לא. אלה אם כן נושא זה הוסדר באופן מפורש בפסק הדין או בהסכם הגירושין.
התשובה תלויה מאוד בתנאי הסכם הגירושין שכן אם כתוב שמגיל 18 ועד תחילת השירות הצבאי האב צריך לשלם אז התשובה לשאלתך היא חיובית ואם לא כתוב דבר אז דמי המזונות אמורים להיות משולמים מתחילת השירות הצבאי ובכפוף לא.
ככלל נושא החוגים אמור להסתיים בהגיעו של הקטין לגיל 18 שנים או בסיום לימודיו התיכוניים על פי המאוחר מבין השניים. אך במידה ותנאי זה לא כתוב אז על האב להגיש בקשה לבית המשפט להפסקת החיוב.
לא, האב לא מחוייב לשלם על הציוד לקראת גיוס לצה"ל עבור ילדים מעל גיל 18.
כן הוא יכול וסביר להניח שיחוייב בסכום מסוים לתשלום.
התשובה תלויה במה שכתוב בפסק הדין או ההסכם שערכתם אך בכל מקרה אם פסק הדין לא מתיר אי תשלום של הוצאות חינוך במקרה שהאישה נשאה בשנית, אז ניתן לעתור בתביעה לביטול הוצאות דמי החינוך. ובית המשפט יחליט.
הסכם בעניין רכוש לא ניתן לפתוח אך הסכם בעניין מזונות תמיד ניתן לפתוח במידה ומתקיים שינוי יסודי בנסיבות בנוגע לשכר העבודה או לצורכי הקטינים.
לפתוח כנגדו תיק הוצאה לפועל אשר במסגרתו ניתן להגיש עיקולים על חשבון הבנק על המשכורת, עיקול ביטוח מנהלים ועוד, צו עיכוב יציאה מהארץ, צוו מאסר והגבלות לגבי רישיון נהיגה.
כן, היא יכולה לעקל את הדירה במידה ולא שילמת דמי מזונות.
אם לא כתוב שדמי המזונות צמודים למדד אז לא חובה להצמידם.
תלוי מה כתוב בהסכמות שלגביהן ניתן תוקף של פסק דין. במידה ורשום שהאב צריך להעביר את המזונות לידי האם מחויב האב להעבירן לאם.
במידה והילד מעל גיל 18 אז לא מגיעים מזונות אלא בתקופת שירותו הצבאי ובמידה והנער הוא מתחת לגיל 18 אז האב יכול לתבוע מחצית מההוצאות שהוא משלם על הנער וזאת במידה והשתכרותה של האם מספיקה למחייתה ונותר לה עודף. בכל מקרה לא ניתן לתבוע על שנים שעברו אלא רק מיום הגשת התביעה.
ראשית חובה לאתר את האב. ולאחר שהאב אותר יש לאכוף את פסק הדין בארץ מגוריו של האב. באם לא ניתן לאתרו אך יש לו נכסים בישראל ניתן לעקלם.
דמי המזונות יורדים לשליש מיום סיום הלימודים התיכוניים או הגיעו של הקטין לגיל 18 ע"פ המאוחר מבין השניים. סכומי מזונות ששולמו ביתר לא ניתנים לקיזוז שכן ההלכה הפסוקה קובעת שמזונות שנאכלו לא מחזירים.
ככלל אב מחויב לשלם מזונות עד שהקטין יגיע לגיל 18 שנים או עד סיום הלימודים התיכוניים. על פי המאוחר מבין השניים. ולכן האב מחויב לשלם מזונות עד סיום שנת הלימודים כלומר תחילת יולי.
כן, בשיעור של שליש מהסכום המזונות המקורי.
ניתן להפחית בהתאם למצב הקיים, אך אם סכום המזונות שהגרוש התחייב לשלם הוא הסכום המינימלי, קרוב לוודאי כי בית המשפט לא יפחית מאומה. קיימת אפשרות להפחית חלק מסכום הנסיעות, במידה והנסיעות מיועדות לאיסוף הקטינים.
לא. תשלומי מזונות אינם כלולים במסגרת של הליכי פשיטת רגל.
כן. שירות לאומי עפ"י ההלכה הפסוקה הוא כמו שירות צבאי סדיר.
האב מחויב בתשלום שליש מהמזונות.
החישוב נקבע לפי המדד הידוע במועד הפסיקה או במועד שבו אושר הסכם דמי מזונות.
יש לשלם את הסכום הזה כל עוד הילד נמצא בשירות סדיר.
כן. כדי לשמור על ערכו הריאלי, הסכום נשאר צמוד למדד.
לא ניתן למכור את הדירה במחיר מוזל. בית המשפט יבקש חוות דעת של שמאי, שיעריך את שווי הדירה. כונס נכסים חייב לבצע התמחרות (כעין מכרז) ולפעול על פי הכללים. אם האחים מעוניינים לרכוש, עלייהם להשתתף במכרז.
במידה ולא רשום בפסקת המזונות שחובת התשלום היא לידי האם, בהחלט ניתן לשלם את המזונות ישירות לילד, ומומלץ בהעברה בנקאית לחשבון הבנק ולא במזומן, אך במצב דברים זה הייתי ממליץ לבקש הבהרה מבית המשפט על מנת למנוע ספקות.
במקרה של משמורת משותפת סכום המזונות הבסיסי קטן ב-15 אחוזים מהסכום הרגיל. הוצאות החינוך יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג.
דמי המזונות ישולמו עד גיל 18 או עד סוף כיתה י"ב לפי המאוחר מביניהם. אם הילד עדיין לומד הרי שהאב עדיין מחויב לשלם את המזונות.
אם לא נקבע אחרת בהסכם הגירושין ו/או בפסיקת בית המשפט, מדד שלילי משפיע על סכום המזונות והסכום יותאם לשיעור הירידה במדד. לעיתים נכתב בפירוש שמדד שלילי לא יחושב ורק במקרים כאלה ניתן להתעלם ממנו.
אם הילד מתגורר אצל האם על האב להמשיך להעביר את הכסף אליה כיוון שהיא זו שנושאת בהוצאות.
לא. הוצאות חינוך (בית ספר, חוגים וכדומה) מתחלקות שווה בשווה בין ההורים ואינן נכללות בחישוב המזונות הבסיסי. יש להציג לבית המשפט הוכחות (קבלות וכדומה) בכל הנוגע להוצאות חינוך.
נכון לסוף שנת 2014 הסכום הוא 1300 ₪ לילד ראשון ובנוסף הוצאות מדור (שכר דירה או הוצאות מגורים אחרות.) הוא לא מתבסס על קריטריונים כיוון שכבר נקבע בפסיקות של בתי משפט שאין צורך להוכיח עמידה בקריטריונים כלשהם על מנת לקבל את הסכום הזה. היוצא מן הכלל הוא המדור: יש להוכיח שאכן ישנן הוצאות על מגורים (חוזה שכירות, קבלות וכדומה) על מנת שבית המשפט יפסוק גם הוצאות מדור בנוסף למזונות.
בוודאי. הבעל חייב לשלם מזונות גם כל עוד תהליך הגירושין נמשך. אי אפשר לחכות שהמשא ומתן יסתיים כיוון שצריך לדאוג לצרכי הילדים במהלך הזמן הזה וחובת המזונות מוטלת על האב ללא קשר לכך שמתנהל הליך גירושין.
האם ניתן להוסיף בהסכם גירושין סעיף שיקבע שלא יהיה ניתן בעתיד לבקש הגדלת מזונות גם אם הנסיבות משתנות?
לא – סעיף שכזה איננו חוקי ובית המשפט לא יאשר אותו. הסיבה לכך היא שסעיף כזה פוגע בטובת הקטינים והם אינם צד להסכם. כמו כן לא ניתן לקבוע סעיף שימנע הקטנת מזונות עתידית במקרה של שינוי בנסיבות.
כן. הוצאות על צהרון נכללות בהוצאות על חינוך שצריכות להתחלק שווה בשווה בין ההורים. התשלום לא יחולק בין ההורים רק במקרה ובו יש סעיף מפורש בנוגע לכך בהסכם הגירושין.
בית המשפט אכן מכיר את כל "הטריקים של גברים". אני עוד לא ראיתי בעל שמגיע לבית המשפט וטוען שיש לו כסף.
יחד עם זאת, במקרה שתיארת, הרי שיש מזונות מינימום שעומדים היום על 1350 ₪ לחודש. לסכום הזה יש להוסיף סכום בשיעור של 30% עבור דמי שכירות. כמו כן יש להוסיף לסכום הנ"ל מחצית מהוצאות עבור חינוך: גן, צהרון, חוגים, קייטנה, שיעורי עזר, ספרי לימוד, מחברות וכיוצא בזה.
במקרה שיש לבן זוגך דירה, כמו שתיארת, הרי שבית המשפט יתחשב בזה, שכן בפסיקת מזונות מתחשבים גם ברכוש. על כן בית המשפט לא יפסוק את המינימום של 1350 ₪ לחודש אלא דמי המזונות ינועו בין 1500 ל- 1700 ש"ח לחודש ועל הסכום הנ"ל יש להוסיף את התוספות שציינתי לעיל.
הסמכות לדון במזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה אלא אם כן הצדדים הסכימו לדון במזונות בבית הדין הרבני. אם על סכום המזונות הוחלט בבית המשפט לענייני משפחה, לא ניתן להגיש אם כן תביעה להפחתת מזונות בבית הדין הרבני. אם פסק הדין לגבי סכום המזונות התקבל בבית הדין הרבני, יש להגיש את התביעה להפחתת מזונות בבית דין זה.
