משמורת ילדים : ילדים זה שאלה משפטית

משמורת ילדים : ילדים זה שאלה משפטית

סוגיית החזקת הילדים, הקרויה בעגה המשפטית משמורת ילדים, נחשבת לאחת הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר בדיני המשפחה. משמורת עוסקת ביחסים שבין הורה לילדיו כמו מקום מגוריו של הקטין וסידורי הלינה שלו. העיקרון המנחה את בתי המשפט בנושאי משמורת הוא עיקרון טובת הילד, אך כדאי לדעת כי במקרים רבים בתי המשפט מחליטים להעניק את המשמורת על הילדים לאמא, במיוחד כאשר הילדים קטנים. בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה בה בתי המשפט פוסקים על משמורת משותפת על ידי שני ההורים, ובמקרים אחרים גם קובעים את המשמורת אצל האב.

משמורת ילדים

מה ההבדל בין משמורת לאפוטרופסות?

ראשית, חשוב לעמוד על ההבדל בין משמורת ילדים לבין אפוטרופסות. משמורת, או חזקה על קטין, מתייחסת למקום מגוריו ולסידורי הלינה. אפוטרופסות, הקרויה גם משמורת משפטית, הינה הזכות והחובה לדאוג לכל הצרכים של הקטין, בהתאם לחקיקה בישראל.

על פי החוק, שני ההורים הינם אפוטרופוסים של הקטין, ולכן לשניהם מעמד שווה בקבלת החלטות הנוגעות לילדים: החלטות בתחומי חינוך, בריאות וכדומה. האפוטרופסות איננה תלויה בשאלת המשמורת.

איזה סוגי משמורת קיימים?

כדאי לדעת כי בעת הפרידה יכולים ההורים להגיע להסכם עצמאי בנוגע למשמורת ורק במקרים בהם בית המשפט (או בית הדין הרבני) אינו מקבל את ההסכם מאחר והוא מנוגד לעיקרון השמירה על טובת הילד, ובמקרים בהם ההורים אינם מגיעים להסכם, יקבע בית המשפט מי יהיה ההורה המשמורן.

כיום ברוב המקרים קובעים משמורת משותפת. בהיעדר הסכם בין ההורים פועלת הערכאה המשפטית בהתאם לסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, סעיף אשר קובע כי יש להחליט על המשמורת לפי שיקולי טובת הילד. בסעיף זה נקבע כי בהיעדר סיבות מיוחדות, ילדים עד גיל 6 יתגוררו אצל האם בהתאם לעיקרון חזקת הגיל הרך. אך כיום חזקת הגיל הרך למעשה התבטלה ונעלמה מהעולם ובתי המשפט פוסקים כי גם ילדים מתחת לגיל 6 יהיו במשמורת משותפת של ההורים.

בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר מקרים בהם נקבעת משמורת ילדים משותפת. המשמורת מתחלקת באופן שווה בין ההורים וניתן לבצע את החלוקה במספר דרכים ובהתאמה למשפחה ומאפייניה הייחודיים. בחלק מהמקרים נקבעת משמורת משותפת בהסכם הגירושים ובחלק אחר כפסיקה של הערכאה המשפטית.

משמורת משותפת תלויה במספר גורמים, ביניהם שיתוף פעולה בן ההורים והיכולת של שני ההורים לספק סביבת מגורים חמה ויציבה. כדי לשמור על טובת הילד על בית המשפט להשתכנע כי שני ההורים מספקים סביבה הורית תומכת ויש בניהם שיתוף פעולה. כמו כן, רצוי כי ההורים יתגוררו באותו אזור מגורים.

בנוסף, ישנה משמורת זמנית. והיא מתייחסת למקרים בהם אחד ההורים, לרוב האם, מגישים מיד עם תחילת הליך הפרידה או הגירושין בקשה לבית המשפט להורות על משמורת זמנית לילדים, עד להכרעה העיקרית בנושא. לכן, עם הגשת כתב התביעה למשמורת מגישים בקשה לקביעת משמורת זמנית וכך ההורה המשמורן מקבל חזקה זמנית על הילדים. במקרה זה ההורה השני זוכה להסדרי ראיה בלבד. משמורת זמנית תקפה עד למתן פסק הדין ולהכרעה בנוגע למשמורת הקבועה על הילדים. יצוין כי בתי המשפט לא ממהרים לפסוק משמורת זמנית למי מההורים טרם ניתן תסקיר משרותי הרווחה.

כדאי לדעת כי במקרים נדירים יקבע בית המשפט על משמורת מפוצלת, מצב בו ילד אחד או יותר יהיו במשמורת האם וילד או ילדים נוספים יהיו במשמורת האב, ולכל הורה נקבעים הסדרי ראיה לגבי הילדים שאינם נמצאים במשמורת שלו.

איזו ערכאה מוסמכת לדון בנושא משמורת ילדים?

הסמכות לדון בנושא משמורת ילדים נמצאת בערכאה בה החל תהליך תביעת הגירושין, בהתאם להליך הקרוי כריכת גירושין. הכוונה היא שכאשר נפתח תיק גירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, כל התביעות הקשורות אליו, ובכללן משמורת ילדים, נכרכות יחד ונידונות יחד בפני המוסד השיפוטי הזה. לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בענייני משמורת מתוקף כוח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפחתית והאפוטרופסות ומתוקף חוקים נוספים. לבית דין רבני ניתנת הסמכות לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים ובהסכמת הצדדים.

