הסדרי ראיה נועדו להעניק במקרי גירושין להורה שאינו משמורן אפשרות לשמור על קשר תקין, רציף ויציב עם ילדיו הקטינים. הכמות והאורך של המפגשים משתנה לרוב בהתאם לגיל הילד הקטין ובהתאם לנסיבות ולמאפיינים של כל תיק גירושין.

חשוב לדעת כי הסדרי ראיה חשובים להתפתחות תקינה ונכונה של הילד ולכן רצוי לקבוע הסדרי ראיה נדיבים עם ההורה שאינו משמורן, ולמנוע סכסוכים עתידיים העלולים לבוא על חשבון הילד. מאחר וילדים מהווים את הצלע השלישית במרבית הליכי הגירושין, חשוב להחליט על הסדרי ראיה בהסכמה בין ההורים. כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה ייקבעו הסדרי הראיה על פי הכרעת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

איזה סוגי הסדרי ראיה קיימים?

הסדרי הראיה המקובלים כיום בארץ השתנו והרוח החיה והדומיננטית כיום בתי המשפט היא שגם אם אין משמורת משותפת והמשמורת בידי האם, אז בתי המשפט קובעים כי הקטינים ילונו אצל האב גם באמצע השבוע וגם בכל סוף שבוע שני לסירוגין. זה גם כולל את מחצית החופשות ומחצית מהחגים לסירוגין. יחד עם זאת, כל מקרה נדון לגופו ובמידת הצורך פקידת הסעד תיתן המלצות בעניין הסדרי הראיה אם בית המשפט יסמיך אותה.

ראוי לציין שגם אצל פקידי הסעד עקרון השוויון נכנס לתודעה והמלצותיהם נוטות לשוויון בהסדרי הראיה בן ההורים.

על כן בהסדרי הראיה המקובלים כיום נהוג לקבוע כי הילדים יבלו בחגים עם הוריהם באופן שווה ומחזורי, כך שבמידה והילדים חגגו עם האם את ראש השנה הם יחגגו את ראש השנה בשנה לאחר מכן עם האב, וכך הלאה, במחזורית של שנתיים.

הגישה בנוגע להסדרי ראיה לילדים בגיל הרך השתנתה אף היא כשכיום בתי המשפט פוסקים גם לגבי ילדים בגיל הרך הסדרי ראיה שוויוניים בן ההורים.

על אף שבתי המשפט אינם ממש עושים הבדלה בן ילד בגיל הרך לילד מעל גיל 6 שנים בעניין הסדרי הראיה, וקובעים הסדרי ראיה שיוונים ככל האפשר בן ההורים, ההורים עצמם יכולים להסכים על הסדרי ראיה אשר משתנים באופן מדורג בהתאם לגילם המשתנה של הילדים. כמו כן לקבוע הסדרים לזמן החופשות ויכולים להחליט על חלוקה שונה או שווה בחופשות, לרבות בתקופת החופש הגדול.

חשוב לציין כי להורים גמישות רבה בקביעת הסדרי הראיה וניתן לסדרם כך שההורה שאינו משמורן יחזיר את הילד בסיום הביקור למוסד החינוכי בו הוא לומד. כך חווה הילד עוד יותר את ההורה, וניתן לייצב ולהעמיק את הקשר ביניהם. בנוסף, ניתן לקבוע סופי שבוע ארוכים המתחילים מיום חמישי אחר הצהריים, לאחר סיום בית הספר, וחזרה ביום ראשון ישירות למוסד החינוכי.

מי בעל הסמכות לקבוע הסדרי ראיה?

במסגרת הסכם הגירושין יכולים ההורים לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן ולהחליט בנוגע להסדרי הראיה. חשוב להחליט על הסדר ראיה בהסכם מפורט ככל הניתן עם מועדים מדויקים לביקור ושהייה של הילדים עם ההורה שאינו משמורן, תוך התייחסות לחופשות, לחגים ולאירועים מיוחדים, וכן לקבוע תנאים ומגבלות בנושאים הדורשים זאת, לדוגמה יציאה לחו"ל. הסדרי ראיה הנקבעים בהסכם על ידי ההורים יש להגיש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

כאשר אין הסכמה בין ההורים ייקבעו הסדרי הראיה מכוח פסיקת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כאשר העיקרון המנחה את הערכאות המשפטיות הוא עיקרון טובת הילד. יש לציין כי הסמכות לקביעת ענייני המשמורת והסדרי הראיה נקבעת על פי הערכאה המשפטית אליה פונים ומגישים את התביעה הראשונה.

מהם הגורמים שמשפיעים על קביעת בית המשפט?

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני נוהגים לקבוע הסדרי ראיה תוך שמירה על עיקרון טובת הילד. לכן, במקרים רבים הם ממנים עוסקים מטעמם: עובדת סוציאלית ו/או פסיכולוג. פקידת סעד הממונה מטעם בית המשפט עורכת דו"ח הנקרא תסקיר סעד ובו המלצות לגבי משמורת הילדים והסדרי ראיה. בית המשפט איננו מחויב לקבל את ההמלצות, אך בהיעדר סיבות מיוחדות, לרוב הוא יקבל את ההמלצות של התסקיר.

כיום, המגמה בקרב בית המשפט ואנשי המקצוע הינה להגיע להסכמה בין ההורים ולנסות להימנע מעימות משפטי שלעיתים בא על חשבון הילדים. לכן, ישנם שופטים הממליצים להורים לפנות להליך גישור כדי לקבוע בהסכמה את הנושאים הרלוונטיים לענייני משמורת והסדרי ראיה.

