כתובה

כתובה 2018-06-20T16:48:01+00:00

בני זוג יהודים, אשר בוחרים להינשא כדת משה וישראל, יעשו זאת על ידי טקס דתי. כמו כן, הם ישתתפו וישתפו את אורחיהם בחתונתם בטקס חופה וקידושין, כמתואר על פי ההלכה היהודית. בין היתר, במעמד מרגש זה (ויש אומרים מהמרגשים שאותם יחוו בני הזוג), תינתן לאשה על ידי בעלה, כתובה, שהיא מסמך שבו מבטיח הגבר הבטחות להמשך חייו. בין היתר – אותו המסמך עוסק בהתחייבויות כספיות של הבעל כלפי האישה, בעתיד, בעת גירושין. אי לכך, בשל חשיבות הנושא ומורכבותו, במאמר זה נסקור מספר נושאי רקע, על מנת להבין את בסיסה של הכתובה, שהם: בית הדין הרבני, הליך הנישואין בישראל, כתובה והדרך לתבוע כתובה, הליך הגירושין, עילות לגירושין, גט, סרבנות לגט ונשים עגונות בעקבות זאת.

כתובה

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף להיוועצות בעורך דין לענייני משפחה.

בית הדין הרבני:

בית הדין הרבני הינו ערכאה הכפופה למערכת בתי המשפט, במקביל לפסיקותיה בהתאם להלכה היהודית. סמכותה של ערכאה זו נרכשת על פי המתואר בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). מלבד הסמכת בתי הדין, חוק בתי דין רבניים מסמיך את הנושאים הנדונים בערכאות הללו: ענייני גירושין ונישואין. נושאים אלו נדונים בערכאה האמורה, כסמכות בלעדית. כלומר, יהודים לא יוכלו להינשא או להתגרש על פי הדת, שלא באמצעות פנייה לערכאה האמורה.

מלבד סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני לעסוק בנישואין וגירושין, הוא יוכל לדון גם בנושאים הקשורים מטבעם להליך המרכזי וזאת על ידי "כריכת" נושא המשנה לנושא העיקרי. לדוגמא, במסגרת תביעת גירושין, ניתן לכלול: מזונות ילדים ואישה, הסדרי ראייה ומשמורת ילדים, חלוקת רכוש ולענייננו – תביעת כתובה ועל כך נרחיב בהמשך.

חשוב להעיר כי בית הדין הרבני מקבל את החלטותיו על בסיס ההלכה היהודית, זאת בהתבססות אומנם על עקרונות המשפט האזרחי, אם כי במקרים רבים ישנה התנגשות בין ערכי הדת לדמוקרטיה ושוויון ואז, יטה בית הדין להלכה וישתדל שלא להפרה. זהו דבר שיש להכירו, בפנייה לערכאה האמורה. למרות הסמכות הבלעדית, קיימת בחירה לכאורה, באפשרות לפנות בנושאים הנגזרים לגירושין (לדוגמא – משמורת ילדים או ענייני רכוש). זאת מכיוון שהערכאה הטבעית לאותם נושאי נגזרת, היא בית המשפט לענייני משפחה, שהוא ערכאה העוסקת בכל הנושאים הנוגעים לתא המשפחתי, כפי שמתואר בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו–1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה").

הדין אשר מסדיר את חלוקת הסמכות בין הערכאות, בא לידי ביטוי בהקניית סמכות לערכאה הראשונה שבה פותחים את תיק הגירושין, כלומר – מי שמקדים להגיש ראשון את תביעת הגירושין וכורך בה את שאר התביעות, בעצם זוכה ביתרון דיוני. דהיינו – הערכאה שמבחינת הזמן, הגיעו אליה שנייה, הופכת לחסרת סמכות ולכן כל החלטה שתינתן בה, תיחשב "חריגה מסמכות". לאור כפל הערכאות, נטמע הביטוי "מרוץ הסמכויות", שבו כל אחד מהצדדים ממהר לפנות לערכאה המיטיבה עם מצבו.

