יש להגיש תביעה למשמורת בלעדית ופקידת הסעד תבדוק באם טובת הילדים מתיישבת עם משמורת בלעדית.
וודאי. הילד יכול לגור עם אביו אם האב מספק את צרכיו וטובתו מתיישבת עם העובדה שהקטין יהיה במשמורת אביו.
ראשית חובה לאתר את האב. ולאחר שהאב אותר יש לאכוף את פסק הדין בארץ מגוריו של האב. באם לא ניתן לאתרו אך יש לו נכסים בישראל ניתן לעקלם.
כן, בהסכמת הצדדים. אחרת יש לפנות לבית המשפט.
אם השהות של האם פוגעת בטובת הקטין אז בית המשפט (ורק הוא) יכול למנוע מהאם לשהות עם הקטין לבד ומסקנה כזאת מתקבלת ע"י בית המשפט לאחר המלצה של פקידת הסעד ובית המשפט בוחן את ההמלצה.
לא, ברגע שבית הדין התחיל לדון בתיק הסמכות הנמשכת נתונה לבית הדין הרבני.
לכאורה אין לידוע בצבור זכות להישאר בדירה על פי הנתונים שרשמת בשאלתך. באם הידוע בציבור לא רוצה להתפנות עלייך להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לפינויי. לגבי הילד עלייך להגיש בקשה למשמרת זמנית וגם תביעה למשמורת קטין.
לא. אם ברצונה להגר לחו"ל, עליה לקבל את הסכמת האב. במידה והאב סירב, באפשרותה לפנות לביהמ"ש על מנת לפתוח תיק הגירה. לאחר שתתקבל חוות דעת של עובד סוציאלי לגבי טובת הקטין, תתקבל החלטה.
שעה סבירה היא 19:30-20:00. אם הפעוט רגיל להירדם קודם לכן, מומלץ לשנות את ההסכם ולציין בו שעה מדויקת.
חד משמעית – כן. שאלת המשמורת איננה נוגעת לאפוטרופסות חוקית על הילדים. גם אם האם קיבלה משמורת מלאה האב הוא עדיין אפוטרופוס שלהם בדיוק כמו האם.
בית הדין הרבני נוטה שלא לאשר משמורת משותפת. לכן מי שרוצה לקבל משמורת מלאה על הילדים ולהימנע ממשמורת משותפת מוטב לה לפנות לבית הדין הרבני.
אם מקום המגורים החדש איננו מפריע לקיומם של הסדרי הראיה אי אפשר למנוע מההורה לעבור דירה. אם מעבר הדירה פוגע בהסדרי הראיה אז המצב מסובך יותר וייתכן שבית משפט יכריע נגד המעבר אם יש בכך פגיעה בטובת הילדים. מומלץ להתייעץ עם עורך דין לגבי האפשרויות העומדות בפני ההורה המבקש לעבור דירה.
במקרה כזה מוטב לה לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני שנוטה שלא לאשר משמורת משותפת.
אם האם חוששת שהאב עלול להתחמק מתשלום המזונות, היא יכולה לבקש הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. על האב להביא שני ערבים שמסוגלים כלכלית לעמוד בתשלום המזונות במקרה והוא לא ישלם, ואז בית המשפט יסכים לביטול הצו.
אסור להורה להגר עם הילדים למדינה אחרת מבלי להתייעץ עם ההורה האחר. אם ההורה האחר מסרב להרשות זאת, על ההורה שמבקש להגר להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לפתוח תיק הגירה. בית המשפט לענייני משפחה יתבקש להכריע בעניין.
גם כאשר מוסכם על משמורת משותפת, עדיין כל אחד מההורים הוא משפחה חד הורית. הביטוח הלאומי מעניק הטבות שונות למשפחות חד הוריות אבל הוא איננו מעניק את אותה ההטבה פעמיים. לדוגמה: מענק לימודים יוענק רק להורה אחד עבור הילד. על פי רוב, הביטוח הלאומי מעניק את ההטבה באופן אוטומטי לאם אבל ניתן להגיע להסכמה בהסכם הגירושין לגבי מי יקבל את ההטבה. אם יש כמה ילדים וחלק מהם נמצאים במשמורת אצל הורה אחד והאחרים אצל הורה אחר, ניתן להגיש בקשה לפיצול תיקים בביטוח הלאומי כדי שההטבות לילדים יתחלקו בין ההורים בהתאם למשמורת על כל ילד.
מס הכנסה מעניק נקודות זיכוי להורה במשפחה חד-הורית. לפי הנחיה מחודש מאי, 2014, הורים שיש להם משמורת משותפת יחלקו שווה בשווה בנקודות הזיכוי שהילדים מזכים אותם בהן. ניתן לקבוע בהסכם הגירושין את חלוקת נקודות הזיכוי.
נעים להכיר – עורך דין יעקב בלס:
בוגר הפקולטה למשפטים (1994) באוניברסיטת תל אביב ועורך דין גירושין מוסמך (1996). לעו"ד בלס ניסיון עשיר באלפי תיקים בתחום של גירושין ודיני משפחה, הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד. עו"ד בלס השיג תקדימים רבים – ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002 – וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.
משרד עורכי דין יעקב בלס מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים, במספר תחומי עיסוק עיקריים:
דיני משפחה וענייני גירושין, דיני מקרקעין ונדל"ן, משפט פלילי ועוד. כמו במרבית משרדי עורכי דין אחרים, גם במשרד עו"ד בלס ניתן לקבל – בנוסף – שירותי ייצוג בבתי משפט ובבתי דין שונים (ליטיגציה), בהתאם לנושא הנדון בכל תיק.
לקבלת ייעוץ בנושא דיני משפחה השאירו פרטים בטופס או חייגו
טלפון: 052-2927602 | 03-6521605 (יעקב בלס)
