לקוחות רבים פונים למשרדנו על מנת שנייצגם במסגרת הליכי מזונות ובמסגרת הליך גירושין. אנו נשאלים שאלות רבות על ענייני מזונות, החל מהשאלה הבסיסית של "מדוע יש לשלם מזונות" ועד לשאלות מורכבות יותר, של משמורת משותפת מזונות, מזונות מעוכבת ועוד. אין ספק שענייני מזונות הם אחד הנושאים המורכבים והחשובים ביותר בתחום דיני המשפחה.

לכן מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבו נתייחס בהרחבה לתחום המזונות. בין היתר נסביר מהם מזונות ילדים, מהם מזונות אישה והתנאים לקבלתם, מהם מזונות מדין מעוכבת וכן לאיזו ערכאה משפטית יש סמכות לעסוק בענייני מזונות. בתחילה נסביר כיצד מתנהל הליך גירושין בישראל (הכפוף להוראות הדין הדתי) וכל זאת לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:

הליך גירושין ממעוף הציפור:

הליכי גירושין בישראל הם ייחודיים ומורכבים כאחד, מן הטעם הפשוט: ענייני גירושין לגופם מוסדרים עפ"י הדין הדתי- יהודי. נסביר: כבר לפני הקמתה של מדינת ישראל, בעת ימי המנדט הבריטי, חוקק בישראל דבר חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו". חוק זה העניק לעדות הדתיות את הסמכות לעסוק בשפיטה בתחום דיני הנישואין והגירושין. כבר אז היו בארץ ישראל בתי דין דתיים לכל עדה דתית, לרבות: בתי דין רבנים, בתי דין שרעים (האמונים על שפיטה עפ"י הדין המוסלמי-שרעי), בתי דין נוצרים ובתי דין דרוזים. גם כיום חלות הוראותיו של "דבר המלך במועצתו" ולכל הדתות המונותאיסטיות בארץ יש בתי דין ייחודיים ודתיים משלהן. באשר ליהודים, לאחר הקמתה של מדינת ישראל, בשנת 1953 חוקק חוק הנקרא "חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953". חוק שיפוט בתי הדין הרבנים קובע כי בין יהודים בישראל, נישואין וגירושין ייערכו עפ"י דין תורה.

מכאן, כאשר בני זוג מבקשים להינשא או להתגרש בישראל, עליהם לעשות כן עפ"י הדין הדתי-יהודי. כאשר אחד מבני הזוג מבקש להתגרש, יהיה עליו להגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין והיא זהה כמעט לחלוטין לתביעה אזרחית. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה מפורט הכולל את הפירוט העובדתי הרלוונטי בעניינו וכן עליו להוכיח כי יש לו עילת גירושין. עילות הגירושין הן עילות המוגדרות בדין הדתי-עברי. לדוגמא: עילת בגידה, עילה של מעשה כיעור, עילת מורדת, עילת עוברת על דת יהודית, עילה של מום גופני ועוד. במידה ובית הדין מצא כי אכן קיימת עילת הגירושין, אזי הוא יורה על מתן גט. במסגרת ניהול תביעת גירושין, בני הזוג יעידו ואף יזמנו עדים מטעמם וכן יציגו ראיות. תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני האזורי, אשר דן בתביעות גירושין בהרכב של שלושה דיינים. על החלטות בתי הדין הרבניים ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול.

מהי סמכותו של בית הדין הרבני? עפ"י חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, סמכותם של בתי דין אלו היא לשפוט בענייני נישואין וגירושין. סמכות זו חלה לא רק על ענייני נישואין וגירושין, אלא גם על תביעות הנגזרות מענייני הגירושין, כלומר: תביעת מזונות (עליה נרחיב בהמשך), תביעת כתובה, תביעה למדור ותביעה לשלום בית. עם זאת, בכל הנוגע למזונות, לדוגמא, קיימת גם לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לשפוט, אך סמכות זו היא מקבילה. לעומת זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לשפוט בנישואין וגירושין לגופם, שהרי סמכות זו בלעדית לבית הדין הדתי.

