לא הרבה אנשים מודעים לפן המשפטי של הכתובה, בעת נישואיהם של בני זוג. מה הכוונה? לא מדובר רק בהתחייבות של הבעל כלפי אשתו, בעת מיסוד הקשר ביניהם, אלא מדובר במכלול התנאים ביניהם. אם בעתיד יגיעו בני הזוג לגירושין, אזי האישה תוכל לתבוע את הכתובה שלה מבעלה. תביעת הכתובה נועדה לסייע לאישה בעת פירוק התא המשפחתי ובעת הגירושין מבעלה. תביעה זו נעשית מול בית הדין הרבני. במאמר זה נסקור מקרים שבהם הבעל יהיה מחויב על פי דין לשלם לאשתו את הסכום הרשום בכתובה, סייגים שבהם הבעל יזכה לפטור מתשלום הכתובה ועוד.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין המתמחה בענייני משפחה.
מהי כתובה?
כתובה הינה שטר חוב, דהיינו, החיוב של הבעל הוא עיקר הכתובה. לכתובה יש מועד פירעון והוא כאשר הבעל נפטר או כאשר מדובר בהליך גירושין. מטרת הכתובה היא לשמור על נישואיהם של בני הזוג ולהטיל את החיובים בעת הגירושין.
מטרה נוספת היא לתת "גב כלכלי" לאישה, הן בגירושין והן כאשר היא הופכת לאלמנה מבעלה. הכתובה כוללת בתוכה את הסכום שאותו יחויב לשלם הבעל, בעת המקרים המוזכרים לעיל. כמו כן, קיימת כתובה אשכנזית וכתובה ספרדית. בכתובה הסכום הינו 200 זוז לאישה רווקה, אך לאישה גרושה או אלמנה, הסכום הינו 100 זוז, קרי 500 דולר לערך. הכתובה גם כוללת בתוכה תוספת. תוספת זו מעוררת התלהבות לשווא, וזאת כי הבעל ממלא סכום לפי רצונו החופשי, מבלי להיות מודע באמת לחיוב בפועל בעת הליך הגירושין. לעיתים הבעל לא מודע למחיר שהוא עלול לשלם.
לדוגמא, בכתובה ספרדית, החתן ממלא את הסכום, להבדיל מכתובה אשכנזית, שבה אין אופציה למלא את הסכום. כתובה נדונה בבית הדין הרבני, מכוח סעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, הקובע כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים".
באילו מקרים יחויב הבעל לשלם כתובה?
כתובה הינה חלק מענייני הגירושין והנישואין שבסמכותו של בית הדין הרבני. כמו כן, קיימים מקרים שבהם לבעל אין שום עילה להתגרש מאשתו ולכן האישה באופן אוטומטי תהיה זכאית לדרוש את הכתובה, כמובן בהתאם לסכום הנקוב בכתובתה ביום הנישואין.
כפי שהוזכר לעיל, מטרתה של הכתובה היא באמת לתת מעין הגנה, סעד, באם בעלה מחליט להתגרש מאשתו ולהתחיל בהליך גירושין. כמו כן, במקרים שבהם הבעל לא מקיים את חובתו ולא מקיים יחסי מין עם אשתו, אשתו תוכל לטעון עילה זו ולקבל את כתובתה ומזונותיה (הרשימה אינה סגורה).
באילו מקרים הבעל יהיה פטור מתשלום הכתובה?
הבעל לא יהיה חייב לשלם את הכתובה לאשתו, כאשר האישה בוחרת לפרק את התא המשפחתי, ללא הבאת טיעון מוצדק לכך. בית הדין הרבני לא יכיר בכך ולא יעניק לה את סכום הכתובה. חשוב לציין, כי בית הדין הרבני דוגל בלהגן על האישה בעת הפירוד ולהעניק לה את מלוא ההגנה.
מקרה נוסף שבו הבעל יהיה פטור מחיוב הכתובה, יהיה כאשר האישה הינה מורדת, ואז בית הדין הרבני יכריע לטובת הבעל וישלול ממנה את מזונותיה ואת כתובתה. חשוב להדגיש, כי במידה ובני הזוג מחליטים להתגרש גירושין בהסכמה, האישה תצטרך לוותר על כתובתה ועל תביעתה.
לסיכום:
תביעת הכתובה תיעשה רק בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה. בכל אופן, כתובה הינה מסמך משפטי לכל דבר ועניין, בעלת תוקף, כאשר מועד הפירעון שלה חל מהרגע שבו חלה החלטה בליבם של הצדדים להתגרש, או בעת שהבעל הולך לעולמו. לפיכך, על מנת שהבעל יהיה פטור מחיוב כתובה, עליו להוכיח את העילות, כפי שהוזכרו לעיל.
כמו כן, יהיו מקרים שבהם מהאישה תישלל הזכאות לקבל את כתובתה. בית הדין הרבני יתחשב באישה וברוב המקרים יעניק לה את הכתובה. חשוב להכיר את הזכויות – הן של האישה והן של הבעל. אי לכך, יש להיוועץ עם עורך דין מקצועי המתמחה בענייני כתובה, אשר יוכל להנחות כראוי את אחד מהצדדים, בטרם חתימה על שטר הכתובה ולהנחות בהליך תביעת הכתובה בפועל.
Leave A Comment