מדובר בנושא שראוי להרחבה אבל בקצרה: איזון כושר השתכרות נובע מעיקרון החלוקה השוויונית של המשאבים הכלכליים בין בני זוג עקב גירושין. כשבני הזוג מתגרשים החוק קובע שכל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג. כדי שהחלוקה תהייה הוגנת יש לחשב גם את כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. כושר ההשתכרות תלוי בנכסי קריירה: הכשרות, מוניטין שנרכש, מומחיות, ניסיון, תנאי פנסיה וכדומה. כאשר נכסי הקריירה נצברו במהלך החיים המשותפים, בן הזוג שלא צבר אותם אך סייע בצבירתם זכאי למחצית מהם. איזון כושר ההשתכרות נעשה על ידי חלוקת הרכוש והנכסים באופן שיפצה את בן הזוג על כך שכושר ההשתכרות שלו קטן מזה של בן הזוג האחר. בשנים האחרונות בית המשפט מקפיד יותר על איזון כושר ההשתכרות ופוסק – במקרים שהוא משתכנע שמדובר בתביעה מוצדקת – לטובת הצד שדורש איזון כושר השתכרות.