אומנם בני זוג יכולים לנהל הליך גירושין, אך אין ספק כי ניהול תביעת גירושין הוא הליך יקר, ארוך ומורכב מאוד. לעומת זאת, תביעת גירושין יכולה להתנהל בהסכמה. כלומר, בני הזוג יכולים לערוך הסכם גירושין, אשר במסגרתו יביעו את הסכמתם בכתב להתגרש ויסדירו גם את כל הנושאים הרלוונטיים לגירושין (כפי שנסביר בהמשך). גם אם אין בין בני הזוג הסכמה בנוגע לשאר נושאי הגירושין, די בהסכמה על הגירושין, לצורך הגשת תביעה מיוחדת לבית הדין הרבני, הנקראת "תביעה לאישור הסכם גירושין". במקרים כאלו ובהיעדר נסיבות מיוחדות, בית הדין הרבני יאשר את הגירושין ובכך יוכלו בני הזוג לחסוך ממון רב ועוגמת נפש רבה הנלווים לניהול תביעת גירושין.

הליך גירושין כולל קודם כל את תביעת הגירושין, אך לא רק. בני זוג המבקשים להתגרש צריכים להסדיר מספר נושאים נוספים, הקשורים לחיי הנישואין ולתא המשפחתי. נסביר:

תביעת מזונות: במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי עליהם להסדיר את גובה המזונות שישולמו ע"י האב, לאם. לעיתים גם עשויה לעלות סוגיית זכאות האישה למזונות. נבהיר כי החובה לשאת במזונות היא חובה המוטלת עפ"י הדין הדתי-עברי (זו חובה שקיימת גם בשאר הדתות המוזכרות לעיל). נרחיב על כך בחלק הבא של המאמר. תביעה למזונות ניתן להגיש גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני. בעת פרידה, עוד לפני שניתן פסק דין לגירושין, יכולה האישה להגיש תביעה למזונות זמניים, כלומר: מזונות שייפסקו לתקופה מוגדרת, עד למתן פסק דין סופי למזונות.

תביעת משמורת וזמני שהות (הסדרי ראיה): במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, השאלה הבסיסית העולה בעת גירושין היא: כיצד יטופלו ילדיהם. לרוב ישנה אפשרות אחת ומוכרת, לפיה אחד מההורים (בדרך כלל האם) מקבל משמורת בלעדית וההורה השני נהנה מזמני שהות (הסדרי ראיה), כלומר: ימים קבועים שבהם הוא זוכה ליטול חלק בגידול השוטף של ילדיו. עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי תפיסה בתחום משמורת הילדים, אשר בא לידי ביטוי בכך שזוגות רבים בוחרים בדרך אחרת, הנקראת: משמורת משותפת. כלומר, לא עוד משמורת בלעדית לאחד ההורים, אלא שני ההורים זוכים ליטול חלק שווה בגידול הילדים. כפי שגם נסביר בהמשך, למשמורת המשותפת יש השלכות גם על סוגיית מזונות הילדים.

תביעת רכוש: כמו בכל תא משפחתי, הרכוש שאותו צוברים בני הזוג במהלך חיי הנישואין נכלל במסת הרכוש המשפחתית. מה הדין כאשר בני זוג מבקשים להתגרש? במקרה כזה, על בני הזוג להסדיר את סוגיית הרכוש המשותף. את הרכוש המשותף ניתן לחלק באמצעות עריכת הסכם בין בני הזוג, או לחלופין, באמצעות ניהול הליך משפטי. נעיר כי חוק יחסי ממון, התשל"ג- 1973, קובע כי בעת גירושין או הפקעת נישואין, תיערך חלוקת רכוש שווה בין בני הזוג, במידה ומדובר ברכוש משותף. להסדר זה, קוראים "הסדר איזון משאבים".

מהם מזונות?

מזונות הם כינוי לתגמולים המשולמים ע"י האב לצורך סיוע כלכלי. החובה לשאת במזונות היא חובה המוטלת עפ"י הדין הדתי-אישי. המונח "מזונות", למרות שלרוב נעשה בו שימוש בהקשר של מזונות ילדים, מתייחס לשלושה רבדים: מזונות ילדים, מזונות אישה וגם לעיתים מזונות מעוכבת. על כל אלו נרחיב בהמשך. נבהיר שכאשר אנו מתייחסים למזונות ילדים, על האב מוטלת חובה דתית וחוקית לשאת במזונותיהם וכל זאת לצורך קיומם הכלכלי ההולם ולשם מניעת מחסור. כאשר אנו עוסקים במזונות אישה, אנו עוסקים במזונות המשולמים לאישה עפ"י הדין הדתי, לשם הבטחת קיומה הכלכלי (עד לשלב מתן הגט).

