושין:

כאמור, הליך גירושים מהווה פירוק משפחה ויש לו הליכים נלווים שצריך להסדיר. בדומה להליך גירושים, גם את ההליכים הנלווים ניתן לנהל בהסכמות הצדדים באמצעות גישור או פישור ולכתוב הסכמים שהתנאים שלהם מקובלים על ידי שני הצדדים. במידה והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות, אזי אחד הצדדים יגיש תביעה – או כתביעה כרוכה לתביעת הגירושים בבית הדין הרבני, או בתביעה נפרדת לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר לשניהם יש סמכות מקבילה לדון בהליכים הנלווים.

משמורת:

כאשר האישה רוצה להגיש תביעה, במרבית המקרים כדאי לה להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שפוסק בהתאם לחוקים ולפסיקה האזרחית ולא לפי הדין הדתי, כפי שפוסק בית הדין הרבני. זאת ועוד, במקרים רבים, כאשר בני זוג מחליטים לפרק את התא המשפחתי, יש ילדים בתמונה. לכן, צריך לבחון היכן יתגוררו הילדים ומי יישא בתשלומי המזונות והמדור עבורם.

בכל הנוגע לילדים, ובעיקר בתחום המשמורת, לאישה יש יתרון מובהק. ככלל, ילד עד גיל 6 יגור עם אמו (למעט מקרים חריגים או אם בני הזוג הסכימו על משמורת משותפת). עם זאת, במרבית המקרים, כאשר הילדים עוברים את גיל 6 ואין חובה שהמשמורת הבלעדית תהיה אצל האמא, בתי המשפט פוסקים כי המשמורת העיקרית תהיה אצל האמא ולאב ייקבעו הסדרי ראיה (שיתאימו לשני הצדדים).

מזונות:

בנוסף למשמורת, יש להסדיר את תשלום המזונות. בעניין זה על האב לשאת בתשלום מזונות, גם עבור האישה (כל עוד הם נשואים) וגם עבור הילדים. כך, כאשר בני הזוג עדיין נשואים והליך הגירושים נמשך, על הבעל לכלכל את אשתו ולאפשר לה לחיות ברמת חיים זהה לזו שהייתה לה כאשר חיו יחד. לכן, תשלום מזונות האישה, ישולם עד שגירושי בני הזוג יהיו בתוקף.

תשלום המזונות עבור הילדים משתנה על פי גילאים. נסביר: כמו במשמורת, גיל 6 הוא הגיל הקובע. אב חייב לשאת באופן בלעדי בתשלום מזונות עבור ילדיו עד הגיעם לגיל 6. רק כאשר הילדים עוברים את גיל 6, בית המשפט לענייני משפחה בוחן את השתכרות האב והאם, את ההוצאות על הילדים (לרבות אוכל, חינוך, חוגים מדור ועוד), ובודק האם ההורים חולקים משמורת משותפת או שלאחד מבני הזוג יש משמורת בלעדית על הילדים. לאחר מכן, בית המשפט מחלק את התשלום באופן שווה ויחסי בהתאם ליכולת התשלום של כל אחד מההורים.

רכוש:

בנוסף, יש להסדיר את סוגיית הרכוש. אם בין הצדדים לא נחתם הסכם ממון, אזי חוק יחסי ממון קובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך נישואי בני הזוג וכל הרכוש ששימש את בני הזוג במהלך תקופת נישואיהם, יתחלק באופן שווה בין הצדדים. כך לדוגמא, אם לבעל הייתה דירה בבעלותו לפני הנישואים והמשפחה גרה בדירתו, אזי הדירה תתחלק בין בני הזוג.

לסיכום:

הליך גירושים וההליכים הנלווים לו, מלווים ברגשות עזים, שכן מדובר בפירוק של התא המשפחתי. בהליכים הנלווים יש הבדלים בין זכויות האם והאב, שכן לאם יש יתרון משמעותי, הן בסוגיית המשמורת והן בקבלת תשלום המזונות. בניהול ההליכים כדאי להיוועץ בעורך דין שמכיר את הדין ויוכל לסייע לנהל את ההליך בצורה הטובה ביותר.