כאשר בני זוג מתגרשים, הם צריכים להביא לפירוק של התא המשפחתי. בדומה לפירוק של חברה מסחרית, גם בני זוג צריכים בעצם להפריד רכוש. אחד הנושאים הנוספים שבני זוג צריכים להסדיר, הוא נושא משמורת הילדים המשותפים שלהם. אם לבני זוג אין ילדים משותפים, הרי שכל מה שעליהם לעשות הוא להתגרש בבית הדין הרבני, ולאחר מכן לדאוג להסדרת הרכוש המשותף שלהם (במידה ויש להם). אם יש לבני הזוג ילדים משותפים, המשימה מורכבת מאוד, כי הילדים משאירים את בני הזוג בקשר לעוד שנים רבות. במאמר שלהלן נעסוק בדין הרלוונטי למשמורת ולהסדרי ראיה. נעיר כי מטרתנו היא להציג לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין גירושין.
משמורת ילדים – קווים כללים:
כאמור, כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם להסדיר מספר נושאים. קודם כל עליהם להתגרש. לאחר מכן עליהם להסדיר את חלוקת הרכוש המשותף וכן את מזונות הילדים, במידה ויש להם ילדים משותפים. בהתאם, כמובן שעליהם לעסוק בנושא החשוב ביותר, שהוא המשמורת. משמורת היא פועל יוצא של האפוטרופסות: הורים הם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם, והחובה הזו חלה גם כאשר הם מתגרשים.
למעשה, משמורת ילדים מתחלקת לשתי אופציות. האחת היא הסדרי ראיה, שלרוב מוטלים על האב (לרוב האם תקבל את המשמורת הבלעדית, במיוחד לאור חזקת הגיל הרך, שגורסת שילד עד גיל 6 צריך להיות בחזקת אמו). הסדרי הראיה, הם בעצם זמנים קבועים שבהם האב שוהה עם ילדיו ומטפל בהם. במסגרת הסדרי ראיה, האב בדרך כלל שוהה עם ילדיו פעם או פעמיים בשבוע, וכל סוף שבוע שני.
האפשרות השנייה היא משמורת משותפת. במקרים כאלו, למעשה שני ההורים משמשים בתור משמורן בלעדי, לשניהם יש זמני שהות קבועים ושווים עם הילדים, כגון יום אצל האב ויום אצל האם, או שבוע שבוע, או 3 ימים לכל אחד בהתאמה.
הליכי משמורת – מאפיינים:
נושא חשוב שיש לפרט לגביו, הוא הליכי משמורת. לרוב, הסמכות לדון בתיקי משמורת שמורה לבית המשפט לענייני משפחה. גם בתי דין רבניים מוסמכים לעסוק בתביעות משמורת, בתנאי שהן כרוכות לתביעת גירושין, או אם תביעת המשמורת מנוהלת בהסכמה בבית הדין.
מאפיין נוסף בתיקי משמורת הוא טובת הילד. תיקי משמורת לרוב מוכרעים על פי טובת הילד. טובתו תיבחן על ידי בית המשפט, בין היתר באמצעות מינוי של עו"ס, שיבחן את המסוגלות ההורית של הורי הקטין, וכן את מאפייני חייו.
מאפיין אחרון של תיקי משמורת, הוא היעדרה של סופיות דיון. תיקי משמורת, בדומה לתיקי מזונות, אפשר לפתוח מפעם לפעם אם יש נסיבות חדשות. למשל, ניתן לעתור לבית המשפט לאחר פסק דין על משמורת, לשנות הסדרי ראיה, או להפוך הסדרי ראיה למשמורת משותפת, או לעתור לסנקציות בגלל אי עמידה בהסדרי ראיה, והדוגמאות עוד רבות.
סנקציות בתיקי משמורת:
לא פעם, בני זוג לא מכבדים את הסדרי המשמורת, לרבות הסדר של משמורת משותפת. אגב, בדיוק בשביל זאת, הליכי משמורת לא באמת מסתיימים כפי שתיארנו לעיל. למשל, קורה שהאב לא מקיים את הסדר המשמורת, או מגיע באיחור לזמני השהות עם ילדיו, או לא מגיע כלל. במקרים כאלו, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולעתור לסנקציה. כך גם במקרים שבהם הורה לא מקיים הסדר משמורת, משום שהאם, למשל, לא מאפשרת לאב לראות את ילדיו ולקיים את הסדר המשמורת. כך במקרים רבים פונים הורים לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יכול להטיל סנקציות. לצערנו, בתי המשפט מוצפים בתביעות משמורת, ובתביעות משמורת חוזרות.
הסדרי ראיה זכות או חובה?
התשובה היא זכות, אך גם חובה. בסופו של דבר, כאשר בני זוג מתגרשים, הם מתנתקים איש מרעהו, אבל אינם מתנתקים מילדיהם. כלומר, הסדר משמורת הוא קודם כל חובה. ההורים צריכים לדאוג לילדיהם ולקיים עמם קשר תקין. חובתם לשמש כאפוטרופוסים טבעיים לילדיהם, אינה משתנה כאשר הם מתגרשים מבן או בת הזוג. לצד זאת, הסדר ראיה הוא גם זכות, שכן אב יכול לטעון שהוא מעוניין בהסדר ראיה מצומצם, אך לחילופין הוא יכול לעתור למשמורת משותפת, שתכלול זמן רב יותר עם ילדיו, כלומר לקבל משמורת שווה מבחינת זמני שהות ואחריות. אבל בסוף, הסדר ראיה הוא חובה, משום שלהורים יש חובה לדאוג לצרכי ילדיהם. הסדר הראיה הוא פועל יוצא של האפוטרופסות הטבעית שחלה על ההורים, גם כאשר הם מתגרשים.
Leave A Comment