אחת השאלות השכיחות שאנו נשאלים בתור עורכי דין לגירושין, היא מהי משמורת משותפת ומה היתרונות שלה מול החסרונות? השאלה השכיחה השנייה שאנו נשאלים בנושא, היא מה הדין בנוגע למזונות ילדים, כאשר ההורים מקיימים משמורת משותפת? נבהיר כי מדובר בשאלות לא פשוטות, שלא ניתן לענות עליהן בקלות ובקצרה. מצד שני – אנו חושבים כי זהו נושא מהותי, ולכן מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבו נסביר מהי משמורת, אילו סוגי משמורת ישנם וכן מהם מזונות. בהתאם, נסביר מה הדין בנוגע למזונות במשמורת משותפת, ובעיקר עפ"י פסיקת בית המשפט העליון. כל זאת נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

נעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

מהי משמורת ילדים?

למעשה, משמורת ילדים היא החלוקה שנערכת בין הורים גרושים, בעניין הטיפול השוטף בילדיהם המשותפים וזמני השהייה עימם. במסגרת משמורת, נקבע מי מההורים ישמש כהורה משמורן (כלומר – ההורה שאחראי על הטיפול והגידול השוטף של הילדים), וכן – מי ההורה שנהנה מהסדרי ראיה (כלומר – ההורה שזוכה לזמנים קבועים שבהם הוא שוהה במחיצת ילדיו).

ישנם שני סוגי משמורת: הסוג האחד והשכיח יותר, הוא הסדרי ראיה. במקרה כזה, הורה אחד, בדרך כלל האם, משמשת בתור הורה משמורן שאחראי על הטיפול השוטף בילדים. במקביל, האב, הוא זה אשר לרוב נהנה מהסדרי ראיה, כלומר – זמנים קבועים שבהם הוא שוהה במחיצת ילדיו. הסוג השני של המשמורת, הוא משמורת משותפת. במשמורת משותפת אין הסדרי ראיה, אלא ששני ההורים מגדלים את ילדיהם המשותפים בצורה שוויונית, הן מבחינת זמני שהייה והן מבחינת הטיפול והגידול השוטף.

המשמעות הנוספת של משמורת משותפת, היא כי שני ההורים נוטלים חלק שווה בגידול הילדים, גם מבחינה כלכלית. מכאן עולה השאלה: מה גובה המזונות שמשולמים, אשר לרוב מוטלים על האב? על כך – בחלק הבא.

מהם מזונות ילדים?

מזונות הם בעצם קצבה קבועה שמשולמת בדרך כלל על ידי האב, לטובת הבטחת כלכלתם של ילדיו. מזונות מוטלים מכוח הדין הדתי–אישי, ולפי היהדות, הם מוטלים באופן מוחלט על האב. לרוב יש הפרדה וחלוקה במזונות. עד גיל 6, המזונות שמוטלים על האב הם מזונות חובה, כלומר – מזונות אלו כוללים את כל ההוצאות הנדרשות והבסיסיות לגידול הילד. לאחר גיל 6 המזונות הם מדין צדקה ומדין חובה. כלומר, הוצאות בסיסיות עדיין מוטלות על האב בלבד, אך שאר ההוצאות הן מדין צדקה, דהיינו – בהתאם ליכולתו הכלכלית של האב. לאחר גיל 15, המזונות מופחתים, וכל כולם מוטלים מדין צדקה, ולכן הם משולמים ונקבעים לפי היכולת הכלכלית של האב.

אך מה הדין כאשר שני ההורים גרושים, ומגדלים את ילדם באופן שווה? במקרים כאלה עולה השאלה: האם באמת מוצדק להטיל על האב חובת מזונות מלאה, למרות שהוא בעצם נושא בנטל שווה בגידול הילדים (להבדיל מסיטואציה של זמני שהייה)? על כך, בחלק הבא.

מזונות בעת משמורת משותפת – בעקבות פסיקת בית המשפט העליון

עד לפסיקת בית המשפט העליון, הדין היה כי מזונות מוטלים על האב באופן בלעדי – ככלל. בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 7 שופטים, במסגרת תיק בע"מ 15\919, קבע הלכה חדשה בכל הנוגע למזונות, במסגרת משמורת משותפת.

הפסיקה של בית המשפט העליון, קבעה מספר כללי אצבע: קודם כל, נקבע כי כאשר בני זוג מקיימים משמורת משותפת ביניהם, ובמידה ומדובר במשמורת משותפת כנה ושווה באמת מבחינת זמני שהייה, הרי שאז – ההורים יישאו במזונות שווים, ובלבד – שאין בין ההורים פערי שכר משמעותיים. כמו כן, חשוב להעיר כי ההלכה הזו, עוסקת רק במקרים של ילדים הזכאים למזונות מדין צדקה, כלומר – החל מגיל 6.

מכאן, המציאות היום, היא שלעיתים בתי המשפט לענייני משפחה מפחיתים את מזונות הילדים, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון. בעקבות פסק הדין, חשוב מאוד לבחון את זכותכם\ן, בעזרת עורך דין משפחה בעל ניסיון, בעת הצורך.

לסיכום:

במאמר זה, ביקשנו לסקור בפניכם/ן, הקוראים/ות היקרים/ות, את הדין שקיים היום, לגבי משמורת משותפת. למעשה, זהו מאמר משולב, מצד אחד הוא עוסק בנושא פופולרי, משמורת, ובפרט משמורת משותפת, ומצד שני בסוגיית מזונות הילדים, שהיא ללא ספק סוגיה שמעסיקה כל הורה בהליך גירושין. בהתאם, במאמר זה, הסברנו את הדין החדש כיום, שעוסק במזונות ומשמורת משותפת, בין היתר בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון. מעבר לכך, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ספציפי, בעת הצורך.