כינוס נכסים – מה המשמעות ומה הדין?

כאשר אדם מצוי בחובות משמעותיים ואין באפשרותו לכסות את חובותיו, יכולים גופים להחזיק את קניינו ולהביא להגבלה ביכולותיו להשתמש בקניינו האישי, וזאת כדי להבטיח את שמירת ערך החוב, כחלופה לשווי החובות. אותם גופים שיכולים לעשות את הפעולה האמורה, הינם גופים ממשלתיים בלבד. אם כי ניתן לחשוב כי גם יחיד יכול לעשות כן, בתנאי שיפנה לגוף הוצאה לפועל. אלו יבצעו את ההחזקה בשבילו, כסנקציה על קיום חובות ואי החזרתם.

מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהו כינוס נכסים וכיצד הוא מתבצע, נסביר על תפקידו של הכונ"ר – הוא כונס הנכסים הרשמי ועל ההבדלים בין כונס נכסים לתופס נכסים. נבקש להזכיר ולהעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין.

כינוס נכסים – על מה מדובר וכיצד מתבצע:

כינוס נכסים הינו פעולה שבה גוף או אדם פרטי שולט בנכס של אדם או חברה, וזאת כאשר עצם ההחזקה מגבילה את בעלי הנכס מביצוע פעולות בו. המטרה היא להבטיח תשלום או שווי של חוב והחזרתו לנושה. תחילה, על מנת לכנוס נכס, ימונה אחראי והוא כונס נכסים (על כך – בהמשך), שתפקידו להבטיח שהחייב ישלם לנושה את הסעד שייפסק בבית המשפט (במידה וייפסק כזה), וזאת בהתאם לאמור בסעיף 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי.

בשלב זה, ההחזקה בנכס, שהיא כינוס הנכסים, תיחשב לזמנית, עד שייקבע סעד קבוע על ידי החלטת בית המשפט, לדוגמא: מכירת הנכס ותשלום החובות, איחוד תיקים ותשלום חודשי או "הפטר" (הליך מחיקת החובות לאחר תקופת תשלום חלק מהחוב, וזאת כאשר מדובר באדם שככל הנראה לא יוכל להחזיר את כל חובותיו ביום מן הימים, לרוב בעקבות גיל מבוגר, מצב כלכלי עגום או מצב רפואי המשפיע על יכולת השתכרות תקינה).

לאחר קביעת כונס נכסים, השלב השני לרוב יכלול את התערבות הוצאה לפועל, ואז ההליך יכלול סקציות כנגד החייב, לדוגמא: צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול חשבונות בנק ומשכורות, עיקול מיטלטלין, חסימת כרטיסי אשראי, החזקת רישיון נהיגה וכדומה.

כונס הנכסים אף ישתמש בשירותיה של ההוצאה לפועל, למתן צו כינוס הנכסים. מתן צו זה, יינתן על ידי רשם בבית המשפט, באם יראה לנכון להוציא צו זה, במידה ואין חלופות הפוגעות בצורה פחותה ברכושו של אדם. מול זה, עומדת החובה להחזיר חובות לנושים, כאשר גם שם מתקיימת פגיעה, בעקיפין, ברכושו של אחר.

מיהו כונס הנכסים?

כונס הנכסים, הינו אדם, עורך דין לרוב, המכונה "כונס נכסים", שעליו מוטלת האחריות לניהול נכסיו של מי שחייב כספים, עד למתן החלטה מטעמו של בית המשפט בעניין החייב. כונס הנכסים הרשמי הוא זה שיאפשר את התנהלותו של החייב בשגרה (לדוגמא: ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ, מנסיבות חריגות), יקבע את גובה ההחזרים (במידה ומתנהל תיק איחוד או פשיטת רגל). על ניהול זה, אף יקבל כונס הנכסים חלק מסכום החוב שייפרע בסוף ההליך.

סיום תפקידו של כונס הנכסים הראשי, יהיה לרוב בסיום ניהול ההליך. היות ומדובר בהליך משמעותי שלעיתים עשוי להימשך שנים רבות, אזי יכול כונס הנכסים הרשמי להגיש בקשה לשחרור מניהול התיק. במקרים חריגים, רשם בית המשפט יוכל לסיים את תפקידו של כונס הנכסים, לאור התנהלות לקויה מצדו. כונס נכסים מתמנה על ידי בית המשפט, בין אם במסגרת הליכי פשיטת רגל, ובין אם במסגרת צורך לבצע הוראה מסוימת של בית המשפט (למשל – תפיסת נכסים וכיו"ב).

ההבדלים בין כונס נכסים לתופס נכסים:

בכל הנוגע לכינוס נכסים, ישנם שני הליכים, אשר לכאורה נשמעים זהים, אך תכליתם שונה ויש להכירם. בכינוס נכסים, יכול כונס הנכסים הרשמי, להחליט לפרוע את הנכס, במטרה לכסות את החוב. הסיבה לכך נובעת ממטרת כינוס הנכסים, שהיא היכולת לפדות את חובותיו של החייב בעת הצורך, וזאת כאשר הוא אינו עומד בהחזרת החוב לנושה.

לעומת זאת, בתפיסת נכסים, לא יהיה ניתן לפדות את הנכס, משום שעצם תפיסת הנכס, לא נועדה לפדיון החוב, אלא לשם הפעלת סנקציה על החייב ומעקב אחר נכס, כאשר רוצים למנוע שינוי בסטטוס המשפטי שבו מצוי הנכס, לכאורה, כהקפאת מצב. החייב ממשיך להיות בעלי הנכס, וזאת מבלי שהוא יכול למכור אותו או לבצע כל פעולה, כפי שיכול לבצע בעל נכס, בעל זכויות קנייניות.

סיכום:

כינוס נכסים, הוא סיטואציה שבה יש צורך בביצוע החלטה של בית המשפט, או בסיטואציה של חובות כספיים. כמו כן, תופס נכסים, הוא אדם שמתמנה לשם תפיסת נכסים. מדובר בנושא מורכב, שעוסק גם בתחום פשיטות הרגל, אי לכך, במאמר זה, ניסינו להציג פן אחד של התחום המורכב הזה.