מזונות ילדים:

בעת גירושין או פרידה, על האב מוטלת חובה לשאת במזונות ילדיו. תכליתם של דמי המזונות היא להבטיח לילדים קיום כלכלי הולם, למרות העובדה שילדי האב אינם חיים עמו תחת אותה קורת גג. כל אחד מילדיו זכאי למזונות. גם כאשר בני זוג אינם נשואים, האב יחויב במזונות ילדיו עפ"י הדין הדתי. מזונות ילדים הם בבחינת חובה מוחלטת המוטלת על האב, אשר אינה תלויה בעובדת השתכרותו. כלומר: גם אם האב לא עובד, הוא יחויב במזונות ילדיו. יודגש כי גובה המזונות נגזר מגובה השתכרותו של האב וגם משיקולים נוספים, כגון רמת החיים של הילדים, צרכיהם ועוד.

יש להבחין בין מזונות מדין חובה, לבין מזונות מדין צדקה. מזונות מדין חובה הם המזונות שבהם חב האב עד שהילדים מגיעים לגיל 6, כאשר הוא חב באופן מוחלט במזונות הילדים. לעומת זאת, כאשר הילדים נמצאים בין הגילאים 6-15, האב חב במזונות בכל הנוגע לצרכיהם ההכרחיים של הילדים, אך מדין צדקה הוא חב במזונות נוספים, למשל: הוצאות טיולים, חוגים, מותרות ועוד. גובה המזונות (מדין צדקה) ייגזר מיכולת ההכנסה של האב, רמת החיים ועוד מגוון שיקולים.

כאשר הילדים גדולים מגיל 15, יהיה האב חייב במזונות ילדיו מדין צדקה. כלומר: הוא יהיה חייב במזונות, אך גובהם יותאם לגובה הכנסתו ובהתאם לשיקולים נוספים. בין היתר, תילקח בחשבון גובה הכנסת האם, במידה והיא עובדת ומתפרנסת. נעיר שגם כאשר הילדים מתגייסים לצבא, האב חב במזונות, אך בדרך כלל בשלב הזה גובה המוזנות מופחת לגובה של שליש מהמזונות שבהם היה חב האב עד גיל 6 (החישוב נערך בהתאם למחשבון מזונות מיוחד). נדגיש שגובה המזונות משתנה ממקרה למקרה, אך המתואר הוא הנוהג בחלק מהמקרים. כל מקרה נבחן כמובן לגופו.

ישנם מספר שיקולים שבוחנים במסגרת קביעת גובה המזונות, אך שוב נעיר הערת אזהרה שלפיה כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לרמת החיים של בני הזוג ועוד מספר רב של שיקולים. גובה המזונות נקבע ע"י ערכאה שיפוטית, בין אם מדובר בבית המשפט לענייני משפחה ובין אם מדובר על בית הדין הרבני. במסגרת קביעת גובה המזונות, לוקחים בחשבון את האלמנטים הבאים:

(1) גובה הכנסתו של האב.

(2) יכולת השתכרותו.

(3) צרכי הילדים – זהו שיקול מהותי.

(4) רמת החיים של הילדים.

(5) יכולת ההשתכרות של האם.

(6) הסדרי הראיה ועוד.

כדי שערכאה שיפוטית תוכל ללמוד על הכנסות האב וצרכי הילדים, אזי לצורך שקלול רוב האלמנטים הנדרשים במסגרת קביעת גובה המזונות, יש לצרף לתביעת מזונות טופס הנקרא "הרצאת פרטים", אשר במסגרתו יש לצרף גם תלושי שכר. באמצעות אותם תלושים יכולים בית הדין או בית המשפט ללמוד על גובה ההכנסה של האב. נעיר כי בדרך כלל הסכום המינימאלי לגובה מזונות עומד על בין 1,500- 1,300 ₪ לכל ילד. אך שוב אנו מציינים זאת בזהירות שכן כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו.

