במהלך גירושין, על בני זוג להסדיר מספר נושאים: האחד הוא עצם הגירושין, שלרוב ייערכו בבית דין דתי (במידה ומדובר ביהודים – הדבר ייעשה בבית הדין הרבני). השני הוא הסדרת סוגיית משמורת הילדים, כלומר – מי יגדל את הילדים? מה יהיו זמני השהייה של ההורה הלא משמורן עם הילדים? או שאולי ההורים יבחרו לקיים משמורת משותפת? הנושא השלישי, לכאורה נלווה לנושא המשמורת, והוא סוגיית מזונות הילדים ומה יהיה גובה המזונות. המזונות הינם תשלום קבוע שמשולם על ידי האב, לצורך כלכלת ילדיו. אלא מה? ישנו נושא נוסף שבני זוג צריכים להסדיר בעת גירושין, והוא נושא הרכוש המשותף שלהם.

אז כיצד נערכת חלוקת רכוש בין בני זוג? מה חשוב לדעת בנושא? ובכלל זה אילו טיפים נוכל לתת לכם/ן, הקוראים והקוראות, בנושא? על כך, במאמר שלהלן. במקביל, נבקש להעיר כי המאמר הזה הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הדין הרלוונטי בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג:

בישראל, החוק אשר מסדיר את נושא חלוקת הרכוש בין בני זוג, נקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, (התשל"ג–1973). החוק הזה קובע כי בעת גירושין (או כלשון החוק – פקיעת נישואין), תיערך חלוקת רכוש שווה בין בני הזוג. זו ברירת המחדל החוקית. לשון החוק נוקטת במונח "איזון משאבים", כלומר – לוקחים את כלל הרכוש של בני הזוג, ומחלקים אותו באופן שווה בין בני הזוג. עם זאת, חשוב להעיר כי להסדר איזון המשאבים, יש מספר חריגים. נסביר:

כאשר לוקחים את כלל הרכוש המשותף של בני הזוג, הדבר לא כולל מספר סוגי רכוש: קצבות אלמנות או קצבת נכות שמקבל אחד מבני הזוג, וכן רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, או רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה. כלומר, סוגי הרכוש המפורטים, לא נלקחים בחשבון במהלך הגירושין. הבה נדגים: אם לבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, וגם דירת מגורים שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג לפני הגירושין, הרי שאז, דירת המגורים שהייתה שייכת לאחד מבני הזוג, לא תחולק ביניהם. במקביל, הדירה המשותפת של בני הזוג, כן תחולק בין בני הזוג. הבה ניקח דוגמא נוספת: אם לבני זוג יש דירת מגורים משותפת, וכן אחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות כללית בשל הגבלות פיזיות, הרי שבמקרה כזה, דירת המגורים תחולק בין בני הזוג, אך קצבת הנכות, לא תחולק ביניהם.

הסכם ממון – כחריג להסדר איזון המשאבים:

כאמור, הסדר איזון המשאבים הוא בעצם ברירת המחדל החוקית לפי חוק יחסי ממון. כמו כן, בחלק הקודם, הסברנו כי ישנם סוגי רכוש שלא ייכללו בהסדר איזון המשאבים. עם זאת, יש עוד נושא שחשוב מאוד להכיר, והוא בעצם חריג נוסף להסדר איזון המשאבים.

החריג הזה, נקרא הסכם ממון. כלומר, בני זוג בעצם יכולים לשנות את חלוקת הרכוש השווה שקבועה בחוק יחסי ממון, וזאת באמצעות עריכת הסכם ממון. הסכם ממון הוא הסכם לכל דבר ועניין, אשר עוסק באופן חלוקת הרכוש בין בני זוג. חשוב להעיר כי הסכם ממון הוא הסכם שיש לאשר בפני בית המשפט, ובמידה ומדובר בהסכם שנערך בין בני זוג שאינם נשואים, אפשר לאשרר את ההסכם בפני נוטריון.

יש אנשים שטוענים שהסכם ממון עשוי לפגוע ברומנטיקה של בני הזוג, ולפגוע באמון ביניהם. מצד שני, כעורכי דין למשפחה, אנו יכולים לציין בפירוש כי הסכם ממון הוא תעודת ביטוח לבני הזוג, וכן תעודת וודאות, אם חלילה הזוגיות אינה מצליחה. כמו כן, אנו תמיד ממליצים להיעזר בעורך דין גירושין כדי לערוך הסכם ממון, עוד כאשר הקשר תקין.

חזקת שיתוף – כאשר עוסקים בידועים בציבור:

חשוב לנו לכתוב מספר מילים על ידועים בציבור. כאשר מדובר בידועים בציבור, הרי שאז חלה עליהם חזקת שיתוף. כלומר, אם בני זוג קיימו מערכת יחסים זוגית, הרי שאז הם יכולים לטעון לכוונת שיתוף בנכס מסוים, וזאת בהיעדר הסכם ביניהם. חזקת השיתוף, הינה פסיקת בית המשפט העליון, שמיושמת גם כיום, ובלבד שמדובר בבני זוג שאינם נשואים.

לסיכום:

הליך גירושין, אינו הליך פשוט בכלל. הוא כולל מספר נושאים ונדבכים, שביניהם נושא חלוקת הרכוש. אין ספק כי חלוקת רכוש היא סיטואציה מורכבת, שיש בה כדי ליצור מחלוקות לא פשוטות. לכן, אנו תמיד ממליצים להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון.