לאחרונה, פורסם בתקשורת מקרה של פרקליטה שהוטרדה, היא ובני משפחתה, על ידי פעילה פוליטית. אין בכוונתנו להיכנס לשאלות פוליטיות, אך את המקרה הזה נציג במסגרת המאמר שלהלן, שבו נעסוק בדין הנוגע לצווי הרחקה בישראל. במדינת ישראל, ישנה אפשרות לבקש צו הרחקה כלפי צד שלישי, במקרים שבהם הוא פוגע בפרטיותנו, בולש אחרינו, מטריד אותנו או את משפחתנו, מכפיש אותנו, ואף מאיים ופועל באלימות נגדנו. מצד שני – כבר בשלב הזה חשוב להדגיש כי צו הרחקה הוא תמיד סעד נלווה ולא סעד עיקרי וסופי, משום שלא פעם נלווים לו תביעה אזרחית, או הליך פלילי, או תלונה משטרתית.

ישנם בישראל שלושה סוגים של צווי הרחקה: צו הרחקה מכוח "חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001", צו הרחקה מכוח ה-"חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991". הסוג השלישי הוא צו הרחקה משטרתי, שניתן על ידי קצין משטרה במסגרת שחרור ממעצר, או על ידי בית המשפט במסגרת הליכי מעצר בלבד.

במאמר זה נעסוק בכל השלושה. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה.

החוק למניעת הטרדה מאיימת:

החוק למניעת הטרדה מאיימת, הוא חוק שמקנה לאדם שנפגע מאדם אחר, או מוטרד מאדם אחר, זכות לעתור לצו הרחקה. כדי לקבל צו הרחקה, יש להוכיח שאותו צד שלישי – מטריד את מבקש הצו, בולש אחריו ונוהג כלפיו באלימות פיזית או מילולית.

לרוב, בקשה לצו הרחקה מוגשת עם ראיות ותצהיר, ולאחר מכן בית המשפט יכול להורות על צו זמני, עד לדיון במעמד הצדדים. בדיון זה, אם בית המשפט התרשם שמדובר בבקשה מבוססת היטב שיש לקבל, אזי יינתן צו הרחקה. לרוב, צו הרחקה יהיה תקף לתקופה של עד חצי שנה, עם אפשרות להארכה לתקופה כוללת של שנתיים (במקרים מיוחדים).

כמו כן, לבית המשפט יש סמכות להורות על תפיסת כלי נשק וכן להורות על הפקדת כסף בקופת בית המשפט כדי להבטיח את קיום הצו. לצד זאת, לבית המשפט יש גם סמכות להורות על הטלת הוצאות על מבקש צו, אם מתגלה שאין ממש בבקשתו.

הסמכות לתת צווי הרחקה, הינה של בית המשפט לענייני משפחה או בית משפט השלום.

החוק למניעת אלימות:

להבדיל מהחוק למניעת הטרדה מאיימת, החוק למניעת אלימות נוגע ליחסים בין בני משפחה, ולכן הוא גם מותאם ליחסים בין בני משפחה (למשל – בחוק הזה ישנה הוראה שעוסקת במעורבות עובד סוציאלי וגם במציאת דיור חלופי). התנאים להוצאת צו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות, הינם דומים מאוד לתנאים הנדרשים בחוק למניעת הטרדה. גם המועדים הקבועים בחוק למניעת הטרדה, דומים למועדים שבחוק למניעת אלימות.

גם בחוק זה, בית המשפט יכול להורות על תפיסת נשק והפקדת עירבון כספי להבטחת הצו. הוא גם רשאי לחייב בהוצאות במקרה של בקשת סרק.

צו הרחקה משטרתי:

צו הרחקה משטרתי, הוא צו שרשאי קצין משטרה להוציא נגד חשוד, במטרה להימנע מיצירת קשר עם מעורבים אחרים בעבירה פלילית נחקרת, או עם עדים. זו סמכות ששמורה לקצין משטרה, במקרים שבהם הוא מחליט להורות על שחרור חשוד בתחנת המשטרה, ללא מעורבות שופט. אם חשוד אינו מסכים לצו ההרחקה שניתן על ידי קצין, הרי שהוא רשאי לסרב, ואז בקשת השחרור תידון בבית המשפט למעצרים (בית משפט השלום).

לצד זאת, בית המשפט, במסגרת הליך מעצר ימים (לפני הגשת כתב אישום), וגם במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים (לאחר הגשת כתב אישום), רשאי להורות על הרחקה של חשוד, במסגרת החלטת שחרור, ממעורבים אחרים או עדים.

במקרה של הפרת צו הרחקה משטרתי או צו של שופט מעצרים, אפשר להורות על החזרה של חשוד למעצר, עקב הפרה של תנאי שחרור. לעומת זאת, הפרה של צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות או הטרדה מאיימת, היא עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, שעונשה הינו שנתיים מאסר.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו בדין שחל על צווי הרחקה בישראל. הבהרנו שצו הרחקה הוא תמיד סעד נלווה ולא סעד עיקרי, משום שלרוב לצו הרחקה נלווית תביעה אזרחית, או תלונה משטרתית, ולעיתים כתב אישום פלילי (כאשר מדובר בצו הרחקה משטרתי). כמו כן, סקרנו את כל הסוגים של צווי הרחקה, החל מצו למניעת הטרדה מאיימת, ועד לצו למניעת אלימות במשפחה (שנוגע ליחסים בין בני משפחה ולכן לצווים כאלו יש חוק ייעודי). כמו כן, הסברנו מהו צו הרחקה משטרתי. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, תמיד להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.