אחד הנושאים המטרידים ביותר בני זוג במסגרת הליך גירושין, הוא סוגיית חלוקת הרכוש. הרכוש שלנו הוא העצמאות שלנו וסמל הסטטוס שלנו והוא למעשה חלק מדמותנו במובנים רבים. לכן, במאמר שלהלן נסביר מה הדין בנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג.

בין היתר, נסביר כיצד עורכים חלוקת רכוש בהתאם לדין הישראלי, מהו הסכם ממון וכן נדון במספר סוגיות נוספות הנוגעות לחלוקת רכוש בהליכי גירושין. ניעזר גם בדוגמאות מציאותיות, כדי להמחיש את אופן היישום של הוראות החוק בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג. אך בטרם נתחיל, נסקור את האופן שבו מתגרשים ומה למעשה כולל הליך הגירושין.

המאמר שלהלן כללי בלבד ומיועד לנוחיותכן/ם הגולשים והגולשות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי. לשם קבלת ייעוץ משפטי פרטני, ניתן לפנות למשרדנו.

איך מתנהל הליך גירושין ומה הוא כולל?

ענייני חלוקת רכוש הם רק חלק אחד מהליך כולל הנקרא "הליך גירושין". כאשר בני זוג מבקשים להיפרד או להתגרש, אזי לא רק את הרכוש המשותף שלהם עליהם לחלק ועליהם גם להסדיר את ענייני משמורת הילדים והמזונות במידה ויש ילדים משותפים ועוד. נסביר בהרחבה מה כולל הליך גירושין:

תביעת גירושין: בישראל ענייני גירושין ונישואין מוסדרים בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. בכל הנוגע ליהודים, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג- 1953, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה. המשמעות היא שכאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, עליהם להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין המתנהלת בבית הדין הרבני, היא למעשה תביעה משפטית לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה לגירושין ובמסגרתו לפרט את העובדות שיוצרות את עילת הגירושין והחשוב ביותר – על מבקש הגירושין להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין הדתי-עברי. לדוגמא: בגידה, מעשה כיעור, מום גופני ועוד. במידה ובית הדין התרשם שאכן קיימת עילת גירושין ולאחר שמיעת עדויות הצדדים וראיות מטעמם, אזי יורה בית הדין על מתן גט.

לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין ובמקביל, יש לו גם סמכות לעסוק בתביעות למזונות, תביעות כתובה ותביעות שלום בית. אין לו סמכות מוקדמת לעסוק בתביעות משמורת ילדים ורכוש, אלא אם מי שמגיש תביעת גירושין, כורך את תביעת הגירושין יחד עם תביעות משמורת ורכוש. באופן רגיל, הסמכות לעסוק בענייני רכוש ומשמורת שמורה לבית המשפט לענייני משפחה.

הערה נוספת נוגעת לגבי שאר בני הדתות בישראל, מלבד יהודים. גם בני הדתות האחרות בישראל כפופים לדין הדתי החל עליהם וזאת עפ"י הוראותיו של "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". מדובר בדבר חקיקה עוד מימי המנדט הבריטי, שלמעשה חל עד היום. לכן, קיימים בישראל בתי דין שרעים האמונים על שפיטה בענייני נישואין וגירושין בין מוסלמים וכן בתי דין נוצריים ודרוזים.

תביעת משמורת: במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שנושא נוסף שעליהם להסדיר, הוא משמורת הילדים והסדרי ראיה. משמורת ילדים היא הזכות המוענקת להורה אחד, לקבל את מטלת הגידול השוטף של הילדים. ההורה שאינו משמורן הוא ההורה הנהנה מהסדרי ראיה. כלומר: ביקורים קבועים במהלך השבוע ובסופי שבוע, אשר במסגרתם הוא זה אשר מקבל את האחריות לגדל את הילדים.

