זוגות החיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, הם מראה שכיח במדינת ישראל וברוב מדינות העולם המודרני. בני זוג רבים מעדיפים לקיים חיים משותפים ללא תעודת נישואין או חותמת נישואין פורמאלית, כאשר הסיבות לכך מגוונות מאוד. עצם העובדה שבני זוג חיים יחדיו ומקיימים יחדיו משק בית משותף, אין בכך כדי לגרוע מזכותם ליהנות מזכויות שמוקנות לזוגות נשואים, רק בשל היותם נשואים.
בשל חשיבות הנושא של ידועים בציבור, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן. במסגרת המאמר נעסוק בשאלות מי הם ידועים בציבור, כיצד נגדיר ידועים בציבור וכן מהן הזכויות והחובות המוטלות על ידועים בציבור. בין היתר, נעסוק במאמר בשאלה, כיצד נוצר והתבסס "מוסד הידועים בציבור".
לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לתאם עם משרדנו פגישת ייעוץ.
ידועים בציבור – מי הם?
ידועים בציבור הם בני זוג, המקיימים יחדיו משק בית משותף, חיים יחדיו ומתכונת החיים המשותפת שלהם מובילה למסקנה שהם קשרו את גורלם איש עם רעותו. ידועים בציבור, להבדיל מזוגות נשואים, אינם מקיימים זוגיות מכוח חותמת פורמאלית של מוסד משפטי כלשהו. לעומת זאת, זוגות נשואים אכן נהנים מתעודה פורמאלית. עם זאת, בפועל, בין ידועים בציבור לזוגות נשואים, אין כמעט הבדל, לא במדינת ישראל בכל אופן, שכן הזכויות המוענקות לזוגות נשואים ולידועים בציבור, הן די זהות. אך שוני מהותי אחד קיים בין שתי מתכונות הזוגיות הזו והוא: זוגות נשואים, נישאים, לעומת ידועים בציבור, שאינם עושים כן. לא אחת, ידועים בציבור מעדיפים לחיות כידועים בציבור, בשל חוסר אפשרות חוקית להינשא במדינת ישראל. על כך, נרחיב בהמשך.
עם זאת, כפי שגם נסביר בהמשך, לא כל בני זוג הם ידועים בציבור. זוג חיילים או זוג צעירים שיוצאים יחדיו מספר שבועות, לרוב לא יוגדרו בתור ידועים בציבור, עם זאת, גם זוגות החיים יחדיו שנים ארוכות, לא יוכרו בהכרח בתור ידועים בציבור. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם למבחני שכל ישר ומבחנים שהותוו על ידי הפסיקה. נרחיב על כך בהמשך.
ידועים בציבור לרוב חיים יחדיו בבית אחד ומקימים משפחות. ידועים בציבור מקיימים חיים משותפים עד מותם, בדומה לזוגות נשואים. מצד שני, גם ידועים בציבור עשויים להיפרד ולנהל הליכים משפטיים הנוגעים לאופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם, הסדרת משמורת הילדים המשותפים שלהם וכן בכל הנוגע למזונות ילדים.
מכאן, שמתכונת החיים המשותפת, המכונה ידועים בציבור, היא כר פורה לשאלות רבות שמעסיקות חלק מכובד מאזרחי מדינת ישראל. בחלק הבא של המאמר, נסביר בהרחבה אילו סיבות הביאו לעליית קרנו של המוסד הנקרא ידועים בציבור. לאחר מכן, נסביר מהם המבחנים המשפטיים העיקריים שלאורם יבחן בית המשפט האם ידועים בציבור, הם באמת ידועים בציבור. כמו כן, נסביר אילו זכויות מוקנות לידועים בציבור.
כיצד התפתח מוסד הידועים בציבור?
להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור יש גורמים רבים, חלקם גורמים חברתיים, אך חלקם משפטיים, כפי שנסביר בחלק שלהלן –
הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין בישראל
אין ספק כי אחת הסיבות להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור, היא העובדה שבמדינת ישראל ענייני גירושין ונישואין נערכים על פי הדין הדתי – אישי. באשר ליהודים, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו בישראל על פי דין תורה. במקביל, דבר המלך במועצתו לארץ ישראל, שחוקק עוד בימי המנדט הבריטי, קבע אז ורלוונטי גם היום, כי לבתי הדין הדתיים של בני הדתות החיים בארץ ישראל, יש סמכות לעסוק בשפיטה בתחום דיני המעמד האישי. מכאן, שגם בני דתות שונות במדינת ישראל, כפופים לדין הדתי – אישי. למשל, בני זוג מוסלמים, יינשאו על פי דיני השריעה.
כלומר, המצב המשפטי הוא שנישואין יכולים להיערך על פי הדין הדתי. אך מה הדין במקרה שבו בני זוג לא יכולים להינשא? למשל, במדינת ישראל יש זוגות מעורבים (כלומר – כאשר כל בן זוג הוא בן דת אחרת), שאינם יכולים להינשא בארץ. לכאורה, האפשרות היחידה אשר עומדת ברשותם, היא המרת דת של אחד מבני הזוג. גם בני זוג בני אותו המין, אינם יכולים להינשא, שכן בדומה לזוגות מעורבים, אף אחת מהדתות המוכרות בארץ, אינה מכירה בנישואי תערובת. אם לא די בכך, הרי שגם אצל בני הדת היהודית, ישנם מקרים שבהם בני זוג אינם יכולים להינשא. למשל, כאשר מדובר בנישואי כהן וגרושה, שלא מוכרים על פי ההלכה היהודית. כך גם כאשר מדובר בממזרים, שמוגדרים כפסולי חיתון.
זוגות רבים שמבקשים להינשא, אך אינם מעוניינים לעשות כן בארץ, עורכים טקס נישואין במדינות זרות. אותם בני זוג שנישאים במדינות זרות, נרשמים לאחר מכן במשרד הפנים בתור זוגות נשואים. אפשרות זו לא הייתה קיימת בעבר, עד שבית המשפט העליון קבע כי רישום במשרד הפנים הוא הצהרתי ואין למנוע רישום נישואין, במידה והנישואין נערכו במדינה זרה על פי חוקיה. אגב, גם זוגות חד מיניים, הנישאים במדינה זרה המכירה בתוקף הנישואין הללו, יכולים להירשם בארץ בתור זוג נשוי.
לאור כל האמור, דומה שהאפשרות לקיים זוגיות במתכונת של ידועים בציבור, היא פתרון נוח וטוב מאוד לזוגות רבים שבשל חוסר אפשרות משפטית וחוקית להינשא בארץ, אינם נישאים. לצערנו, ישנם לא מעט זוגות כאלו בארץ. אגב, את המצב המשפטי הבעייתי, אשר בהחלט היווה זרז להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור, מתאר שחר ליפשיץ בספרו, הסוקר בין היתר את מוסד הידועים בציבור – "מוסד הידועים בציבור מאפשר למי שמקיים קשר זוגי דמוי נישואים ליהנות ממרבית התוצאות המשפטיות האזרחיות של מוסד הנישואים ובכלל זה כמעט מכל הזכויות והחובות הכלכליות של בני זוג נשואים. בכך מספק מוסד הידועים־ בציבור מענה כלשהו למצוקתם של מנועי החיתון ושל המתנגדים האידיאולוגיים לטקס הנישואים הדתי ולתכנים של דיני הנישואים הדתיים". (שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, (2005) נבו הוצאה לאור. בעמ' 65).
סירוב אידאולוגי להינשא במדינת ישראל
הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל, לא פעם יוצרת מצבים אבסורדים. למשל, נשים רבות שנישאו במדינת ישראל ליקיר ליבן, מוצאות את עצמן לכודות, בשל סרבנות גט של הבעל. המשמעות של סרבנות גט היא, כי אישה מסורבת גט אינה יכולה להינשא לגבר אחר ואם תקיים יחסי אישות עם גבר אחר ותוליד ילדים, ילדיה יוכרו בתור ממזרים. לצערנו, תופעה זו של סרבנות גט היא רק דוגמא אחת מיני רבות, למצבים קשים שיוצרת הכפפת הדין הדתי על דיני האישות במדינת ישראל.