בתי הדין הרבניים פרוסים בשניים עשר מוקדים ברחבי הארץ, כאשר ערכאת הערעור הינה בית הדין הרבני הגדול הממוקם בירושלים. בבתי הדין הרבניים פוסקים דיינים. אלו מקביליהם של שופטים, בדרך כלל בהרכבים של שלושה בכל דיון. בחירת הדיינים נעשית בוועדת מינויים של משרד המשפטים, בדומה למינוי שופטים ואז, יש צורך בידע משפטי ואסמכתאות לכך וכן ידע הלכתי ועוד.

נישואין בישראל:

נישואין בישראל נערכים לפי דת משה וישראל. בני זוג, גם חילונים, אשר יבחרו להינשא שלא על ידי דרכים אלטרנטיביות, אם ירצו לזכות במירב הזכויות המגיעות להם כזוג נשוי, יצטרכו לפנות לרבנות ולבצע את הטקס ההלכתי לפיו, גם אם אין אמונה דתית בליבם. הליך הנישואין כולל פתיחת תיק ברבנות, שבו ייעשה בירור שטחי הנוגע ליהדותם של השניים. אם יעלה ספק לגבי יהדותם, ייעשה בירור מעמיק הכולל בירור על דורות אחורה, במטרה להסמיך לנישואים, יהודים בלבד. כחלק מפתיחת תיק הנישואין, יעברו בני הזוג שיעורי דת: טהרה ושמירה על שלום בית. האישה תונחה על ביצוע טבילה במקווה, דבר שאותו היא מחויבת לעשות, על מנת להינשא ועל שמירת נידה במהלך הנישואין. ביום החתונה, לפני תחילת טקס הנישואין, ישב הרב המחתן עם החתן ויחתימו על כתובה, שהיא כמסמך התחייבות על האישה, שהופכת להיות בבעלותו, מסמך אשר נפרט עליו בהרחבה בהמשך. בטקס הנישואין יעשו אקטים סמליים הלקוחים מהדת יהודית, כגון: שבירת כוס, טקס תחת חופה, 7 הברכות והענקת הכתובה לאישה. לאחר ביצוע הטקס, יצהיר הרב המחתן, כי בוצע טקס הנישואין כהלכתו ואז ינפיקו לבתי הזוג תעודת נישואין המורה על נישואיהם ומאפשרת את רישומם במשרד הפנים, כזוג נשוי.

מהי כתובה?

כתובה הינה מסמך, או אם נרצה – חוזה משפטי תקף, המלווה בני זוג במהלך נישואיהם, החל מרגע החופה ועד בכלל, באם חוזה זה לא נקטע בסיום קשר הנישואין, כלומר – גירושין של השניים. תוכנה של הכתובה כולל את מחויבותו של הגבר לדאוג לאשתו, שלה הוא נישא ועליה הוא אחראי, בכל תחומי החיים. כחלק מחובותיו של הבעל כלפי אשתו, ישנה חובת "כסות וענות". לפי פרשנים, מדובר בדאגה כלכלית, לרבות מזון, לינה, ביגוד ואף קיום יחסי מין. מלבד חובות במהלך נישואיהם של השניים, הגבר מתחייב שלא יחסר לאישה דבר, גם במידה ויתגרשו, זאת עד מתן הגט (על מתן הגט נדון בהמשך), או במקרה שבו חלילה, תתאלמן האישה. בכתובה יצהיר הגבר על סכום, שאותו הוא מבטיח לשלם לאישה בעת סיום הנישואין. את סכום זה יכולה האישה לתבוע בצמוד להליך הגירושין, בהתאם לנסיבות הגירושין.

