הקמת תא משפחתי הוא צעד משמעותי ומשמח לכל אדם. עם זאת, ההחלטה למסד קשר עם אדם, עלולה לעיתים להיות מורכבת למדי. ההתמודדות היומיומית עם בן או בת הזוג, במציאות האינטנסיבית שאנו חיים בה, לעיתים מובילה אותנו לוויכוחים ומחלוקות על תחומים רבים. בעת משבר בין בני הזוג, מוצאים עצמם זוגות רבים עם רצון להיפרד ולפרק את התא המשפחתי שאותו בנו יחד במהלך השנים. ההתמודדות הרגשית במקרים אלו, היא גדולה וקשה, שהרי כל מה שהורגלנו אליו עד עכשיו, עומד להשתנות. התא החם והמשפחתי מתפרק ואנו נאלצים להתמודד עם בדידות, עצב והליך גירושין, שלעיתים נראה כה רחוק ומייגע, מכדי להגיע לסיומו.

כאמור, פירוק התא המשפחתי מתממש ברגע פתיחת הליך הגירושין, שעליו הסכימו יחד בני הזוג. אך עולה השאלה, מה קורה במצב שבו אחד מבני הזוג אינו מוכן לגירושין? מה קורה במקרה שאחד מבני הזוג עדיין מאמין לחלוטין בקשר הזוגי ובמשפחה שבנה? האם במקרים אלו, תתחיל כך לפתע, אידיליה של שלום בית?

במאמר המובא לפניכם/ן, נדון בתביעת שלום בית, שהיא האפשרות המגשרת בין זוגות שמאמינים בשיקום יחסיהם. תחילה, נעסוק בהגדרת המושג שלום בית. כמו כן, נסקור את הערכאה המשפטית הרלוונטית לנושא, הלא היא בית הדין הרבני. נעמוד על הסכם שלום בית, מהו הסכם שלום בית משולב וכן נבין את ההבדל בין הסכם שלום בית לבין תביעת שלום בית.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ של עורך דין מומחה לענייני משפחה.

מהו שלום בית?

המושג שלום בית, הוא ביטוי דתי–עברי הנחשב לאחת ההלכות החשובות ביהדות. שלום בית מבוסס על אידיליה השוררת בין בני זוג הנשואים במשך שנים רבות, עם יחסים שהיו מושתתים על כבוד, אמון ואהבה רבה, אך למרבה הצער, עם השנים, חייהם עלו על שרטון. על פי ההלכה, עם הליך שלום בית ניתן להציל את חיי הנישואין בין בני הזוג, על אף המצב השורר ביניהם. הליך שלום הבית אף עשוי לשפר את יחסיהם של בני הזוג, לחזק את האנרגיה הטובה ולפתח שלווה רגועה וחיובית בבית עצמו. אך שלום בית אינו רק מושג דתי, שכן במדינת ישראל, אשר הדין הדתי שולט בה בענייני נישואין וגירושין, מדובר גם במונח משפטי.

בית הדין הרבני:

בית הדין הרבני הינו טריבונל משפטי, המהווה חלק ממערכת המשפט במדינת ישראל. להבדיל מבתי המשפט לענייני משפחה, פסיקותיו של בית הדין הרבני מבוססות על פי ההלכה היהודית בלבד. מי שיפסוק בדיון בבית הדין הרבני, ייקרא דיין ולא שופט וזאת להבדיל מבית המשפט שבו יושבים שופטים. בישראל, קיימים 12 בתי דין רבניים אזוריים, שהם למעשה ערכאה משפטית אשר מקבילה לבית משפט לענייני משפחה. בנוסף, מעל בתי הדין הרבניים האזוריים, קיים בית הדין הרבני הגדול, שאליו מוגשים כל הערעורים על החלטות בתי הדין האזוריים. שוב, נעיר כי הערכאה השיפוטית המקבילה לבתי הדין הרבניים, היא בית המשפט לענייני משפחה, שיש לו סמכות לעסוק בתביעות בענייני משפחה, מלבד נושאי גירושין ונישואין.

לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לשפוט בכל נושא הקשור לדיני נישואין וגירושין במדינת ישראל וזאת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953. (להלן: חוק שיפוט בתי הדין). לכן, כל זוג יהודי במדינת ישראל המחליט להתחתן או להתגרש, ייאלץ לעמוד בפסיקותיו של בתי הדין הרבניים. היות ובית הדין מבסס את הלכותיו ופסיקותיו על פי ההלכה היהודית (המאמינה כי מוסד הנישואין הינו מוסד חשוב בחייו של אדם ומושתת על כבוד והערכה, אהבה ושלווה בין בני הזוג), אזי במקרה של גירושין, ינסה בית הדין, ככל הניתן, לגשר בין בני הזוג ולסיים את הסכסוך בעזרת גישור בין הצדדים, אשר סופו יהיה בשלום בית, שעליו נרחיב בהמשך המאמר. עבור בית הדין הרבני, מתן גט הוא המוצא האחרון והסופי, שאליו הדיינים לא יכוונו ולא ירצו להגיע.

הליך הגירושין:

כאמור, הליך הגירושין הינו הליך הטומן בחובו השלכות קשות, הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי. הליך הגירושין נערך מכוח הדין הדתי–האישי שחל על בני זוג יהודיים. לכן, במסגרת ההכרעה האם לפתוח בהליך גירושין, תוגש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, שבה ידונו שלושה רבנים. ההחלטה על הליך הגירושין עשויה להתקבל בהסכמה מלאה של בני הזוג ומנגד, ההחלטה יכולה להתקבל רק על ידי צד אחד, בעוד הצד השני אינו מעוניין בהליך הגירושין. מכאן, שאם קיימת הסכמה משותפת של בני הזוג, אזי הם יפנו יחד לבית הדין הרבני ויעתרו יחד לאישור הסכם גירושין בפני בית הדין הרבני. במקרה כזה, בהנחה וקיימת הסכמה לגירושין, לא יהיה קושי רב בקבלת הגט. עם זאת, במידה ובין בני הזוג אין הסכמה לגירושין, הרי שאז יהיה על מבקש הגירושין, להוכיח את קיומה של עילת גירושין, מבין עילות הגירושין הקבועות בדין העברי–דתי.

מאחר ובית הדין פועל על פי הדין האישי–דתי ופוסק על פי ההלכה היהודית, ישנם מקרים שבהם בית הדין הרבני לא ינסה לגשר בין בני הזוג ולשקם את יחסיהם. במקרים אלו, בית הדין הדתי יסרב לאפשר לבני הזוג להמשיך לחיות יחד בברית הנישואין ולקיים בית משותף. כתוצאה מכך, בהתקיים אחד מהמקרים הבאים, בית הדין לא יאשר תביעת שלום בית, או לחילופין, הסכם שלום בית:

ניאוף – בסיטואציה שבה יתגלה כי האישה בגדה בבעלה, בית הדין הרבני לא יאפשר את המשך מוסד הנישואין ויפסוק גט לאלתר. זאת, בשל העובדה כי על פי ההלכה היהודית, אישה שבגדה בבעלה היא אישה אסורה "על בעלה ועל בועלה". לכן, בית הדין יראה בסיטואציה כזו כעילה מספקת לגירושין ויפסוק גט לאלתר, גם אם בני הזוג ירצו להסדיר את המצב ביניהם.

סיטואציה נוספת היא עזיבת הבית ללא הצדקה. על פי ההלכה היהודית ואף בכתובה, על בני הזוג מוטלת אחריות, אחד כלפי השני. כאשר אחד מהם אינו מקיים את תפקידו ולדוגמא, קם ועוזב את הבית ללא הודעה מוקדמת ומוצדקת, אז ייראה האדם שקם ועזב, כ"מורד" בעייני בית הדין. גם בסיטואציה כזו, בית הדין יכול לפסוק גט לאלתר, ללא אפשרות להסכם שלום בית או תביעת שלום בית.

כלומר, ההלכה היהודית מגדירה בדיוק את תפקידם של בני הזוג אחד כלפי השני. קיום מוסד הנישואין ובניית בית בישראל, נחשבים כמצווה ולפיכך על בני הזוג לפעול ולתרום לבניית הבית ושימורו. ההלכה רואה את מוסד הנישואין כמוסד המושתת על כבוד וערכים, אהבה וקבלה ולכן, ישנם מקרים שבהם התנהגות של אחד מהצדדים לא תתקבל על הדעת וקיום המצווה של הקמת בית תיכשל בעיני בית הדין.