ברוב המקרים, אלא אם כן נקבע אחרת על ידי בית המשפט, תשלום המזונות נעשה בתחילת כל חודש. הסכום שיש לשלם צמוד למדד אבל הוא מתעדכן רק כל שלושה חודשים. גם אם יש הפרש בין הסכום ששולם בחודש קודם לבין עליית המדד בחודש הקודם, אין צורך לשלם את ההפרש הזה.
לדוגמה: הורה משלם מזונות של 1000 שקלים בחודש, צמוד למדד. הוא משלם עבור ינואר, פברואר ומרץ. בפברואר עלה המדד בחמישה אחוזים. הוא איננו צריך לשלם את ההפרש בין 1000 השקלים שהוא שילם בפברואר לעליית המדד. עדכון הסכום, בהתאם לעליית המדד, יעשה רק בתחילת אפריל עבור שלושת החודשים הבאים.
ניתן לבקש סכום מזונות גבוה יותר וזאת באחת משתי הדרכים הבאות:
- תביעה מקורית לתשלום מזונות: ההסכם בין ההורים איננו מחייב את הילדים ולכן ניתן לתבוע בשמם מזונות ללא קשר להסכם המקורי.
- תביעה להגדלת מזונות: בתביעה שכזו על התובע להוכיח שהתרחש שינוי מהותי במצב שמחייב שינוי בסכום המזונות שנקבע.
השינוי במדד נוסף (או מופחת) מהסכום האחרון ששולם. לדוגמה: אם הסכום ששולם מיד לאחר הגירושין היה 3000 ₪, הסכום ששולם בחודש הקודם היה 3100 ₪, והמדד עלה ב0.5 אחוזים – את מחצית האחוז מחשבים מהסכום האחרון ששולם. הדבר נכון גם כאשר מדובר במדד שלילי.
אם בהסכם הגירושין נקבע שהמזונות צמודים למדד אלא אם כן המדד שלילי, אין להקטין את סכום המזונות. אם בהסכם לא נאמר דבר לגבי מדד שלילי, במקרה שהמדד שלילי במשך שלושה חודשים יש להקטין את סכם המזונות בהתאם לירידת המדד.
ישנן כמה חברות שמציעות ביטוח שכזה שנועד להבטיח את תשלום המזונות גם במקרה שההורה המחויב לשלמם אינו עושה כך, ממגוון סיבות.
אם בהסכם הגירושין נקבע שיש לשלם מזונות עבור הילדה גם לאחר גיל 18, יש לכבד את ההסכם ואי אפשר להחליף את התשלום בדמי כיס ודמי הכיס לא מהווים בשום מקרה תחליף לתשלום המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין. אם לא נקבעו מזונות בהסכם הגירושין לאחר גיל 18, את המזונות שיש לשלם לילדה ניתן להעביר ישירות אליה אבל הסכום צריך להיות בגובה של שליש מסכום המזונות המקובל בפסיקה.
אם נקבע העניין בהסכם הגירושין – יש לכבד את ההסכם. אם הדבר לא נקבע בהסכם הגירושין – האב צריך לשלם לילד שליש מסכום המזונות המקובל.
אם המזונות הללו הם חלק מהסכם הגירושין – לא; את התשלום יש להעביר תמיד דרך האם, גם כאשר הילד עבר את גיל 18. אם אלה מזונות שנובעים מהפסיקה הקיימת שקובעת שאב צריך לשלם שליש מסכום המזונות לילד שעבר את גיל 18 – כן; ניתן להעביר אותם ישירות לילד.
על פי ההלכה הפסוקה, ההוצאות הללו אינן נכללות בסכום המזונות ויש לשלם עליהן בנפרד.
שנת שירות נחשבת כזהה לשירות צבאי בכל הנוגע לתשלום מזונות על ידי האב. לכן, אם הבן הולך לשנת שירות, האב מחויב – לפי הפסיקה הקיימת – לשלם שליש מסכום המזונות שנקבע, בידוק כמו במקרה שבו הילד מתגייס לצבא.
נעים להכיר – עורך דין יעקב בלס:
בוגר הפקולטה למשפטים (1994) באוניברסיטת תל אביב ועורך דין גירושין מוסמך (1996). לעו"ד בלס ניסיון עשיר באלפי תיקים בתחום של גירושין ודיני משפחה, הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד. עו"ד בלס השיג תקדימים רבים – ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002 – וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.
משרד עורכי דין יעקב בלס מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים, במספר תחומי עיסוק עיקריים:
דיני משפחה וענייני גירושין, דיני מקרקעין ונדל"ן, משפט פלילי ועוד. כמו במרבית משרדי עורכי דין אחרים, גם במשרד עו"ד בלס ניתן לקבל – בנוסף – שירותי ייצוג בבתי משפט ובבתי דין שונים (ליטיגציה), בהתאם לנושא הנדון בכל תיק.
לקבלת ייעוץ בנושא דיני משפחה השאירו פרטים בטופס או חייגו
טלפון: 052-2927602 | 03-6521605 (יעקב בלס)