יתרה מכך, הדין הדתי רווי דינים שיש בהם כדי לפגוע בנשים ובכלל בזכויות אדם. למשל, הדין הדתי – יהודי קובע כי אישה שזנתה, כלומר – אישה נשואה שקיימה יחסי מין – היא "בוגדת" ועל הבעל מוטלת החובה לגרשה. דין זהה לא חל על גברים לפי ההלכה היהודית, אלא רק על נשים. נעיר כי אישה בוגדת, לא תהיה זכאית למזונותיה.
המסקנה היא, שהמצב המשפטי לא פעם מביא זוגות, שייתכן שאין להם שום מניעה להינשא במדינת ישראל, להימנע מלהינשא על פי הדין הדתי, לעיתים מתוך סיבות אידיאולוגיות בלבד. חלקם בוחרים להינשא במדינות זרות, אך חלקם הגדול בוחר לקיים זוגיות מאושרת, מבלי להידרש לנישואין פורמליים. כך שסיבות אידיאולוגיות, גם הן מהוות זרז להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור.
שינויים חברתיים
גורם נוסף להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור, הוא חברתי, הכולל עלייה במעמד האישה וגם שינויים טבעיים שנוצרו בתפיסת המשפחה. נסביר את שני הגורמים להלן.
הגורם הראשון מתייחס לעלייה במעמד האישה. בעבר התפיסה החברתית הרווחת הייתה, כי תפקיד האישה היה לתפעל את בית המשפחה ולגדל את ילדי המשפחה, כאשר במקביל הבעל היה אמון על פרנסת הבית. תפיסה זו השתנתה: כיום נשים עובדות ואף ממלאות תפקידים בכירים במשק ובממשלה. נשים מכהנות בתור ראשות ממשלה ונשיאות. עלייה במעמד האישה, תרמה גם למודעות לתחום זכויות האדם וזכויות הנשים וכפועל יוצא בוודאי שהביאה להתפתחות מוסד הידועים בציבור. אם התפיסה הפמיניסטית גורסת כי נישואין מדכאים את האישה, משום שיש בהם בעלות של הבעל על האישה. תפיסה של מתכונת חיים משותפת, ללא נישואין, דהיינו – ידועים בציבור, מגשימה את התכלית הפמיניסטית הרואה את האישה כאדם בפני עצמה, תכלית ראויה ללא ספק. כך שעלייה במעמד האישה, יש בה כדי להביא להתפתחות מוסד הידועים בציבור.
הגורם השני, מתייחס בעקיפין לעלייה במעמד האישה, אך מתייחס יותר לשינויים חברתיים הנוגעים לכלל החברה, בפרט בישראל. שינויים אלו בתפיסת המשפחה וכן בתפיסת תפקידו של ה"בעל" ואף בתפקידה של המשפחה ככלל, הביאו לכך שבין היתר, אבות היום נוטלים חלק רחב יותר בגידול הילדים המשותפים.
כמו כן, שינויים חברתיים הביאו להכרה שהמשפחה נתפסת בתור מקום חם ותומך, גם אם הוא לא מורכב ממשפחה פטריכאלית של אם, אב וילדים. כך למשל, היום משפחות מורכבות לעיתים, מהורה אחד או הורים חד מיניים. כיום זוגות רבים מקיימים מתכונת של הורות משותפת, כלומר – הם אינם משמשים בתור בני זוג מבחינה אינטימית, אלא רק משמשים בתור הורים, לילד שאותו הביאו באמצעות הפרייה או קיום יחסי מין או פונדקאות. כל הדוגמאות שהצגנו, הן דוגמאות לדברים שלא היו קיימים בעבר ולא היו מתקיימים אילולא חל שינוי חברתי מהותי, בתפיסת המשפחה בפן הרוחבי. לכן, הצטברות של הגברת המודעות לזכויות אדם, זכויות הפרט, שינויים בתפיסת תפקיד האב והבעל ובכלל בתפיסת המשפחה, הביאו כולם בעקיפין, לעליית קרנו של מוסד הידועים בציבור.
