כל אדם זכאי להגנה על אורח חייו, וכל אדם זכאי ללכת ברחוב בנחת, ולחיות בביתו מבלי שיוטרד או יאוים. לצערנו, אנשים לעיתים סובלים מהטרדה, אלימות פיזית, אלימות מילולית, פגיעה, בילוש ועוד מגוון רב של פגיעות באורח החיים. לשם כך, יש כמה אפשרויות, שביניהן – לפנות למשטרה, להגיש תביעה אזרחית ועוד. במקביל, ישנה אפשרות נוספת, והיא לפנות לבית המשפט ולבקש צו הרחקה. מהו בעצם צו הרחקה? מה חשוב לדעת?

במאמר זה, מצאנו לנכון לאסוף מגוון רב של שאלות, הנוגעות לצווי הרחקה ולפרוצדורה לקבלתם. אלו שאלות שאנו – כעורכי דין משפחה – נשאלים מידי פעם. לכן, במאמר זה, נשיב לשאלות הללו, וכל זאת לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

נעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

מה ההבדל בין צו הגנה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

ההבדל הוא לכאורה לשוני, אך רק לכאורה. נסביר: צו הגנה, הוא צו שניתן מכוח חוק אחד, וצו למניעת הטרדה מאיימת, הוא צו הרחקה שניתן מכוח חוק אחר. כלומר, צו הגנה ניתן בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991. חוק זה עוסק בבני משפחה, והוא חוק שמותאם למקרים של אלימות במשפחה. זהו חוק שמגדיר מי הם בעצם בני משפחה, וכן קובע תקנות הנוגעות לסכסוכים בין בני משפחה. להבדיל, צו למניעת הטרדה מאיימת, הוא צו הרחקה שניתן מכוח חוק אחר, הנקרא חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001. חוק זה הוא חוק כללי, שרלוונטי לסכסוכים בין אנשים זרים, ולא בין בני משפחה.

מכאן, ההבדל הוא לכאורה לשוני, כמו שתיארנו, רק שהוא אינו לשוני, כי כל אחד מהחוקים המוזכרים הוא שונה במובנים מסוימים, אך לא קריטיים.

מה אני צריכה להוכיח כדי לקבל צו הרחקה?

כעיקרון, כדי לקבל צו הרחקה, יש להוכיח ברמת סבירות גבוהה, אלמנטים שונים. לדוגמא, יש להוכיח ברמת סבירה, כי האדם שנגדו מבוקש הצו, מטריד, מאיים, מציק, בולש אחרייך, מצלם אותך, לא מאפשר לך לחיות בביתך בצורה סבירה ועוד. הבה נציג דוגמאות למקרים שבהם הוצאו צווי הרחקה, בעזרתנו: במקרה אחד, התבקש צו הרחקה נגד שכן, שטיפס למרפסת של שכנתו, ופשוט גזם עלים, שלטענתו זלגו למרפסת ביתו. מדובר בהתנהלות גסה ולא ראויה, ובמקרה זה בית המשפט נעתר לבקשה. במקרה אחר, הורה בית המשפט על צו הרחקה, בין שכנים, כאשר השכן שנגדו התבקש הצו, נהג לשמוע מוסיקה בעוצמה גבוהה מאוד. במקרה אחר, ניתן צו הרחקה נגד אח, אשר התגורר בבית הוריו, לאחר שזה תקף באופן קבוע אח אחר – קטין.

ישנם מקרים רבים ומגוונים, אך בסופו של דבר, כדי לקבל צו הרחקה, יש צורך בהוכחה סבירה שהאדם אשר מבקש צו, אכן סובל מהטרדה או אלימות, לרבות אלימות מילולית.

לאיזה בית המשפט אפשר לפנות כדי לבקש צו הרחקה?

ניתן להגיש בקשה לצו הגנה לבית המשפט לענייני משפחה, ואף לבית דין דתי. צו למניעת הטרדה מאיימת, אפשר להגיש לבית המשפט שלום. ערעור על החלטות של בית המשפט לענייני משפחה או שלום, יוגש לבית המשפט המחוזי.

אם קיבלתי צו – אפשר להגיש תביעה אזרחית במקביל?

התשובה חיובית. העובדה שקיבלתם/ן צו הרחקה לא מונעת מכם/ן לבקש סעדים מקבילים. לדוגמא, אין בכך כדי למנוע הגשת תלונה למשטרה. כמו כן, אין במתן צו הרחקה כדי למנוע מכם/ן להגיש תביעה אזרחית–נזיקית נגד מי שפגע בכם/ן. כך שצו הרחקה הוא בעיקרון סעד זמני, שנועד להפריד בין הניצים. לאחר קבלת צו מעין זה, תמיד אפשר לבחון תביעות לטווח הרחוק.

אם הפרו צו הרחקה?

הפרה של צו הרחקה, היא עבירה פלילית, כך שאם הוצאתם\ן צו הרחקה, והצו הופר על ידי מושא הצו, הרי שאז ניתן לפנות בהקדם למשטרה. האחרונה, עשויה להגיש כתב אישום פלילי נגד האדם שהפר צו הרחקה.

לסיכום:

צו הרחקה, נועד להפריד בין ניצים. לא מדובר בסעד סופי, אלא סעד ביניים, במקרים רבים. כך או אחרת, רצוי מאוד לפנות לעורך דין משפחה, ולהתייעץ עמו.