מהם הגורמים שמשפיעים על החלטת בית המשפט בנושאי משמורת?

בית המשפט אמון על טובת הילדים ובהיעדר הסכמה בין ההורים בנושא המשמורת עליו לקבוע מי מבין ההורים מסוגל למלא את תפקיד ההורה באופן הטוב ביותר. כאמור, העיקרון המנחה את בית המשפט הוא עיקרון טובת הילד ולכן בית המשפט מבסס את קביעתו לפי תשתית עובדתית ומקצועית ולשם כך מגייס בעלי ניסיון מטעמו כגון פסיכולוגים ועובדי סעד. בית המשפט נשען בהחלטתו על תסקיר סעד שנערך על ידי עובדת סוציאלית הממונה על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני ותסקיר הסעד נועד להמליץ בידי מי יושארו הילדים ומהם הסדרי הראיה.

בהעדר הסכמה לתסקיר הסעד יכול בית המשפט למנות עוסק מטעמו כדי לערוך בדיקת מסוגלות הורית שתפקידה לקבוע היכן מומלץ לילדים להיות.

מהי חזקת הגיל הרך ומהו השינוי המוצע בנושא?

החוק קובע כי ילדים עד גיל 6 יישארו במשמורת אימם אלא אם יש סיבות מיוחדות להחליט אחרת. החוק מתייחס לכך בסעיף 25 בהתאם לעיקרון המנחה כי טובת הילדים מחייבת שהם יישארו במחיצת אמם. בחודש מאי 2008 פרסמה ועדת שניט, שהוקמה על ידי שרת המשפטים דאז, ציפי ליבני, דו"ח שכולל המלצה לבטל את חזקת הגיל הרך. הדו"ח קובע שיש ליצור הסדר נורמטיבי חדש בין ההורים לילדיהם וליצור שוויון משפטי. לדעת הוועדה, השיקול המנחה של טובת הילד עומד בניגוד לחזקת הגיל הרך ויש לבצע הידברות בין ההורים באמצעות הליך גישור או ייעוץ משפחתי כדי לממש את זכות הילד לקשר עם שני הוריו ולשמירה על קשר תקין עם אחיו ואחיותיו ועם הסבים והסבתות.

למעשה, מחקרים מראים כי ילד השומר על קשר תקין וחם עם שני הוריו מתפתחת באופן דומה לילד שהוריו לא התגרשו ולכן לדעת הוועדה יש ליצור הליך הידברות בין ההורים ולהסדיר שגרת חיים המקדמת את טובת הילד.

בינואר 2012 הודיע שר המשפטים יעקב נאמן כי בכוונתו לאמץ את המלצות הוועדה ולהביא לשינוי חקיקתי. יחד עם זאת יש המתנגדים למסקנות הוועדה. טענתם היא כי ביטול החזקה יוביל לכך שגברים יגישו תביעות למשמורת במטרה להשיג דמי מזונות נמוכים יותר ויתרונות נוספים בחלוקת הרכוש ונשים, במיוחד מהשכבות החלשות, עלולות להיפגע. פגיעה בנשים מוחלשות עלולה להגביר את העוני בקרב נשים וילדיהן. כיום הביקורות שכנגד קרסו שכן בתי המשפט פוסקים כאילו חזקת הגיל הרך לא קיימת ולמעשה בתי המשפט פוסקים כיום משמורת משותפת גם לילדים שהם בחזקת הגיל הרך.

הסדרי ראיה והדיון על משמורת ילדים

כאשר נקבעת משמורת ילדים הדבר כרוך בקביעת הסדרי ראיה, לפיהם ההורה שאינו משמורן יוכל לראות את ילדיו במועדים קבועים ולשמור על קשר רציף עמם. קביעת הסדרי הראיה על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני מושתת על עיקרון טובת הילד. ניתן גם להגיע להסכם בין ההורים במסגרת הסכם גירושין.

האם ניתן לשנות הסדר משמורת קיים?

בכל זמן נתון ניתן לעתור לשינוי הסדר המשמורת הקיים ו/או לשנות את הסדרי הראיה. עם זאת, חשוב לדעת כי בתי המשפט אינם ששים לשנות את הסדר המשמורת אלא אם יש לכך הצדקה כמו שינוי במצב אחד ההורים, שינוי במקום המגורים המשפיע או מסכל את הסדרי הראיה הקיימים, במיוחד כאשר המשמורן מעוניין להשתקע בחו"ל, וכן לאור שינוי ברצונם של הילדים.

כפי שציינו מספר פעמים, העיקרון המנחה את בית המשפט בדיונים על משמורת ילדים הוא עיקרון טובת הילדים. חשוב שגם ההורים – אפילו בזמנים קשים ולחוצים – יזכרו לשים בראש מעיניהם את טובת הילדים ולהעדיף אותה על פני שיקולים כלכליים ואחרים.

Leave A Comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

 
שאל אותנו שאלה

שאל אותנו שאלה

לייעוץ משפטי צרו קשר

לפגישת ייעוץ התקשרו:

052-2927602

03-6521605

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס