בעת מותו של אדם, עזבונו עובר ליורשיו על פי דין, כפי שהחקיקה בנושא קובעת. כל זאת – במידה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה, אשר מחלקת את רכושו בהתאם לרצונו החופשי. אך מה קורה כאשר המנוח הותיר אחריו חובות? אם דיני הירושה והצוואה הם מורכבים, הרי שבמקרים של ירושת חובות, הנושא מסתבך אף יותר. על כך – במאמר זה, אשר במסגרתו נשיב על השאלות הבאות: מהו חוק הירושה, מהי ירושה בהתאם לחוק, מהי ירושת חובות ומהו צו קיום ירושה.

נבקש להבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

חוק הירושה:

חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"), הוא החוק שמסדיר את כל הנוגע לירושות וצוואות. החוק קובע כי עזבונו של אדם יועבר ליורשיו בהתאם לדין. זוהי ברירת המחדל החוקית, במידה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה, או במידה והצוואה שהותיר לא תקפה ותקינה. כך קובע סעיף 2 לחוק: "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה."

מהי ירושה:

כאמור, ירושה היא עזבונו של המנוח, שיחולק לנהנים מהירושה, כאשר בהיעדרה של צוואה, היורשים הם היורשים על פי דין, כך בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה, אשר מגדיר את היורשים לפי דין, כדלקמן: מדובר בבן או בת הזוג ובילדים: "יורשים על פי דין הם (1) מי שהיה במות המוריש בן–זוגו(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש)". במידה והמנוח לא הותיר אחריו אישה וילדים, אזי עזבונו יחולק לאחיו והוריו וכך הלאה. הדבר מכונה פרנטלות ואלו הן מעגלי הקרבה של המנוח. יוער כי במידה והאדם נפטר ערירי, ללא צוואה, יועבר עזבונו לאוצר המדינה.

ירושת חובות:

עזבונו של אדם אינו כולל רק נכסים ותשואות, אלא יכול לכלול גם חובות. תחילה, לפני החלוקה, החובות ייזקפו לחובת המנוח, ולכן לפני החלוקה לנהנים ו/או היורשים, ייפרעו החובות מנכסי העיזבון (גם אם אלה לא יכסו את כלל החובות). לאחר מותו של אדם, יורשיו יוכלו במקרים מסוימים להיות חייבים בחובותיו של המנוח, וזאת רק במידה ולא פרסמו על מותו כדין וידעו על חובותיו, לכן חובת התשלום תהיה על היורשים. במידה ופרסמו כדין והנושים לא הודיעו על חובם, לא תהיה חובת תשלום והחובות יימחקו (חובות אבודים).

בתור יורש, יש להכיר בהבדלים בין הסיטואציות הבאות:

כאשר מדובר ביורש נכס מכוח צוואה – אין אחריות לחובות כלליים של המנוח, אם לנושה עומדת האפשרות לגבות את חובותיו מיורשים אחרים שאין ברשותם נכס ספציפי.

במידה והצוואה עוסקת בחובות – ייתכן שהמנוח הותיר הוראות לגבי חלוקת החובות, אזי יידרשו הנהנים מהצוואה, לחלק את העיזבון בהתאם.

אם הנושים הרלוונטיים הודיעו על חוב בזמן פרסום המודעה (שעליה נפרט בהמשך, כחלק מהבקשה לצו קיום), אזי יוכלו הנושים לדרוש את התשלום מהיורשים. אם לא הודיעו בזמן המודעה, יוכלו לפנות לבית המשפט רק בטווח של שנתיים, בנוגע לקבלת חלקם מהעיזבון.

צו ירושה או צו קיום צוואה:

לאחר מותו של המנוח ועל מנת לרשת אותו, על היורשים על פי דין, להגיש בקשה לרשם הירושות לצו קיום ירושה או צו קיום צוואה (אם ישנה צוואה), כדי לאפשר את שחרור הנכסים והכספים וחלוקתם. לאחר הגשת כל המסמכים הרלוונטיים לרשם הירושות (הוכחה בדבר יורשים, צו פטירה וכדומה), תפורסם הבקשה על ידי רשם הירושה במשך 14 ימים. בזמן הזה, ייתכן שתעלינה התנגדויות, לדוגמא: הגשת צוואה, הוכחה לקשר משפחתי ועוד. בנוסף, נושים יכולים להגיש בקשה להחזר החובות בזמן הזה.

במידה ולא תהיינה התנגדויות או בקשות, תותר החלוקה על ידי מתן צו קיום צוואה, אחרת יעלה הנושא לדיון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

סיכום:

בכל הנוגע לירושות וצוואות, חשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה. מומלץ לעשות זאת מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע אי וודאות וויכוחים מיותרים במסגרת המשפחתית. לאחר מכן, במידה וישנה צוואה או שיש צורך לחלק את עזבונו של המנוח, עורך הדין יוכל לסייע בהגשת הבקשה המתאימה לערכאה הרלוונטית, להתמודד עם התנגדויות וכן לבחון עניינים הנוגעים להסדר חובות בהתאם לנסיבות, לזכויות ולחובות של היורשים על פי דין או הנהנים מהצוואה.