משמורת משותפת ומזונות

שאלה נוספת שעולה לא אחת בשנים האחרונות, היא מה הדין במקרה שבו ההורים מקיימים משמורת משותפת. נזכיר: משמורת משותפת היא משמורת שמטילה על שני בני הזוג את המשמורת באופן שווה. המשמעות היא שהילדים נמצאים בפרק זמן שווה אצל הוריהם. המשמעות הכלכלית היא כי שני ההורים לכאורה נושאים בעלות כספית שווה, בכל הנוגע לגידול הילדים. לעומת זאת, כאשר ניתנת משמורת בלעדית לאחד מההורים וההורה השני נהנה מזמני שהות (הסדרי ראיה), אזי ההוצאה הכספית של ההורה המשמורן בדרך כלל גבוהה יותר, מאשר ההוצאה הכספית של ההורה הנהנה מזמני שהות (הסדרי ראיה). כאשר קיימת בין ההורים משמורת משותפת, נראה כי ההוצאה הכספית עשויה להשתוות.

לכן, נשאלת השאלה השכיחה: האם במקרה שבו ההורים מקיימים משמורת משותפת, עדיין מוטלת חובת תשלום מזונות? התשובה חיובית. אך לפני שננמק, נעיר כי בימים אלו ממתינה בבית המשפט העליון הכרעה בתיק שבו בין ההורים אכן קיימת משמורת משותפת. על בית המשפט יהיה להכריע האם דווקא במקרים כאלו, כאשר האם משתכרת היטב, יש להטיל על האב חובת תשלום מזונות. טרם ניתנה הכרעה ולכן נתייחס לדין הרלוונטי, נכון לכתיבת שורות אלו.

גם בעת משמורת משותפת, מוטלת על האב חובה לשאת במזונות ילדיו. לכאורה, מדובר במעמסה שייתכן שאינה בהכרח סבירה. עם זאת, במקרה שבו קיימת משמורת משותפת, ניתן לעתור בפני בית המשפט בבקשה להפחתת גובה המזונות ולא אחת בתי המשפט לענייני משפחה הורו על הפחתת גובה המזונות. אך לשם כך, יש להוכיח בפני בית המשפט, כי המשמורת המשותפת אכן מקוימת הלכה למעשה וכי אין במשמורת המשותפת ניסיון להפחית מראש את גובה המזונות. כלומר: במסגרת בקשה להפחתת גובה מזונות בגין קיומה של משמורת משותפת, יבחן בית המשפט את תדירות שהותם של הילדים אצל ההורים, את האופן שבו נערכת המשמורת המשותפת וכן את כנותה של המשמורת המשותפת. בית המשפט יכול להפחית מגובה המזונות אבל לא לבטלם.

האם ניתן לפטור אב מתשלום מזונות?

החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה המוטלת עפ"י הדין הדתי-הלכתי. חובת תשלום המזונות המוטלת על האב היא חובה מוחלטת. עם זאת, ישנו חריג אחד, שבהתקיימו יכולים בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין לפטור את האב מחובת תשלום המזונות. חריג זה מתייחס לסיטואציה שבה ילדו של האב הוא "ילד מורד". ילד מורד הוא ילד שלא מכבד את אביו ולא מקיים עמו כל קשר. אך חשוב להעיר שלא בכל מקרה של מחלוקת בין האב לילדיו, יוכרזו האחרונים כמורדים.

במקרים שבהם מתבקש פטור ממזונות ילדים בעילה של "ילד מורד", יש להתחקות אחר הטעמים שהובילו לנתק בין האב לילדיו. בין היתר יש לבחון מי האחראי, כאשר בחלק גדול מהמקרים, מפאת פער הגילאים והבגרות בין האב לילדיו, האב ייחשב בתור האחראי. כלומר, על מנת שבית המשפט יפטור את האב מתשלום מזונות, יש להראות התנהגות לא ראויה של ילדיו וחוסר רצון הגובל בחוסר תום לב של הילדים, להיות עם אביהם בקשר תקין.