עוד אפשרות שעומדת בפני בני זוג בהליך גירושין, בכל הנוגע להסדרת המשמורת, היא: לבחור הסדר של משמורת משותפת. משמורת משותפת היא משמורת שבה שני ההורים מגדלים את ילדיהם במשותף. במקרה כזה, שני ההורים מטפלים בילדיהם באופן שווה ושניהם נושאים באחריות משותפת לגידולם וזאת בניגוד למשמורת שמוטלת על אחד ההורים בלבד. לרוב, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בענייני משמורת ילדים, למעט במקרה של תביעה כרוכה לבית הדין הרבני, כפי שהסברנו לעיל.

תביעת מזונות: במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, יהיה עליהם להסדיר נושא נוסף והוא סוגיית המזונות. החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה המוטלת על האב מכוח הדין הדתי. מדובר בחובה מוחלטת, שמחייבת את האב לסייע מבחינה כלכלית לקיום ילדיו והבטחת צרכיהם. גובה המזונות משתנה בהתאם לגובה ההכנסה, למספר הילדים, בהתאם לגילו של כל ילד ועוד. אך בכל מקרה – החובה לשאת במזונות היא מוחלטת והיא מוטלת על האב.

ישנה גם אפשרות לחייב את האב במזונות אישה, עד לשלב הגט – אך לא נרחיב על כך. נעיר כי בענייני מזונות קיימת סמכות מקבילה, הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני.

מהי חלוקת רכוש בין בני זוג בהליך גירושין?

עד כה סקרנו את הליך הגירושין ממבט כולל והסברנו מהם ההליכים שיש להסדיר במסגרת הליך גירושין. אך בכך לא תמו ההליכים – משום שישנו הליך נוסף שאותו בני זוג צריכים להסדיר, בין אם בהתדיינות משפטית ובין אם בהסכמה. להליך זה קוראים "חלוקת רכוש".

בני זוג צוברים רכוש משותף רב במהלך חיי הנישואין, בין אם מדובר בדירת מגורים שעליה הם משלמים משכנתא ובין אם מדובר ברכוש יקר ערך, קופות גמל, חסכונות, תכשיטים, רכבים ועוד. לכן, בעת פרידה, עולה השאלה "מי יקבל מה" ואיך. בתחילה נסביר מהו הדין הכללי בנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג. לאחר מכן נסביר אילו סוגים של רכוש נלקחים בחשבון במסגרת הדין הכללי ואילו סוגים של רכוש לא נלקחים. בהמשך נסביר אילו חריגים יש, בכל הנוגע להסדר הקיים בחלוקת הרכוש בין בני זוג. הבה ונתחיל:

ענייני ממונות ורכוש בין בני זוג מוסדרים בחוק הנקרא "חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון קובע כי בעת פרידה או סיום נישואין או גירושין, ייערך בין בני הזוג הסדר הנקרא "הסדר איזון משאבים". כלומר ייקחו את כלל הרכוש המשותף של בני הזוג ויחלקו אותו באופן שווה בין בני הזוג. הבה נמחיש: אם לבני הזוג יש דירת מגורים שאותה רכשו יחדיו בעמל ידם, הרי שבעת פרידה הדין הוא, כי דירת המגורים תימכר ותמורתה תחולק בין בני הזוג באופן שווה.

איזה רכוש נכלל במסגרת הסדר איזון המשאבים ואיזה לא?

ברירת המחדל החוקית בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, היא חלוקת רכוש שווה. זהו הדין הכללי. אך שאלה אחרת היא: אילו סוגים של רכוש באים בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים? האם לוקחים כל סוג של רכוש או שאולי יש רכוש שלא נכלל? נשיב:

חוק יחסי ממון קובע כי במסגרת הסדר איזון המשאבים, לוקחים בחשבון את כלל נכסי בני הזוג. הפירוש למונח "כלל נכסי בני הזוג" נמצא בחוק יחסי ממון. הפירוש קובע כי כלל הרכוש המשותף כולל גם קופות גמל, גם פנסיה וגם חסכונות. כלומר, כל סוג של רכוש בא לידי ביטוי במסגרת הסדר איזון המשאבים, אפילו פנסיה וחסכונות.