האם ניתן לשנות הסדרי ראיה?

ישנם מקרים בהם ניתן לשנות את הסדרי הראיה, במיוחד כאשר ההורה המשמורן עומד לעבור למקום מגורים אחר, לרבות מקרים בהם ההורה המשמורן מתכוון להגר מחוץ למדינת ישראל. ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולבקש שינוי הסדרי הראיה מתוך שיקולים של טובת הילד. חשוב לדעת כי הורה משמורן העומד להגר מהארץ חייב לפנות לבית המשפט על מנת לקבל את אישורו אם אין הסכמה בן הצדדים בעניין. יש לדעת כי ישראל חתומה על אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, כך שבמקרה בו הקטין הוצא שלא כדין מהארץ ניתן להחזירו למדינה.

כמו כן, יש מקרים בהם ההורים מחליטים באופן הדדי על שינוי ההסכם והם רשאים להגיש לבית המשפט או לבית הדין הרבני הסכם חדש להסדרי הראיה. זה קורה כאשר יש שינוי נסיבות כגון שינוי במקום המגורים, שינוי ברצון הילדים הבגירים או שהסדרי הראיה הקיימים בלתי ניתנים ליישום מכל סיבה שהיא.

מה עושים במקרים לא צפויים?

כאשר קובעים הסדרי ראיה חשוב לעשות זאת תוך ליווי משפטי על מנת להכין הסכם מפורט ומדויק הכולל גם מקרים לא צפויים. ישנם מקרים בהם ההורה שאינו משמורן אינו יכול לקחת את הילד בהתאם לזמנים הקבועים בהסדרי הראיה, לכן יש לקבוע מנגנון תיאום בין ההורים.

כמו כן, כאשר יש אירוע חשוב וההורה שאינו משמורן מעוניין לקחת את ילדיו עמו עלול ההורה המשמורן להערים קשיים ולמעשה לפגוע בהורה השני ובילדים. בנוסף, מומלץ לקבוע מראש מה עושים במקרה בו אחד ההורים מעוניין לצאת לחופשה או לביקור משפחתי עם הילדים בחו"ל. כל נסיעה לחו"ל כפופה להסכמה של שני ההורים ולהבטחת הנושא נהוג להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ שיבוטל בהגשת הסכמה משותפת לבית המשפט. לפיכך, יש לקבוע הסדרי ראיה הכוללים התייחסות למקרים ייחודיים ולסיטואציות עתידיות אפשריות.

מה עושים כאשר צד אחד לא מכבד את הסדרי הראיה?

על פי החוק, הסדרי הראיה הם חובה של ההורה שאינו משמורן. הסדרי הראיה קובעים מתי ההורה שאיננו משמורן צריך לראות את הילדים. לעיתים נגרמים מקרים בהם מפרים הורים שאינם משמורנים את הסדרי הראיה, ולמעשה פוגעים בילד ובבן הזוג השני. ישנם גם מקרים הפוכים בהם ההורה המשמורן הוא זה שמקשה על קיום הסדרי הראיה או אפילו מונע את קיומם.

במקרים בהם אחד ההורים מפר את הסדרי הראיה ישנם צעדים משפטיים העומדים לרשות כל אחד מהצדדים. במידה וההורה שאינו משמורן מפר את הסדרי הראיה ניתן לפנות לבית המשפט ולהגיש תובענה להחזר הוצאות כספיות, בקשה להגדיל את דמי המזונות, לבקש להטיל על ההורה קנס כספי בשל אי קיום הסדרי הראיה, ובמקרים קיצוניים ניתן גם לבקש שינוי הסדרי ראיה. במקרים בהם ההורה מפר באופן עקבי את הסדרי הראיה ניתן לבקש בבית המשפט שינוי ההסדר כדי למנוע נזק ועוגמת נפש לילדים בכל פעם מחדש.

כאשר ההורה המשמורן מפר את הסדרי הראיה יכול ההורה השני לפנות למשטרה ולהגיש תלונה רשמית, לפנות לשירותי הרווחה ולפנות לבית המשפט על מנת להטיל קנס כספי על ההורה המשמורן לפי פקודת ביזיון בית המשפט. במקרים קיצוניים ניתן לבקש שינוי קביעת המשמורת מאחר והתנהגות ההורה המשמורן מצביעה על מסוגלות הורית לקויה. כדאי לדעת כי בית המשפט פסק לאחרונה קנס כספי בגובה 25,000 ₪ לאם שהפרה את הסדרי הראיה ומנעה מהילדים לראות את אביהם. פסק דין נוסף קבע קנס כספי על הורים בגובה 1,000 ₪ בכל פעם שאחד הצדדים מפר את הסדרי הראיה, וזאת לנוכח העיקרון המנחה של טובת הילדים.

יש לציין, כי פסקי דין בשנים האחרונות קבעו כי כאשר הורה משמורן מונע מההורה האחר לראות את ילדיו מטיל בית המשפט קנסות על ההורה המשמורן, ובמקרים קיצוניים הוא מתערב וקובע על העברת המשמורת.

הסדרי ראיה חשובים לרווחתם של הילדים ולהתפתחות התקינה שלהם. על מנת למנוע בעיות עתידיות מומלץ לנסח אותם בעזרת עורך דין בעל ניסיון בתחום כדי להבטיח שהילדים לא יפגעו מכך שההורים החליטו על פרידה. טיפול נכון בשאלת הסדרי הראיה ימנע בעיות נוספות בעתיד ויבטיח את טובת הילדים.