תביעת שלום בית:

להבדיל מהסכם שלום בית, שעליו נסביר בהמשך המאמר, תביעת שלום בית מוגשת לבית הדין הרבני, לרוב במסגרת סכסוך בין בני הזוג, כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש והשני מעוניין בגירושין. במקרה כזה, תביעת שלום בית תוגש על ידי בן הזוג שאינו מעוניין להתגרש, כנגד תביעת הגירושין וזאת במטרה לנסות להשיב את המצב לקדמותו ולנסות לשקם את חיי הזוגיות. תביעת שלום בית, הינה נגזרת מדיני נישואין וגירושין. אי לכך, הסמכות הבלעדית לעסוק בתביעות שלום בית, שמורה לבית הדין הרבני (כך גם באשר להסכם שלום בית).

לתביעת שלום בית ישנם יתרונות וחסרונות ברורים. אם מדובר בהגשת תביעת שלום בית כנה, אשר מלאה בכוונה טהורה ורצינית להתגבר על מכשולי החיים, אזי התקופה אותה יקבעו, תשמש כתקופת ביניים, שבה ינסו בני הזוג לשפר את זוגיותם ולהשיבה לדרך המלך. מנגד, ישנם חסרונות פוגעניים המציגים את תביעת שלום הבית באור פחות חיובי. הראשון, הוא הכפייה הקשה הנעשית נגד הצד שכן מעוניין להתגרש, לאחר שהגיע להחלטה משמעותית זו והשלים עמה. חיסרון נוסף הוא כי תביעת שלום הבית כופה עליו את נוכחותו בבית, לצד בן זוג שאינו מעוניין בגירושין. הכפייה עלולה לגרום לאדם, "אנטי" לשיקום הזוגיות ובכלל זה, "אנטי" לבן או בת הזוג.

מקרה מצער נוסף שיכול להיגרם כתוצאה מתביעת שלום בית, הוא הגשת התביעה, לא למטרה לשמה נועדה. נסביר: ישנם מקרים מצערים, שבהם אנשים עלולים להשתמש בתביעה זו מתוך רצון לנקמה או לעיכוב הליך הגירושין וזאת בשל הרצון ליהנות מ"עליונות" ולשפר את מעמדם בהליך הגירושין שאותו הם מנהלים. למעשה, צעד זה פוגע בצד השני ומשרת את האינטרסים של הצד אשר מגיש תביעת שלום בית. במילים אחרות, ישנם בני זוג אשר מגישים תביעת שלום בית, מתוך רצון לנקום בבן או בת הזוג ו\או לשם "מלחמת התשה".

לאור האמור לעיל, נראה כי תביעת שלום בית היא תביעה שמגלמת התנגשות ממשית בין הרצוי למצוי. בעוד שבראש מעייניו של בית הדין הרבני עומד שלום הבית וגישור היחסים בין בני הזוג, עדיין ישנם כאלו שמנצלים את האפשרות לתביעה זו, למטרות נקם, הנעשות לא בתום לב.

כיצד אוכף בית הדין את תביעת שלום הבית?

למעשה, לבית הדין הרבני אין אפשרות להכריח או להטיל סנקציות חוקיות על בן הזוג שאינו מעוניין בשלום הבית. בהתאם לכך, עולה השאלה: מהן יכולותיו של בית הדין וכיצד הוא יכול לאכוף את החלטת שלום הבית, אם בכלל? נסביר: למרות שבית הדין אינו יכול לאכוף את ההחלטה של שלום בית, עדיין קיימים מספר סעדים משמעותיים, שאותם יש לו סמכות להטיל על אותו צד מבני הזוג שמפר את החלטת שלום הבית וזאת בשל רצונו לפתוח בהליך הגירושין.

הסעד הראשון הוא הטלת צווים – בית הדין הרבני יכול להטיל צו עיקול על חשבון הבנק וצו עיכוב יציאה מהארץ וזאת על מנת להרתיע את בן הזוג שאינו מעוניין בשלום בית. סעד זה הופך אפקטיבי, בעיקר במקרה שבו עולה החשש כי בן הזוג המעוניין להתגרש, צפוי לברוח מהארץ עם נכסיו.

סעד נוסף הוא סעד הקיים להחלטתן של הנשים בלבד – תביעה למדור ספציפי. במקרה שבו הוגשה תביעת שלום הבית על ידי האישה, במסגרת התביעה, יכולה האישה לדרוש את הבטחת מגוריה בבית שבו חיה עד כה. למעשה, תביעה זו מבטיחה לאישה מגורים עד סיום ההליך, גם אם הוגשה תביעה על ידי הבעל לפירוק וחלוקת הנכסים.