נעיר כי ישנן מחלוקות רבות בין הורים וילדים. לא אחת אנו, בתור עו"ד גירושין, נתקלים בסיטואציות שבהן אבות מבקשים להפחית את גובה המזונות, עקב קשר לא תקין עם הילדים. בית המשפט לא יורה בקלות על ביטול מזונות מחמת היות ילדו של האב "מורד", אלא רק במקרים חריגים מאוד. מומלץ שלא לבצע צעדים פזיזים, אלא לפנות לייעוץ משפטי מעו"ד משפחה במקרים כאלו.

מזונות אישה:

גבר עשוי להיות חייב גם במזונות אישה וזאת עפ"י הדין הדתי-יהודי. עפ"י הדין הדתי, בעל חב במזונות אשתו עד למתן הגט וזאת כדי לאפשר לאישה קיום כלכלי הולם בתקופה שבה הבעל כבר אינו מתגורר עמה תחת אותה קורת גג וכל עוד היא עדיין מוגדרת, לפחות באופן פורמאלי, כאשת איש. ללמדנו, שמזונות אישה ישולמו עד לרגע שבו הגירושין הופכים להיות רשמיים בפסק דין גירושין.

שאלה אחרת שנשאלת לגבי מזונות אישה, היא: מתי יהיה הגבר פטור ממזונות אלו? התשובה היא כי לרוב, גבר עשוי להיות פטור ממזונות אישה במקרים שבהם אשתו זנתה תחתיו, כלומר: בגדה בו וכן במקרים שבהם הגירושין התקיימו עקב התנהגות לא ראויה של האישה ועוד.

תביעה למזונות אישה ניתן להגיש גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני. בכל מקרה כדאי להיוועץ בעורך דין גירושין, במקרים שבהם נדרש להגיש תביעת מזונות.

מזונות מעוכבת:

לצערנו לא אחת אנו נתקלים בתופעה של סרבנות גט, בעיקר של גברים. המשמעות של סירוב גט, כלומר: סיטואציה שבה הבעל מסרב להעניק לאשתו את גטה ובכך כובל אותה לחיי נישואין בעל כורכה, היא שאישה במקרים כאלו, מוגדרת בתור "אישה עגונה". אישה עגונה, עדיין נחשבת בתור "אשת איש", כלומר: היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר ובוודאי שאם תיתפס מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר, היא תוגדר בתור אישה שזנתה (במידה וייוולדו לה ילדים מקיום יחסי אישות עם גבר אחר – ילדיה יוכרזו בתור ממזרים הפסולים לחיתון ועוד).

במקרים שבהם הבעל מסרב להעניק לאשתו גט, לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות עליו להעניק גט. אך לא אחת, דיינים בבית הדין הרבני נמנעים מכך משום שאז הגט הוא "גט מעושה", כלומר: גט שניתן מחוסר רצון.

כאשר דייני בית הדין הרבני מטילים הגבלות, אזי בסמכותם להטיל הגבלות קשות, למשל: שלילת רישיון נהיגה, קנס כספי ואף לעיתים כליאה מאחורי סורג ובריח. בין הסנקציות שבית הדין רשאי להטיל על הבעל, נפוצה קביעת מזונות לטובת האישה. מזונות אלו נקראים "מזונות מעוכבת". כלומר: מזונות שמוטלים על בעל סרבן גט מידי חודש, הן כדי להבטיח את קיום האישה והן כדי לשמש כלי עונשין נגד בעל סרבן גט והן כמובן כדי להטיל על הבעל מעמסה כספית שתגרום לו להעניק לאשתו גט.

לסיכום:

אחד הנושאים המהותיים ביותר במסגרת הליך גירושין, הוא סוגיית המזונות. מצד אחד, לדיני המזונות יש תכליות חשובות מאוד, לסייע בקיום צדדים חלשים יותר הנזקקים לסיוע כספי. מצד שני, אין ספק שישנם מספר נושאים בתחום המזונות שעוד ניתן לייעל ולשפר (למשל: סוגיית המזונות במסגרת משמורת משותפת). בסופו של דבר, במידה ונתקלתם בקושי הנוגע למזונות, או במידה שברצונכם להגיש תביעת מזונות, חשוב מאוד לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין לענייני משפחה בעל ניסיון ומיומנות.