במסגרת הליכי גירושין, ישנם מספר הליכי משנה שיש להסדיר. קודם כל, על בני הזוג להתגרש בבית הדין הדתי. כמו כן, על בני הזוג להסדיר את סוגיית המשמורת על הילדים המשותפים שלהם, דהיינו להכריע מי יהיה ההורה המשמורן וכיצד יהיו הסדרי הראיה של ההורה הלא משמורן, או שלחילופין, ההורים יקיימו משמורת משותפת. כמו כן, על בני הזוג להסדיר את חלוקת הרכוש המשותף שלהם. הנושא האחרון אך אולי המשמעותי ביותר, הוא נושא המזונות: על בני הזוג להכריע מה יהיה גובה המזונות. במאמר שלהלן נסקור את תחום דיני הגירושין ונתמקד בתחום המזונות. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין מזונות.
נישואין וגירושין בישראל:
בישראל, נישואין גירושין נערכים לפי הדין הדתי שחל על בני הזוג. כלומר, בני זוג יהודים יוכלו להינשא לפי דין תורה. כמו כן, כאשר בני זוג רוצים להתגרש, עליהם להגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. האחרון הוא המוסמך הבלעדי לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין בין יהודים. בנוסף, לבית הדין הרבני יש סמכות גם לעסוק בתביעות למזונות, אך זו סמכות מקבילה לסמכות של בית המשפט לענייני משפחה.
חשוב להדגיש כי הערכאה השנייה בתחום המשפחה בישראל, היא בית המשפט לענייני משפחה. האחרון אמון על השפיטה בכל תחום בדיני המשפחה, למעט בתביעות לנישואין וגירושין. כמו כן, לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לעסוק בתביעות מזונות, תביעות משמורת, וכמובן גם תביעות לחלוקת רכוש ופירוק שותפות בין בני זוג.
חשוב להעיר כי בין הערכאות יש מרוץ של סמכויות. הסברנו שלבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בתביעה לגירושין, ויש לו סמכות מקבילה לעסוק בתביעות מזונות. אין לו סמכות לעסוק בתביעות לרכוש משותף ותביעות משמורת, אלא אם תביעות אלו כרוכות עם תביעת הגירושין.
מזונות בין בני זוג:
לצד העובדה שגירושין ונישואין בין יהודים בישראל נערכים לפי הדין הדתי, גם החובה לשאת במזונות ילדים, היא חובה שמפורטת בדין העברי–דתי. נסביר – הדין הדתי קובע כי אב חייב לשאת באופן מוחלט במזונות ילדיו. מטרת המזונות היא להבטיח לילדי האב קיום כלכלי הולם, גם אם הוא איננו מתגורר עמם תחת אותה קורת גג. כמו כן, לדמי מזונות חודשיים, מתווספים דמי מדור, שבעצם מהווים "כיסוי הוצאות" דיור של ילדי האב.
מזונות ילדים מורכבים משני רבדים. האחד הוא מזונות מדין חובה, שהם המזונות עד גיל 6, וכן מזונות עד גיל בגרות. מזונות מדין חובה כוללים את כל ההוצאות הבסיסיות של הקטין. הרובד השני הינו מזונות מדין צדקה. אלה משולמים החל מגיל 6, לצד מזונות מדין חובה וכוללים הוצאות נוספות לא בסיסיות, לטובת גידול הילד. כמו כן, מזונות מדין חובה הם מזונות שהאב חייב לשאת בהם באופן מוחלט. מזונות מדין צדקה משולמים בהתאם ליכולתו הכספית של האב.
לרוב, מזונות משולמים עד שחרור מהצבא או השירות הלאומי. חשוב להבהיר כי מזונות אחרי גיל 18 הם נמוכים מאוד, להבדיל ממזונות עד גיל הבגרות, טרם הגיוס. עם זאת, חשוב לדעת שהחובה לשאת במזונות, אינה מסתיימת בגיל 18 כפי שרבים סבורים.
מזונות במסגרת משמורת משותפת:
יש לשים לב להבדל בין מזונות המשולמים על ידי האב שנהנה מהסדרי ראיה, לבין מזונות במסגרת משמורת משותפת. משמורת משותפת היא משמורת שבמסגרתה בני הזוג יחדיו אחראים לטיפול השוטף בילדיהם, ושניהם מקיימים משמורת שווה מבחינת האחריות השוטפת וזמני השהות. כמו כן, ההורים לרוב יתגוררו בקרבת מקום כדי לאפשר לילדים שני בתים קבועים. בית המשפט העליון קבע בעבר כי אם הורים מקיימים משמורת משותפת שווה מבחינת הזמנים וכנה ביישום שלה, הרי שאז יש לערוך שוויון במזונות, ובלבד שאין פער שכר משמעותי בין ההורים. חשוב להבהיר כי מדובר במזונות מדין צדקה. פסיקת בית המשפט לא עסקה במזונות מדין חובה.
הליכי מזונות:
להבדיל מתיקים אזרחיים, שבהם לאחר שניתן פסק דין, תם התיק, הרי שבתיקי מזונות, ניתן לחדש את ההליכים מפעם לפעם, במידה ויש נסיבות חדשות, למשל מעבר של הילדים. ניתן לעתור להפחתה של מזונות, ביטול, או הגדלה של מזונות.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בתחום הגירושין ובפרט בתיקי מזונות. הסברנו מה הדין לגבי מזונות בישראל ומה חשוב לדעת על תחום המזונות. את המאמר נסיים בהמלצה להיעזר בעורך דין דיני משפחה.
Leave A Comment