נעיר, כי מן הסתם, זוגות רבים ביום חתונתם לא חושבים על סיום הקשר ולכן גברים רבים רושמים סכומים היפותטיים, שבהם קשה להם לעמוד, לאחר תביעת גירושין. מנגד, ישנה תפיסה חברתית של זילות בעת התחייבות לסכום נמוך, כמעין רמיזה לפחד לשלם את הסכום ומחשבה על סוף הקשר כבר ביום החתונה. את הסכום החתום הכתובה יצהיר הגבר במהלך טקס הנישואין ומכאן, בדרך כלל, יגיעו ההצהרות על סכומי עתק. חשוב לציין כי תכלית הכתובה היא להגן על נשים, זאת מתפיסה כי אלו נשענות על הגבר ותלויות בו כלכלית. כחלק מכך ובהתאם לנהוג על פי הדת ובעבר, נשים הן "עקרות בית" ברוב המקרים, לא מתפרנסות בכוחות עצמן ולכן צריכות דמי שיקום לקראת הפרידה, מהגבר הזן אותן. אלו הם דמי הכתובה כדמי השיקום בחיים שלאחר הפרידה.

תביעת כתובה:

תביעת כתובה תוגש על ידי האישה, כנגד בעלה, לבית הדין הרבני. קיים סייג הנוגע לתביעת כתובה נגד עזבונו של אדם ואז, ניתן יהיה להגיש את התביעה, במקביל לצו הירושה לבית המשפט לענייני משפחה. תביעת הכתובה יכולה להיעשות משני טעמים והם: בעת גירושין של השניים או בעת פטירת הבעל. כל אחד מהמקרים הנקובים, יאפשר את תביעת הכתובה. ישנן נסיבות שיקטינו ואף יבטלו את סכום הנקוב בכתובה.

ראשית, בשל טעמים טכניים. במידה ומדובר בכתובה פסולה, לא יהיה ניתן לתבוע אותה. כאשר עוסקים בפסלות מטעמים טכניים, הכוונה היא גם לליקוי בנראות וגם לתוכנה. שנית, במידה וקיים מסמך אחר שמאפיל על הכתובה, לדוגמא: הסכם ממון שבו מפורטים התשלומים בעת גירושין. אפשרויות נוספות להפחתה ואף ביטול הכתובה, נוגעות לנסיבות הגירושין. על האישה לפעול לשמירת התא המשפחתי, בדגש על ניסיונות לשלום בית. במידה והשניים יימצאו בהליך שלום בית, לפני ביצוע הגירושין, על האישה לשתף פעולה עם ההליך. במידה והיא תצא מהבית או תימנע מלבצע את ההליך, תישקל זכאותה לכספי הכתובה. יתרה מכך, אישה שעילת הגירושין הינה בגידה, לאור ראיות לביצוע יחסים אינטימיים שלה עם גבר שאינו בעלה – ברוב המקרים ישללו את אפשרותה לתבוע כתובה.

מצבים המגבירים את הסיכוי לקבלת הסכום המלא הנקוב בכתובה, הם כדלקמן: גילוי בעיות רפואיות אצל הגבר, לרבות עקרות שעליה לא ידעה האישה טרם הנישואים ולא יכולה הייתה לדעת. התנהגות פסולה של הגבר – מעשה ניאוף או בגידה. אלימות מילולית ו/או פיזית כלפי האישה, דחיית בקשה לשלום בית מצד הגבר וכו'.

הליך הגירושין:

הליך הגירושין בישראל ייערך בכפוף לסמכותו של בית הדין הרבני, זאת בהתאם לחוק בתי דין רבניים. בתי הדין הרבניים אינם ששים לקיים את הליך הגירושין, זאת בשל הערך העליון בהלכה, אשר בא לידי ביטוי בשמירה על שלום בית וקדושת הנישואין.