עם זאת, חוק יחסי ממון קובע חריג למונח "כלל הרכוש המשותף". כלומר: חוק יחסי ממון קובע כי ישנם מספר סוגי רכוש שלא יילקחו בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים, כדלקמן: רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג בירושה, רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג במתנה או שהיה שייך לו עוד לפני הנישואין, קצבת זקנה, קצבת אלמנות וקצבת נכות המשולמת עקב אירוע תאונתי. דהיינו, סוגי הרכוש המפורטים הם אישיים ונפרדים לכל אחד מבני הזוג ולכן הם לא נלקחים בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים.

האם הסדר איזון המשאבים מחייב בכל מקרה?

עד כה הסברנו כי ברירת המחדל החוקית היא שבעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה. לאחר מכן הסברנו כי לרוב לוקחים את רוב הרכוש המשותף, למעט כמה סוגי רכוש ספציפיים שלא נלקחים בחשבון. עתה לשאלה נוספת: היא האם יש חריגים לעצם הסדר איזון המשאבים? התשובה חיובית. אלו שני חריגים להסדר:

החריג הראשון הוא חריג המקנה לבית המשפט שיקול דעת, האם לסטות מהסדר איזון המשאבים. חריג זה מוגדר בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה מעניק לבית המשפט סמכות לקבוע בנסיבות מיוחדות ובהתאם לבקשת אחד מבני הזוג, כי יש לערוך חלוקת רכוש אחרת ולא הסדר איזון משאבים. עם זאת, במידה ובית המשפט מוצא לנכון לסטות מהסדר איזון המשאבים, אזי עליו לקחת בין היתר בחשבון: את גובה ההשתכרות של בני הזוג וגם את כלל הרכוש והנכסים שלהם. עוד נציין כי מדובר בחריג שמיושם בנסיבות מיוחדות ולא בנקל.

החריג השני מתייחס לסיטואציה שבה בני הזוג בעצמם סוטים מהסדר איזון המשאבים. כלומר, בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ולקבוע חלוקת רכוש שונה בעת גירושין, שלא תתאים בהכרח להסדר איזון המשאבים. להסכם המיוחד הזה קוראים "הסכם ממון". הסכם ממון צריך להיות הסכם הנערך בכתב בין בני הזוג וכן עליו להיות מאושר בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני נוטריון (במידה ומדובר בהסכם שנערך לפני נישואין). בהיעדר אישור זה, אין להסכם ממון כל תוקף. במידה ומוגשת בקשה לאשר הסכם ממון, על מאשר הבקשה לוודא עם בני הזוג שהם אכן מבינים את המשמעות של הסכם הממון. הסכם ממון הוא הסכם ייחודי, משום שיתכן שלעולם לא ימומש. לחילופין, לעיתים הסכם ממון ממומש הרבה מאוד שנים לאחר שנחתם.

אחת השאלות שאנו נשאלים לעיתים תכופות היא: האם כדאי בכלל לערוך הסכם ממון. נעיר בגילוי לב כי התשובה לכך אינה פשוטה כלל וכלל. לרוב, הסכם ממון נושא בחובו מגוון רב של יתרונות, כמו לדוגמא: מדובר בהסכם שיוצר וודאות לשני בני הזוג. מרגע שהוא מאושר ונחתם, הרי ששני בני הזוג יודעים בדיוק מה תהיינה זכויותיהם בעת פרידה. כמו כן, הסכם ממון יוצר מראש מנגנון לפתרון סכסוכים. אנו, בתור עורכי דין משפחה, רואים היטב כיצד בני זוג מנהלים הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים בכל הנוגע לרכוש המשותף, כאשר אפשר היה למנוע את אותם סכסוכים, אילו בני הזוג היו עורכים הסכם ממון. אנו סבורים גם כי הסכם ממון עשוי לחזק את האמון בין בני הזוג. מרגע חתימת ההסכם ובמידה ואכן מדובר בהסכם מאוזן שמשקף היטב את האינטרסים של כל הצדדים, בני הזוג יודעים בדיוק מה מגיע לכל אחד ומה לא מגיע ולא אמורות להיות הפתעות או חשדות.