עלייה באחוז הגירושין
סיבה נוספת שקשורה לעליית קרנו של מוסד הידועים בציבור, היא שיעור גירושין גבוה. בעבר, שיעור הגירושין היה נמוך, משום שהחברה הייתה פחות סובלנית לגירושין. כיום, כחלק מהגברת המודעות לזכויות אדם, לעודף המידע שממנו אנו נהנים ועוד סיבות רבות, חלה עלייה גם בשיעור הגירושין. יש לכך השפעה על רצונם של רבים, צעירים ומבוגרים כאחד, להינשא באופן פורמאלי. כך שבין היתר, גם לעלייה בשיעור הגירושין, יש תרומה להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור.
זכויות ידועים בציבור
כאמור, מוסד הידועים בציבור הוא מוסד שהתפתח עם השנים, עם תמיכה של פסיקת בית המשפט העליון וכן בתמיכת המחוקק אשר "טיפין טיפין" התאים עם השנים חקיקה מודרנית, כך שתחול ותתייחס לידועים בציבור. כך ביטא זאת נאמנה בית המשפט העליון – "מוסד הידועים בציבור, אף שהוכר בחקיקה ובפסיקה לצרכים שונים, הוכר רק באופן פרטני ממקרה למקרה ומעניין לעניין לפי מטרת דבר החקיקה שבמסגרתו הוכר ככזה. הנושא הוא קונטרוברסלי ולא הכול רואים את ההכרה הגוברת והולכת במוסד זה בעין יפה. מוסד הנישואים הוא עדיין מוסד מרכזי בחברה, שתקנת הציבור מחייבת להגן עליו גם מפני פגיעה בו על-ידי מוסד של הידוע בציבור, אף שזה אינו נתפס עוד כנוגד את תקנת הציבור. ככל שיש מקום שהידועים בציבור ימוסדו ויוכרו כבעלי סטטוס כשל נשואים, על המחוקק לעשות כן. הסוגיה סבוכה ובעלת היבטים והשלכות רבים מכדי שקביעה כללית וגורפת כזו תיעשה על-ידי בית-המשפט. המחוקק אכן עושה כן במקרים המתאימים בעיניו ובמקרים שבהם אין הדבר נעשה במפורש על-ידי המחוקק, על בית-המשפט לפרש את החוק על-פי תכליתו ועליו לעמוד על המשמר לבל יופלו לרעה ידועים בציבור באותם מקרים שתכלית החוק מצדיקה הכרה בהם במסגרת הדיבור "בן-זוג". כך אכן נעשה במקרים המתאימים". (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון, פ"ד נז(5) 309, בפסקה 15).
מכאן, שזכויותיהם של ידועים בציבור נלמדו עם הזמן וכיום ניתן לומר די בבירור, שעיקר הזכויות המוקנות לזוגות נשואים, מוקנה גם לידועים בציבור. הבא נציג סקירה קצרה בנושא:
זכויות סוציאליות – בהתאם לדיני הביטוח הלאומי, זוגות ידועים בציבור זכאים לחופשת לידה ולזכויות הנוגעות לקצבאות, כמו קצבת אלמנות, קצבאות ילדים ועוד.
זכויות בתחום הירושות והצוואות – בהתאם לדיני הירושה, ידועים בציבור מוגדרים בתור "בן זוג" הרשאי לרשת את בן או בת זוגו על פי דין, בהיעדרה של צוואה ערוכה כחוק.
זכויות מכוח דיני המיסים – מכוח דיני המיסים, ידועים בציבור זכאים לנקודות זיכוי כפי שזכאים זוגות נשואים עם ילדים וכן לזכויות וגם חובות, כמו שומה משותפת לבני זוג שמהווים תא משפחתי אחד.
זכויות מכוח הדין הפלילי – זוגות ידועים בציבור זכאים לטיפול זהה בתחום האלימות במשפחה מטעם הרשויות. כך גם במקרים שבהם קיימת אלימות במשפחה, קיימת זכות לפנות לקבלת צו הגנה (שהוא למעשה – צו הרחקה) נגד בן זוג ידוע בציבור, בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991.
זכויות להתדיינות שווה – גם זוגות ידועים בציבור זכאים לנהל סכסוכים המתגלעים ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה, אשר נערכים בו דיונים בדלתיים סגורות.
זכות לעריכת הסדר איזון משאבים – גם זוגות ידועים בציבור זכאים להסדר חלוקת הרכוש הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973. חוק זה קובע כי בעת פרידה או גירושין, תיערך חלוקת רכוש שווה בין בני הזוג. כמו כן, בני זוג ידועים בציבור זכאים לערוך הסכם ממון, אשר יסדיר חלוקת רכוש על פי מיטב הבנתם ורצונם.
זכויות ביטוחיות – ידועים בציבור זכאים לזכויות ביטוחיות כמו כל זוג נשוי. למשל, ידועים בציבור רשאים להירשם כמוטבים בהסכמי ביטוח וכן לשמש בתור מבוטחים במשותף ועוד.
למען הסר ספק, רשימת הזכויות שהזכרנו, היא רשימה חלקית בלבד.
איך מגדירים ידועים בציבור?
הגדרה לידועים בציבור, אינה הגדרה פורמאלית וכדי להכריע האם ידועים בציבור אכן משמשים בתור ידועים בציבור, יש להיעזר במספר מבחנים משתנים ולא מצטברים. כך שהתקיימותו של מבחן אחד, לא בהכרח מוכיחה כי בני זוג מסוימים הם ידועים בציבור, כמו שאי התקיימותו של מבחן, לא מעידה ההיפך. לרוב, המבחנים הנפוצים שבהם עושים שימוש בתי המשפט על מנת להכריע האם בני זוג הם ידועים בציבור, הם המבחנים הבאים:
קיומו של משק בית משותף – זהו בדרך כלל המבחן העיקרי וכשמו כן הוא. בדרך כלל ידועים בציבור יקיימו משק בית משותף, יתגוררו יחדיו באותה דירה, יתחלקו בהוצאות הדיור והמחייה ולעיתים גם יגדלו משפחה משל עצמם. עם זאת, גם אם לא מקיימים משק בית משותף, אין בכך בהכרח כדי לסתור טענה שבני זוג מסוימים הם ידועים בציבור. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם להתנהלות החיים של בני הזוג והראיות המוצגות לבית המשפט.
קשירת גורל משותף – מבחן זה מתייחס למכלול הנסיבות המאפיינות את מתכונת החיים המשותפים של בני הזוג. כדי להכריע האם בני זוג הם ידועים בציבור, יש לבחון במבט-על, האם מתכונת החיים המשותפים של בני הזוג, אכן מעידה על קשירת גורל זוגי ואישי.
מבחני שכל ישר – כאשר אנו עוסקים בתחום דיני המשפחה, לא תמיד אנו יכולים להתבסס רק על כללים פורמליים ונוקשים. משום שחיי המשפחה הם דבר דינמי ומרקם החיים הוא עניין עדין ומשתנה, הרי שגם כאשר אנו בוחנים האם בני זוג הם ידועים בציבור או לא, עלינו לזכור כי לעיתים השכל הישר עשוי להביא לתוצאה הצודקת והמיטבית ביותר. לכן, גם שכל ישר, לאור בחינת מכלול נסיבות בכל מקרה, הוא אבן בוחן לשאלה המוזכרת.
לסיכום
מוסד הידועים בציבור הוא מוסד חשוב, התופס נתח נכבד בתחום דיני המשפחה במדינת ישראל. מתכונת של חיים כידועים בציבור מעלה שאלות רבות, הן מתחום הזכאויות והזכויות והן שאלות של מוסר, עקרונות יסוד ועוד. כך שבמידה ופגעו בזכויותיכם בתור ידועים בציבור, או שאתם מבקשים לממש זכויות מכוח היותכם ידועים בציבור, כדאי לפנות לעורך דין דיני משפחה לשם כך.
