אם אין פסק דין או החלטה בעניין הסדרי הראייה הרי שאת לא חייבת לציית לבקשותיו אם כי רצוי שיקבעו הסדרי ראייה בן האב לביתו למען טובת הילדה.
האישה אינה יכולה לכפות על האב להלין את הילדה אך אי הלנת הילדה יכול להתבטא כהפרה של הסכם הגירושין ואז תוכל האישה לעתור בתביעה להגדלת מזונות. על האב להגיש תביעה לשינוי הסדרי הראייה לבית המשפט. ואז סביר שיאשרו לו את השינוי.
אם האב טס לחו"ל לעיתים רחוקות אז למרות שהוא מחויב לא ניתן לפעול נגדו בסנקציות. אך אם מדובר בנסיעות תכופות ניתן לפעול נגדו בסנקציות.
אפשר אך הסיכוי שבית המשפט יעתר לצעד שכזה הוא נמוך מאחר ויש להורה שאמור לקבל את הקטין במסגרת הסדרי הראייה הזכות לראות את הילד ללא נוכחות ההורה המשמורן. מזאת גם מכוח הכלל של טובת הילד אשר יש לו זכות לזמן איכות עם ההורה השני.
1. ניתן לשנות את התדירות על ידי הסכם בין הצדדים שיאושר בבית המשפט או ל ידי הגשת תביעה לבית המשפט בהעדר הסכם.
2. לא המפגשים יערכו לפי מה שנקבע בהסכם או בפסק הדין. אם לא נקבע והילדים לא מסכימים צריך לפנות לבית המשפט.
1. לא אין אפשרות לכפות על ההורה השני לקיים הסדרי ראיה ולכן אין משמעות משפטית לסעיף כזה.
2. לא בכל מקרה היא לא תכובד. שכן בודקים את טובת הילד. ועם טובת הילד מחייבת מינוי אפוטרופוס נוסף אז ימנו לקטין אפוטרופוס.
ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות ולטעון כי כל הנטל הכלכלי רובץ על כתפיה של האישה.
זאת בעיה מכוון שהחוק לא מסדיר הסדרי ראייה בין הסבא והסבתא ובין הנכדים.
אם בפסק הדין נכתב שעל האב לקחת את הקטינים אזי האב פועל בניגוד להסכם אם הוא שולח את אימו במקומו.
כן הוא מחוייב. כיום ביתי המשפט קובעים חובה לקחת את הקטינים למרות שרשומה המילה, רשאי.
1. כן רק במסגרת הגשת תביעה מתאימה לבית המשפט.
2. היא יכולה להגיש בקשה כנגד הבעל בגין הפרת פסק הדין וגם לבקש סנקציות.
3. כן האב יכול להגיש בקשה לשינוי הסדרי הראייה בטענה שהוא גר במקום מרוחק ממגורי הקטינה.
4. כן אם טובת הקטינה מתיישבת עם פסיקת משמורת משותפת אז יש עילה להגשת תביעה למשמורת משותפת.
כן, האישה צודקת בתנאי שהמעבר גורם לטלטול הקטינה ופוגע בטובתה של הקטינה אחרת אין עילה לשינוי הסדרי הראיה.
צריך להביא לרשם הוכחה שהאב לא היה במועד הקבוע לו על פי הסכם הגירושין על ידי תיעוד כלשהו (עדים, סרט וידאו, מסמך תצהיר וכו').
האב יכול לראות את ילדיו ללא כל מניעה שכן מעמדו אינו פחות משל האם.
לא, האישה לא יכולה לקחת את החוק לידיה. היא יכולה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לפי פקודת בזיון בית המשפט.
לגבי השאלה השנייה, כל עוד פסק הדין מאפשר לו לקחת את הקטינה הוא יכול לקחת את הקטינה. יחד עם זאת ניתן אם רוצים, לפנות לגבי המיטה לבית המשפט.
כן, גרוש יכול למנוע מעבר הקטינים למקום מרוחק בטענה שהמעבר פוגע בטובת הקטינים וכן פוגע באכיפת הסדרי הראייה בין הגרוש לבין הקטינים.
לא. היא אינה רשאית לתבוע הסדרי ראיה, אלא רק בהסכמת ההורים.
שעה סבירה היא 19:30-20:00. אם הפעוט רגיל להירדם קודם לכן, מומלץ לשנות את ההסכם ולציין בו שעה מדויקת.
במידה וביהמ"ש הרבני מאשר – כן.
במידה ואינו מאשר וגם ההורים אינם מאשרים – לא.
אלא אם כן בידי בן הזוג צו מבית המשפט, הוא אינו יכול למנוע ביקור אצל הסב והסבתא.
רק אם יש הסכמה בין ההורים על כך והילדים לא נפגעים מכך. עם זאת, לילדים עדיף הסדרי ראיה קבועים על מנת ליצור להם מסגרת יציבה ולכן יש עדיפות מובהקת להסדרי ראיה קבועים ולא הסדרים שמשתנים בהתאם ללוח הזמנים של האב.
האב צריך להגיש במהירות בקשה לבית המשפט להוצאת צו מניעה כנגד מעבר הדירה. לאחר מכן יש לנסות להגיע להסכמה עם האם בדבר הסדרי הראיה.
כל עוד מעבר הדירה איננו משפיע על הסדרי הראיה, אין מניעה לעבור לעיר אחרת. אם המעבר משפיע לרעה על הסדרי הראיה אזי ישנה בעיה. במקרה שכזה מומלץ להתייעץ עם עורך דין כדי לדעת מהם הצעדים שאותם יש לבצע במקרה שכזה.
כן, אבל רק בתנאים מסוימים. ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את הסדרי הראיה אבל יש להוכיח שהנסיבות מצדיקות זאת.
כן. אי עמידה בהסדרי הראיה מטילה על האם עומס כלכלי גדול יותר – הילדים נמצאים אצלה יותר מזן ממה שנקבע – ולכן היא יכולה לטעון לשינוי בנסיבות ולתבוע הגדלת מזונות.
אסור להורה המשמורן להתעלם מהסדרי הראיה שנקבעו או לבטל אותם כיוון שלהורה האחר בן זוג חדש או בת זוג חדשה, שכן טובת הקטין היא להמשיך ולראות את אביו או אימו ללא קשר לעובדה שיש לו או לה בן/בת זוג חדש/ה.
במקרים של מניעת הסדרי ראיה יש לפנות בתלונה למשטרת ישראל על הפרת צו שיפוטי. כמו כן יש להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט (הפרת הסדרי ראיה נחשבת לביזיון בית המשפט) כך שבית המשפט יכוף על הצד המפר קנס כספי או מאסר על כל הפרה.
אם הוצאות הדלק ו/או כל הוצאה אחרת מפורטות (בהסכם הגירושין או בפסק הדין) כהוצאות שצריך להתחלק בהן שווה בשווה בין הצדדים, אז הן מחולקות. אם נושא זה לא הוסדר, לא ניתן לחלק את ההוצאות ולא ניתן לחשב אותן כחלק מתשלום המזונות. מכל מקום, אם אין הסכמה בעניין זה, ניתן לטעון בבית המשפט לעניין מרחק המגורים בין הצדדים וסביר להניח שבית המשפט יתייחס לעניין זה ויחלק את ההוצאות ביחס כזה או אחר.
אין חובה על הורה משמורן לאפשר לסבא ולסבתא לראות את הנכדים שלהם אלא אם כן ישנו פסק דין של בית משפט שמעניק להם הסדרי ראיה קבועים.
נעים להכיר – עורך דין יעקב בלס:
בוגר הפקולטה למשפטים (1994) באוניברסיטת תל אביב ועורך דין גירושין מוסמך (1996). לעו"ד בלס ניסיון עשיר באלפי תיקים בתחום של גירושין ודיני משפחה, הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד. עו"ד בלס השיג תקדימים רבים – ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002 – וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.
משרד עורכי דין יעקב בלס מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים, במספר תחומי עיסוק עיקריים:
דיני משפחה וענייני גירושין, דיני מקרקעין ונדל"ן, משפט פלילי ועוד. כמו במרבית משרדי עורכי דין אחרים, גם במשרד עו"ד בלס ניתן לקבל – בנוסף – שירותי ייצוג בבתי משפט ובבתי דין שונים (ליטיגציה), בהתאם לנושא הנדון בכל תיק.
לקבלת ייעוץ בנושא דיני משפחה השאירו פרטים בטופס או חייגו
טלפון: 052-2927602 | 03-6521605 (יעקב בלס)