עם זאת, אין ספק כי להסכם ממון גם מספר קשיים. כעו"ד משפחה, לא אחת נתקלנו בסיטואציות שבהן הסכמי הממון לא בהכרח שיקפו את האינטרסים של שני הצדדים, אלא בעיקר את האינטרסים של בן הזוג החזק מבחינה כלכלית. לעיתים רבות אנשים עורכים הסכם ממון בשביל לשמור על רכוש של צד אחד, כאשר הצד השני נותר מקופח ויישאר מקופח גם בעת גירושין, במידה ואלו יצאו בעתיד לפועל. עוד חיסרון נוגע לחשש שהבקשה שמופנית ע"י אחד מבני הזוג לבן הזוג השני, לערוך הסכם ממון, עשויה לפגוע במערכת היחסים. ישנם אנשים שרואים בדרישה לערוך הסכם ממון כהבעת אי אמון. אין ספק כי בחשש זה יש ממש ולכן יש לקחת אותו בחשבון כאשר מעוניינים לערוך הסכם ממון.

כך או אחרת, הסכם ממון הוא הסכם מורכב מאוד, המצריך ניסיון רב והבנה רבה בתחום הגירושין ודיני המשפחה. לכן, אם אתם מעוניינים לערוך הסכם ממון, חשוב לפנות לעורך דין גירושין או עורך דין משפחה מיומנים ובקיאים בתחום, אשר באמתחתם ניסיון בעריכת הסכם ממון.

נבקש להתייחס לסוגיה נוספת, שנוגעת לביטול הסכמי ממון. אנו נשאלים לא אחת, האם בכלל אפשר לבטל הסכם ממון. התשובה לכך היא כן, אך בקושי רב.

ראשית, נקודת המוצא בהסכמי ממון, להבדיל מהסכמים אחרים, היא שמדובר בהסכם שכמוהו כפסק דין, משום שהוא מאושר לרוב ע"י גורם שיפוטי, בבחינת "עין בוחנת נוספת". לכן, מראש הנטייה של בתי המשפט היא להיזהר מאוד בהסכמי ממון.

שנית, ביטול של הסכם ממון מצריך ראיות כבדות משקל. יש להציג ראיות ברורות לכך שהסכם הממון נערך תחת כפייה או תחת עושק או שמדובר בהסכם מקפח, שנערך בנסיבות שבהן מי שחתם עליו לא היה מודע להן או לא היה מסוגל להבין את תנאיו (למשל, במקרה של מחלה מסוימת, שמנעה מצד להבין את ההשלכות המשפטיות של ההסכם).

עם זאת, אין לומר נואש. הסכמי ממון מבוטלים (אם כי לעיתים רחוקות). אך נעיר כי אם אתם מעוניינים לפנות בבקשה לביטול הסכם ממון, אזי כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין משפחה מיומן ובקיא, שכן אין מדובר בעניין של מה בכך.

איך עורכים חלוקת רכוש – הלכה למעשה?

עד כה הסברנו את הדין הכללי. הסברנו מה הדין לגבי חלוקת רכוש בין בני הזוג, אילו סוגים של רכוש נלקחים בחשבון ומהם החריגים לכלל חלוקת הרכוש, שווה בשווה, בהתאם לחוק יחסי ממון. עתה, לצורך השלמת התמונה, נמחיש את הוראות הדין בדוגמאות מסוימות. נעיר כי כל הדוגמאות שנציג מבוססות על מקרים שנדונו בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, כדלקמן:

דוגמא ראשונה: ניקח סיטואציה שבה בני זוג מבקשים להתגרש. מבחינת הרכוש הנתון במחלוקת, ניתן למנות: דירת מגורים שאותה רכש הבעל לפני הנישואין. לאישה יש תגמולים קבועים שהיא מקבלת כקניין רוחני בשל תוכנה שפיתחה לפני הנישואין. בנוסף, לשני בני הזוג יש דירת מגורים שאותה רכשו יחדיו בעמל כפיהם. בין בני הזוג גם לא נחתם מעולם הסכם ממון. מה הדין? במקרה זה יש לערוך הפרדה בין רכוש בר האיזון, לבין רכוש שאינו בר איזון. תגמולי הקניין הרוחני שאותם מקבלת האישה לא ייכללו במסגרת הסדר איזון המשאבים וכך גם לגבי דירת המגורים של הבעל. מאידך, דירת המגורים המשותפת של בני הזוג תיכלל במסגרת ההסדר. היא ככל הנראה תימכר ותגמולי המכירה יחולקו באופן שווה בין בני הזוג.

דוגמא שניה: בני זוג מבקשים להתגרש. לשניהם יש עסק משפחתי לממכר מוצר מסוים שאותו הקימו ביחד, שניהם השקיעו כספים רבים יחדיו כדי להקים את העסק ושניהם עבדו יחדיו בעסק. כמו כן, לבני הזוג יש דירת מגורים אחת שאותה רכשו יחדיו, אשר בה הם מתגוררים. לאישה יש דירת מגורים אשר קיבלה בירושה לאחר מות הוריה. בני הזוג לא ערכו לעולם הסכם ממון. התוצאה: גם במקרה זה יש להפריד בין הרכוש שייכלל במסגרת הסדר איזון המשאבים לבין רכוש שלא יילקח בחשבון. דירת המגורים נכללת בהסדר איזון המשאבים ולכן תחולק באופן שווה (ככל הנראה, היא תימכר). העסק, גם הוא בבחינת רכוש בר איזון ולכן גם הוא יכול להימכר ולהיות מחולק באופן שווה בין בני הזוג. באשר לדירת המגורים של האישה שאותה קיבלה בירושה, הרי שמדובר ברכוש שאינו בר איזון ולכן יישאר בחזקתה של האישה.

דוגמא שלישית: שני בני הזוג המבקשים להתגרש, חסכו יחדיו כספים בקופת גמל משותפת לאחר שנישאו. כמו כן, לשני בני הזוג יש דירת מגורים שאותה רכשו יחדיו. לבעל יש שתי דירות מגורים שרכש לפני הנישואין. לאישה יש דירת מגורים שאותה קיבלה במתנה מהוריה. לשני בני הזוג יש קצבת זקנה המגיעה להם כחוק. בנוסף, האישה זכאית לקצבת אלמנות שאותה היא מקבלת מידי חודש ובשל מותו בעלה הראשון. תוצאה: קופת החיסכון היא רכוש בר איזון וכל הכספים בה יחולקו באופן שווה. דירת המגורים שבני הזוג רכשו ומתגוררים בה, גם היא רכוש בר איזון על כל המשתמע מכך. לעומת זאת, קצבת האלמנות של האישה אינה רכוש בר איזון. כך גם לגבי הדירות הנפרדות שיש לשני בני הזוג. קצבת זקנה שזכאים לה שני בני הזוג, אינה רכוש בר איזון בהתאם לחוק יחסי ממון ולכן גם היא לא תילקח בחשבון.

הדוגמאות שהצגנו הן דוגמאות כלליות של מקרים מציאותיים שהתרחשו ומתרחשים מפעם לפעם. כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, אך כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, לכן יש לקחת את הדוגמאות בעירבון מוגבל.

לסיכום:

ענייני חלוקת רכוש הם אחד הנושאים אשר בני זוג עתידים להסדיר במסגרת הליך הגירושין. אין ספק שמדובר באחד ההליכים המורכבים ביותר, אך גם המאתגרים ביותר. אנו סבורים כי בעת פרידה או גירושין, רצוי לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין משפחה, שכן רק ייצוג משפטי הולם יוכל לסייע לכם למקסם את זכויותיכם ולסייע לכם להתגרש ביעילות ובמהירות.