ראשית, ינסו לגשר בין הפונים על ידי בקשה לשלום בית. זהו הליך שבו השניים, בעזרת הסכם, יתחייבו לניסיון לשקם את מערכת היחסים, על ידי מעבר על כלל הנושאים שבהם יש לשניים פער. אותו הסכם קובע תקופת ביניים בין בני הזוג. ההסכם יכלול נושאים הקשורים לשגרת החיים, לרבות טיפול בילדים משותפים, ניקיון, עבודה של השניים ועוד. באם תקופת הביניים תחלוף ללא השלמת הפערים הקיימים במערכת היחסים, יעברו השניים לקיום הליך הגירושין. הליך שלום הבית יכול להגיע בבקשה של בית המשפט להליך, או בתביעה של הצד שלא מעוניין בגירושין, זאת אומרת, זה שלא הגיש את תביעת הגירושין.

במידה ואין רצון בין בני הזוג לערוך שלום בית, הרי שהם יהיו רשאים להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. במקרה כזה, מבקש הגירושין, יצטרך להוכיח עילת גירושין והיא סיבה המנויה בהלכה, לפיה בני הזוג יכולים לסיים את קשר הנישואין. ללא עילה מפורשת, לא ניתן יהיה לסיים את ההליך בקלות. ההליך יכלול הצגת טענות של הצדדים, הוכחת העילות הנטענות וכדומה, בזהה להליך אזרחי. עילות הגירושין המנויות בהלכה יהודית, הינן: עקרות, מומים ומחלות, מעשה כיעור, בגידה, אי קיום יחסי מין ועוד.

גט:

גט, הינו מסמך שמקבלת האישה, לאחר שלכאורה מגרש בעל את אשתו. מסמך זה הינו מסמך הלכתי. על פי המקורות, כוונת המילה גט היא שטר, המוכר בבית הדין הרבני ונכתב בדיו על קלף, בהתאם לאמור בהלכה. מקור ההלכה למתן גט מוזכרת בספר כריתות, כדלקמן: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ והָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו – כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וכָתַב לָה סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתו". חשוב לציין כי מדובר במעשה חד צדדי של הגבר, שבו האישה היא להלכה לא צד לעניין, בהתאם לתפיסת האישה בעבר, כרכושו של הגבר ותלויה ברצונותיו. אקט מתן הגט הוא כאמור סמלי ונעשה בבית הדין הרבני המוסמך לכך. על מנת לוודא את תקינות הגט, יש מספר עקרונות שבהם יש לעמוד: על הגבר לגרש את אשתו מרצונו החופשי בלבד ולא בכפייה, הגט ייכתב על ידי סופר סתם שכותב את הגט לזוג הספציפי שבעניינו דנים, הגט צריך להינתן לאישה על ידי הגבר ביד ובמעמד זה יהיו שני עדים למאורע (בדומה לנישואין). לאחר מתן הגט, יוציא בית הדין הרבני פסק דין פורמלי, על מנת לתת תוקף משפטי למעשה, דבר המכונה "מעשה בית דין", זאת בצמוד לתעודת גירושין הניתנת ומאפשרת לפנות למוסדות ממשלתיים, להסדרת המעמד החדש.

סרבנות גט:

סרבנות גט הינה סיטואציה שבמסגרתה אחד מהצדדים לא מוכן להתיר את קשר הנישואין ובכך אינו מסכים למתן הגט. זאת בהתאם להלכה ולפרשנותה, המחייבות את הסכמת שני הצדדים בסופו של ההליך. חשוב להעיר כי ישנם מקרים שבהם נשים מסרבות לקבל גט, אך הסנקציות המופעלות כלפי אלו שמסורבות גט, גבוהות יותר. גבר מסורב גט, יוכל להמשיך בשגרת חייו, לרבות הבאת ילדים לעולם, מבלי להחשיבם לממזרים וללא רדיפה של בתי הדין הרבני לגבי קשריו עם נשים בעודו נשוי לכאורה. לעומת זאת, אישה מסורבת, תהיה כפופה לבעלה המסרב בכל חייה ולא תוכל להתקדם לחיים עצמאיים, דבר בעל השלכות רגשיות, משפחתיות ואפילו כלכליות.