ניתן לראות כי גם כאשר בית הדין הרבני אוכף את תביעת שלום הבית, מתעוררים קשים רבים, שלא רק שמנוגדים למטרת ההליך, אלא גם פוגעים קשות בזכויות היסוד של אזרחים. מאחר ובני הזוג מודעים להשלכות המשפטיות, הרי שהם יוכלו לחשב את צעדיהם באופן שישרת אותם בצורה הטובה ביותר על מנת להשיג את מטרתם. מכאן, נראה כי פרוצדורת תביעת הגירושין נראית תמימה לכאורה, אך לא פעם היא מנוצלת לרעה על ידי בני זוג מסוכסכים, שזוגיותם וההרמוניה הביתית אינה עומדת לנגד עיניהם. מצב זה מוביל אותנו לתהייה על יתרונותיה של תביעת שלום הבית והאם להגשת תביעות איש כנגד רעהו, אכן התכוון המשורר.

הסכם שלום בית:

הסכם שלום בית הינו הסכם פרטני הנערך בין בני הזוג, שבמסגרתו הם יעתרו יחד, במשותף, לבית הדין הרבני. זאת, להבדיל מתביעת שלום בית, המוגשת על ידי צד אחד בלבד, כפי שתיארנו לעיל. בעת משבר בין בני זוג, לעיתים הם מגיעים להחלטה מוסכמת כי עליהם לפרק את נישואיהם וזאת בעזרת הליך הגירושין ומתן הגט. אך ישנם זוגות, שהשאיפה האמתית שלהם היא להציל את הקשר תוך עמידה בניסיונות החיים ולא לפנות ישירות להליך הגירושין. לפיכך, הסכם שלום הבית הוא הסכם משותף של בני הזוג, שעמו יעתרו לבית הדין הרבני, לשם קבלת תוקף משפטי ומחייב להסכמה שיש ביניהם. כמו כן, הסכם שלום בית יכלול את ההתנהלות המשותפת של חייהם כבני זוג, תוך התייחסות פרטנית לכל רבדי הזוגיות: היבט כלכלי, היבט אישי, מקומו של כל אדם בבית והכבוד המגיע לו, היבט חברתי, התנהגות כלפי חוץ ואף הסכם על גידול וחינוך הילדים. כמו כן, בהסכם שלום בית, יקבעו כמה זמן תימשך תקופת הביניים, שבה ינסו בני הזוג לשקם את מערכת היחסים ביניהם.

הסכם שלום בית משולב:

כפי שהסברנו בחלק הקודם, הסכם שלום הבית יכלול תנאים לפרידתם של בני הזוג. מנגד, הסכם שלום בית משולב, הוא הסכם "מתקדם יותר". כלומר, להסכם שלום הבית הנעשה בין בני הזוג, יצורף גם הסכם גירושין אשר יגדיר את יחסיהם במצב של אי הסכמה להמשיך בחיים משותפים או אי הצלחה בעמידה בתנאיו של הסכם שלום הבית. מכאן, שהסכם שלום בית משולב, יכלול גם תנאים והוראות לגירושין, במקרה שבו הסכם שלום הבית לא צלח. למעשה, צירוף של הסכם הגירושין יכול למנוע מחלוקות עתידיות לאחר הניסיון לשקם את היחסים ובכך להבטיח שקט נפשי לצדדים.

לסיכום:

במאמר עסקנו במונח שלום בית. ראינו כי מוסד הנישואין הינו מוסד המושתת על מספר ערכים, כשהגבוה והבולט ביניהם, הוא הכבוד בין בני הזוג. לפיכך, על בני הזוג להבין כי לפני שמקבלים החלטה פזיזה לפתוח בהליך הגירושין, ישנן אפשרויות נוספות להצלת הזוגיות ושמירה על הבית. ישנם מקרים שבהם הסכם שלום בית מצליח ואז, אין צורך להכביר במילים בדבר גודל ההצלחה. מנגד, ישנם מקרים שבהם שלום הבית נכשל ואז פונה הזוג להליך הגירושין.

כמו כן, במאמר הראנו כי רצונו העיקרי של בית הדין הרבני, הוא להסדיר את יחסיהם של בני הזוג ולהובילם לדרך חדשה וטובה. כך או אחרת, לפני קבלת החלטה שבעתיד עלולה להתגלות כהחלטה מוטעית, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לענייני משפחה וזאת על מנת לקבל את הייעוץ וההכוונה הטובים ביותר. לעיתים, עדיף להשתהות מעט עם ההחלטה להתגרש ולנסות להציל את חיי הנישואין, עם האפשרויות העומדות לפנינו.