לא, אב יכול לתבוע את ילדיו למזונות רק אם אין בידיו הכנסה מספקת בכדי לחיות ולספק את צרכיו.
לא ניתן לפחית סכום מזונות בגלל שהאב היה קטין מכוון שגובה דני המזונות נקבע על פי צרכיו של הקטין ויכולתו של האב.
תלוי בסיטואציה אך עקרונית הבת יכולה להגיש תביעה למזונות כנגד האם והאב.
במידה והילד מעל גיל 18 אז לא מגיעים מזונות אלא בתקופת שירותו הצבאי ובמידה והנער הוא מתחת לגיל 18 אז האב יכול לתבוע מחצית מההוצאות שהוא משלם על הנער וזאת במידה והשתכרותה של האם מספיקה למחייתה ונותר לה עודף. בכל מקרה לא ניתן לתבוע על שנים שעברו אלא רק מיום הגשת התביעה.
לא ניתן לתבוע מזונות ללא רישום בתעודת הזהות יחד עם זאת ניתן להגיש תביעה לאבהות בבית המשפט ואם יקבע שהילדה היא אכן ביתו ניתן יהיה לתבוע מזונות.
האב לא יכול להחליט להפסיק לשלם מזונות על דעת עצמו. הוא יכול לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה להפסיק לשלם כיוון שהילד עבר לגור אצלו ויש סיכוי טוב שבית המשפט יפסוק שהאב פטור מתשלום מזונות – אפילו באופן רטרואקטיבי.
אם הסכם הגירושין לא מדבר על כך אז ניתן לתבוע בנפרד השתתפות בהוצאות החינוך – ההוצאות צריכות להתחלק שווה בשווה בין בני הזוג. אם בהסכם הגירושין ישנו סעיף (או סעיפים) שנוגעים לעניין הוצאות החינוך הרי שההסכם קובע ולא ניתן לתבוע מעבר למה שנאמר בו.
כן. יש לחשב את ההפרש בין הסכום שהתקבל לבין הסכום הצמוד למדד שהיה צריך להתקבל.
האם ניתן להוסיף בהסכם גירושין סעיף שיקבע שלא יהיה ניתן בעתיד לבקש הגדלת מזונות גם אם הנסיבות משתנות?
לא – סעיף שכזה איננו חוקי ובית המשפט לא יאשר אותו. הסיבה לכך היא שסעיף כזה פוגע בטובת הקטינים והם אינם צד להסכם. כמו כן לא ניתן לקבוע סעיף שימנע הקטנת מזונות עתידית במקרה של שינוי בנסיבות.
קצבת הנכות רלבנטית לגבי מזונות הקטין ובית המשפט מתחשב בקיומה כשהוא בא לפסוק את גובה המזונות. אם הקצבה לא הייתה קיימת בזמן שנקבעו המזונות הרי שהיא מהווה שינוי בנסיבות וניתן להגיש בקשה להפחתת מזונות עקב השינוי הזה.
כן. אי עמידה בהסדרי הראיה מטילה על האם עומס כלכלי גדול יותר – הילדים נמצאים אצלה יותר מזן ממה שנקבע – ולכן היא יכולה לטעון לשינוי בנסיבות ולתבוע הגדלת מזונות.
הסדר כזה אכן יכול להבטיח כי גרושתו של בן זוגך לא תוכל להגיש תביעה על הזכויות בדירה ו/או לבקש העלאת דמי המזונות על סמך הרכוש הזה.
עם זאת, בהסדר כזה ישנם שני חסרונות, לפחות:
- אם חלילה בן זוגך ילך לעולמו אזי לא את ולא ילדייך תהיו זכאים לרשת את חלקו של בן זוגך בדירה שכן חלקו רשום על שם אימו.
- אם בן זוגך יסתכסך חלילה עם אימו , אזי אימו יכולה לדרוש את חלקה בדירה וכן יכולה לטעון כי מחצית מהדירה שייכת לה וזאת על פי הרשום בטאבו.
אישה זכאית למזונות מהביטוח הלאומי אם הבעל היה תושב ישראל ביום שניתן פסק הדין או שהיה תושב ישראל שנתיים מתוך ארבעת השנים שקדמו למתן פסק הדין.
לא. הביטוח משלם מזונות לאישה שאיננה מקבלת את המזונות המגיעים לה על פי פסיקת בית המשפט והוא תובע את הבעל כדי לקבל ממנו את הכספים המשולמים לאישה. הביטוח הלאומי איננו יכול להחליף את האישה בהליך הגירושין עצמו ולדרוש במקומה שישולמו לה מזונות. עבור אם חד-הורית או גרושה קיימים פתרונות אחרים במסגרת הביטוח הלאומי כמו קצבת השלמת הכנסה וקצבאות ילדים.
כן. מי שהגיע לגיל 18 יכול לתבוע מאביו שישלם עבורו מזונות עד סיום שירותו הצבאי.
נעים להכיר – עורך דין יעקב בלס:
בוגר הפקולטה למשפטים (1994) באוניברסיטת תל אביב ועורך דין גירושין מוסמך (1996). לעו"ד בלס ניסיון עשיר באלפי תיקים בתחום של גירושין ודיני משפחה, הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד. עו"ד בלס השיג תקדימים רבים – ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002 – וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.
משרד עורכי דין יעקב בלס מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים, במספר תחומי עיסוק עיקריים:
דיני משפחה וענייני גירושין, דיני מקרקעין ונדל"ן, משפט פלילי ועוד. כמו במרבית משרדי עורכי דין אחרים, גם במשרד עו"ד בלס ניתן לקבל – בנוסף – שירותי ייצוג בבתי משפט ובבתי דין שונים (ליטיגציה), בהתאם לנושא הנדון בכל תיק.
לקבלת ייעוץ בנושא דיני משפחה השאירו פרטים בטופס או חייגו
טלפון: 052-2927602 | 03-6521605 (יעקב בלס)