סנקציות במקרה סרבנות גט:

כאמור, ההלכה אינה רואה בעין יפה כפייה של מתן גט, אם כי בפועל מוכרות אפשרויות להפעיל לחץ על ידי סנקציות, במטרה לאפשר מתן גט, במיוחד כאשר המניע לאי מתן הגט הוא "כדי לעשות דווקא" ולצורך נקם. בית הדין הרבני הוא זה המפעיל סנקציות על הסרבן ולרוב מדובר בסנקציות הבאות: פיצויים כספיים, הקפאת קצבאות (אם קיימות), ביטול רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ ואף מאסר.

בעת האחרונה ולאור הכרה בסיטואציה האבסורדית, החלה התערבות בפן הנזיקי על ידי בית המשפט לענייני משפחה, זאת על ידי תביעת פיצויים על עוגמת הנפש והסבל הנגרם. פיצויים נזיקיים אושרו בבית המשפט לענייני משפחה, מהטעמים הבאים: פגיעה נפשית – צער, סבל, ביזוי, השפלה ועוגמת נפש. פגיעה באוטונומיה וברצון החופשי של המסורב – אי יכולת להינשא בשנית ולקיים תא משפחתי חדש, בדידות ואובדן יכולת לחיים זוגיים. גובה הפיצויים, נכון להיום, יחושב על ידי בית המשפט לענייני משפחה, החל ממועד הסרבנות ועד יום התביעה, זאת בתשלום שכר מינימום ליום. במקרי קיצון ובנסיבות מיוחדות, יועלה הסכום, בעיקר בשל חוסר תום לב של אחד הצדדים או סבל חריג שנוצר למי מהם.

עגינות:

עגינות היא סיטואציה שבמסגרתה אישה אינה מקבלת גט מגבר שנעלם ו/או לא ידוע אם נפטר. דבר זה ייעשה, כאשר לא יהיה ניתן להעריך היכן נמצא בעלה ובאיזה מצב רפואי הוא נמצא. יתכן שבעלה אינו יכול לקבל החלטות בעניינו, זאת במצבים רפואיים קיצוניים, כמו: היותו של הבעל, מבחינה בריאותית, במצב של צמח וכן כאשר הוא אינו בקו השפיות. במצבים אלו נשארת האישה כלואה בנישואיה, בדומה לסרבנות גט. זו לא תוכל להמשיך בחייה, להקים משפחה נוספת והיא משועבדת למצב הנתון. במצב זה רשאי בית הדין הרבני להפקיע את הנישואין, אך במרבית המקרים הוא לא ממהר לעשות כן.

סיכום:

נושא הכתובה מוכר ומוטמע בדת היהודית, כאשר בית הדין הרבני הוא העוסק בגירושין ובענייני הנגזרת, לרבות תביעת הכתובה. קבלת ההחלטות בבית הדין הרבני, הינה בהתאם לדת היהודית.

כמו כן, על הכתובה – לרוב ידונו בני זוג רק בעת רצון לפדותה, זאת כחלק מהליך גירושין שהוא הליך עיקרי, נרחב, המצריך משאבים, הכרת משפטית וסיוע וממנו ניתן להגיע למצבים בעלי השלכות משמעותיות להמשך חייו של האדם, כמו בנושא סרבנות גט ועגינות.

לכן, בעיסוק בנושאים הקשורים לכתובה בפרט ובכלל להליך גירושין הסבוך, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. עורך דין לענייני משפחה יסייע לפונה בהגשת בקשותיו לערכאה הרלוונטית בעניינו, במטרה למצות את זכויותיו ולהיטיב את התוצאה, יטפל בהליכי משנה להליך המרכזי, לרבות תביעת כתובה וכלל נושאי חלוקת הרכוש, יבחן את שלל הנסיבות והמסמכים המצויים וכן את הדרך המשפטית שאותה עברו בני הזוג, בטרם הגיעם למצבם בנוכחי.

 
שאל אותנו שאלה

שאל אותנו שאלה

לייעוץ משפטי צרו קשר

לפגישת ייעוץ התקשרו:

052-2927602

03-6521605

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס