זה תלוי בכל מיני גורמים, למשל האם גרו בדירה, כמה שנים גרו בדירה, האם היא שופצה, האם נולדו ילדים בזמן המגורים בדירה ועוד.
האם דירה, שניתנה במתנה לאחד מבני הזוג לפני נישואיו, שייכת גם לבן/בת הזוג השני/שנייה בזמן חלוקת רכוש?
זה תלוי בכל מיני גורמים, למשל האם גרו בדירה, כמה שנים גרו בדירה, האם היא שופצה, האם נולדו ילדים בזמן המגורים בדירה ועוד.
לא הדירה שייכת להורים ולכן הילדים לא נחשבים.
כן בית דין רבני יכול לפסוק בעניין חלוקת רכוש באם צד אחד הגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני והכליל את עניין הרכוש בתביעה.
1. כן איזון משאבים מחייב את הגרוש לשלם לגרושתו כן בתי משפט לענייני משפחה לא מקבלים טענת התיישנות לגבי חלוקת רכוש שנצבר.
2. כן, על חנות ומקרקעין חוק ההתיישנות קובע 25 שנים.
כן, ניתן לתבוע, כעיקרון אין התיישנות.
כן. ניתן להגיש בבית משפט תביעה לפירוק שיתוף בדירה. ביהמ"ש יפסוק על פירוק שיתוף הדירה, למרות סירוב הבעל לגט.
כן. אין קשר בין הגט לבין חלוקת רכוש – כך קובע החוק החדש ליחסי ממון.
לאישה מגיע מחצית מהדירה, במקרים אלו:
א. כשהיא ובעלה גרו יחד מעל עשר שנים בדירה.
ב. במשך תקופת המגורים, שולמה משכנתא (לא משנה מי משלם).
ג. במקביל לתקופת המגורים, הדירה שופצה.
תלוי – אם ההלוואה הועברה ללא ידיעתך למקור עלום שם, תקבלי מחצית מהפנסיה של בעלך בלי קשר להלוואה. אם ההלוואה בוצעה לצרכים משותפים כגון רכישת דירה, אז תבוצע התחשבנות.
אסור לו להכנס לדירה השכורה שכן עליו להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט וימתין להוראות בית המשפט.
החוק לא מחלק ירושה בחצי באופן אוטומטי בין בני זוג. עם זאת, מומלץ להקפיד על הפרדת רכוש וכספי הירושה כדי לא לרשום את בן\בת הזוג כבעלי מחצית מהם.
לא. הרכוש עדיין יחולק שווה בשווה בין בני הזוג.
יש להכניס סעיף להסכם הגירושין שמחייב את בן הזוג שקופת הגמל רשומה על שמו לרשום בקופה הערה בנוגע לזכותו של בן הזוג האחר לחלק מקופת הגמל. עם ההסכם ניתן לגשת אל המוסד המנהל את קופת הגמל על מנת שרישום ההערה יבוצע בפועל.
לא. כספים שהוצאו או שאבדו אינם נושא לחלוקה ואין עילה משפטית לדרוש אותם או את חלקם.
חלוקת הרכוש מתייחסת לשנים שבהם בני הזוג ניהלו חיים משותפים. לכן נקודת ההתחלה איננה הנישואין אלא הזמן שבו הם החלו לחיות יחד כידועים בציבור. לכן רכוש שנצבר בשנים אלה – כולל זכויות סוציאליות – נחשב כרכוש שבו יש להתחלק במסגרת הליך הגירושין.
זהו נושא מורכב ולכן נסתפק בתשובה קצרה: הפסיקה המקובלת בבית הדין הרבני – שלו נתונה הסמכות הבלעדית לדון בענייני כתובות – היא שכאשר האישה מקבלת מחצית מהרכוש היא איננה זכאית בנוסף לכך גם לתשלום הכתובה, מלבד במקרים נדירים.
כן. חלוקת הרכוש כוללת גם חובות שנצברו במהלך החיים המשותפים.
לא ניתן לחייב את הצד בעל הזכויות הסוציאליות להוון אותן. הוא מחויב להתחלק בהן רק כשהוא מקבל את התשלומים הרלבנטיים ולא לפני כן.
מדובר בנושא שראוי להרחבה אבל בקצרה: איזון כושר השתכרות נובע מעיקרון החלוקה השוויונית של המשאבים הכלכליים בין בני זוג עקב גירושין. כשבני הזוג מתגרשים החוק קובע שכל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג. כדי שהחלוקה תהייה הוגנת יש לחשב גם את כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. כושר ההשתכרות תלוי בנכסי קריירה: הכשרות, מוניטין שנרכש, מומחיות, ניסיון, תנאי פנסיה וכדומה. כאשר נכסי הקריירה נצברו במהלך החיים המשותפים, בן הזוג שלא צבר אותם אך סייע בצבירתם זכאי למחצית מהם. איזון כושר ההשתכרות נעשה על ידי חלוקת הרכוש והנכסים באופן שיפצה את בן הזוג על כך שכושר ההשתכרות שלו קטן מזה של בן הזוג האחר. בשנים האחרונות בית המשפט מקפיד יותר על איזון כושר ההשתכרות ופוסק – במקרים שהוא משתכנע שמדובר בתביעה מוצדקת – לטובת הצד שדורש איזון כושר השתכרות.
נכסים שנרשמו במשותף על שמות בני הזוג עומדים לחלוקה כשבני הזוג מתגרשים – גם אם הם ניתנו בירושה לאחד מהם.
הסדר כזה אכן יכול להבטיח כי גרושתו של בן זוגך לא תוכל להגיש תביעה על הזכויות בדירה ו/או לבקש העלאת דמי המזונות על סמך הרכוש הזה.
עם זאת, בהסדר כזה ישנם שני חסרונות, לפחות:
- אם חלילה בן זוגך ילך לעולמו אזי לא את ולא ילדייך תהיו זכאים לרשת את חלקו של בן זוגך בדירה שכן חלקו רשום על שם אימו.
- אם בן זוגך יסתכסך חלילה עם אימו , אזי אימו יכולה לדרוש את חלקה בדירה וכן יכולה לטעון כי מחצית מהדירה שייכת לה וזאת על פי הרשום בטאבו.
זו שאלה שקשורה לחוק הירושה ועל כן, אם אין צוואה, ילדיה של אשתך מנישואיה הקודמים זכאים לרשת אותה בדיוק כמו ילדכם המשותף. אם יש צוואה שערכה אשתך אזי ילדיה של אשתך מנישואיה הקודמים וילדכם המשותף ירשו על פי הכתוב בצוואה.
מאחר וילדי אשתך מנישואיה הקודמים אינם ילדיך הביולוגיים, אזי הם זכאים לרשת רק את חלקה של אשתך ולא את חלקך – אלא אם כן צוין אחרת בצוואה.
היתרון העיקרי של הפרדת רכוש לאחר החתונה הוא שהצד שצובר רכוש מכספים שהוא מייצר לא יצטרך להתחלק בהם במקרה של גירושין – דבר שנותן יתרון למי מהצדדים שמייצר הכנסה יותר מהצד השני.
החיסרון הוא עבור הצד שלא מייצר הכנסה – הוא לא ייהנה בזמן הגירושין מרכוש שנצבר על ידי אותו צד שמייצר הכנסה.
תקופת ההתיישנות המקובלת היא שבע שנים. במקרה שמבקשים להגיש תביעה לאחר תקופה ארוכה (גם אם עוד לא חלה התיישנות) יש להצדיק בפני בית המשפט את העיכוב בהגשת התביעה. כאשר התגלה לתובע או לתובעת מידע חדש שלא היה ידוע לו עד אז (למשל כספים שקיומם הוסתר ממנו) ההתיישנות לא חלה והוא יכול להגיש תביעה על סמך המידע החדש גם לאחר זמן רב.
נעים להכיר – עורך דין יעקב בלס:
בוגר הפקולטה למשפטים (1994) באוניברסיטת תל אביב ועורך דין גירושין מוסמך (1996). לעו"ד בלס ניסיון עשיר באלפי תיקים בתחום של גירושין ודיני משפחה, הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד. עו"ד בלס השיג תקדימים רבים – ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002 – וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.
משרד עורכי דין יעקב בלס מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים, במספר תחומי עיסוק עיקריים:
דיני משפחה וענייני גירושין, דיני מקרקעין ונדל"ן, משפט פלילי ועוד. כמו במרבית משרדי עורכי דין אחרים, גם במשרד עו"ד בלס ניתן לקבל – בנוסף – שירותי ייצוג בבתי משפט ובבתי דין שונים (ליטיגציה), בהתאם לנושא הנדון בכל תיק.
לקבלת ייעוץ בנושא דיני משפחה השאירו פרטים בטופס או חייגו
טלפון: 052-2927602 | 03-6521605 (יעקב בלס)
