גישור הוא הליך דמוי משא ומתן, אשר במסגרתו צדדים-ניצים שנמצאים בהליך משפטי, לא מבקשים להכריע בצדקת טענותיהם הנוגעות לסכסוך באמצעות בית המשפט, אלא להגיע לידי פשרה מוסכמת בעזרת צד שלישי (מגשר). דהיינו, גישור נועד להביא את אותם צדדים לידי הסכמה, בסיועו של מגשר מוסמך. נעיר, כי בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה חדה בשיעור המתעמתים הנעזרים בגישור, במיוחד במסגרת הליכי גירושין.

מהו גישור במסגרת הליך גירושין? מהם היתרונות שלו ומהם החסרונות שלו? כמו כן, מה כולל הליך גירושין ומהם הקשיים הנלווים לו? כל אלו הן שאלות הנוגעות בעקרונותיו של הליך הגישור גירושין. כדי להבין מהו גישור, יש להבין תחילה, מה כולל הליך גירושין ומהם הקשיים שנלווים לו. כאשר אנו יודעים מהם הקשיים, יהיה לנו קל יותר להבין כיצד אפשר להקל על אותם קשיים, במסגרת הליך גישור. על כל אלו – נסביר בהרחבה במאמר שלהלן.

מהו הליך גירושין?

הליך גירושין הוא כינוי כולל למספר הליכים שבני זוג צריכים לקיים, במסגרת גירושין. הליך הגירושין כולל קודם כל את עצם הגירושין, כלומר: את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. כמו כן, במסגרת הליך גירושין, על בני הזוג להסדיר את סוגיית משמורת ילדיהם המשותפים, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים ועליהם לקבוע מי ההורה אשר ישמש בתור הורה משמורן ומי ההורה אשר ייהנה מזמני שהות (הסדרי ראיה) בלבד. במקביל למשמורת, יש גם להסדיר את סוגיית המזונות. זאת ועוד: במהלך חיי הנישואין, בני הזוג ככל הנראה צברו רכוש משותף. לכן, במסגרת הליך הגירושין, על בני הזוג להסדיר גם את סוגיית הרכוש המשותף שלהם. כל אחד מאותם הליכים הוא הליך משפטי נפרד. ההליך המשפטי הכולל של כל ההליכים, הינו מסורבל ויקר וכרוך בקושי נפשי רב. הבה נסקור בהרחבה את כל אחד מאותם הליכים שפירטנו:

תביעה לגירושין: נישואין וגירושין בישראל נערכים בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. כלומר, בני זוג יהודים יתגרשו ויתחתנו בהתאם לדין הדתי-יהודי. כך גם לגבי בני דתות שונות בישראל. לכל דת יש בית דין דתי משלה. אצל יהודים, בית הדין הרבני הוא הערכאה המוסמכת לדון בענייני נישואין וגירושין בין יהודים. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו על פי "דין תורה".

כתוצאה מכך, בני זוג המבקשים להתגרש, יגישו תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תיק גירושין בבית הדין הרבני נערך בפני שלושה דיינים (רבנים). תביעת גירושין היא למעשה תביעה משפטית לכל דבר ועניין. יש להגיש כתב תביעה, לפרט את מלוא העובדות היוצרות את עילת הגירושין וכן להוכיח כי קיימת עילת גירושין מבין עילות הגירושין הנקובות בדין הדתי-עברי (כמו מעשה בגידה, מעשה כיעור, פגם גופני ועוד). אם בית הדין ימצא כי קיימת עילת גירושין, אזי יינתן פסק דין לגירושין, שבמסגרתו תוטל על הבעל החובה לתת גט לאשתו.

כאמור, לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין. סמכות זו כוללת גם ענייני מזונות, תביעות לשלום בית ותביעות כתובה. בנוסף, לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעות רכוש ובתביעות למשמורת ילדים וזמני שהות (הסדרי ראיה). אך סמכות זו הינה בתוקף רק בנסיבות שבהן התובע מגיש כתב תביעה גירושין לבית הדין הרבני וכורך את תביעת הגירושין יחד עם תביעת המשמורת והרכוש.

תביעה למזונות: במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שעליהם להסדיר את סוגיית משמורת הילדים. בנוסף, על האב מוטלת חובה לשאת במזונות ילדיו. החובה לשאת במזונות נועדה לאפשר לילדים קיום הולם, גם כאשר האב איננו מתגורר עמם באופן קבוע. ישנם מקרים שבהם גם האישה זכאית למזונות וזאת עד לשלב הגירושין הסופיים. ענייני מזונות נידונים בבית הדין הרבני, אשר יש לו סמכות לכך. אך הסמכות לדון בענייני מזונות היא מקבילה, כך שגם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בענייני מזונות. ככלל, שיעור המזונות נגזר מצרכי הילד וגובה ההכנסה של האב, אך מזונות הם חובה אבסולוטית המוטלת על האב.

תביעה למשמורת ילדים: כפי שציינו, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, עליהם להסדיר את סוגיית המשמורת. דהיינו: מי ההורה אשר יקבל משמורת בלעדית על הילדים ומי ההורה אשר ייהנה מזמני שהות (הסדרי ראיה). הסדר ראיה הוא כינוי לזכות המוקנית להורה הלא משמורן לפגוש בילדיו בימים קבועים במהלך השבוע ובכל סוף שבוע או סוף שבוע שני. ישנה גם אפשרות לקיום משמורת משותפת, שבמסגרתה שני ההורים נהנים מטיפול שוטף בילדים ובגידולם באופן שווה. כיום, משמורת משותפת הופכת להיות שכיחה יותר ויותר, כאשר הורים רבים מעדיפים את האפשרות הזו, אשר גם שומרת על תא משפחתי יציב יותר וגם מקלה על שני ההורים מבחינת גידול הילדים. ענייני משמורת נידונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, כאשר בית המשפט בראש ובראשונה יבחן את טובת הילדים.

ענייני חלוקת רכוש: במהלך הליך גירושין, יש צורך לערוך חלוקה של הרכוש המשותף בין בני הזוג. במהלך תקופת הנישואין, בני הזוג צברו הון ורכוש משותף. למשל: דירת מגורים, רכבים, קופות גמל, כספי חיסכון, תגמולים בגין מוניטין עסקי, תגמולי קניין רוחני ועוד. הדין הנוגע לאופן חלוקת הרכוש המשותף במסגרת הליך גירושין, קבוע בחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973. חוק יחסי ממון קובע, כי בעת גירושין, ייערך בין בני הזוג הסדר "איזון משאבים", אשר במסגרתו תיערך חלוקת רכוש שווה, של כלל הרכוש המשותף. חוק יחסי ממון מגדיר את "כלל הרכוש המשותף" בתור כל רכוש, לרבות פנסיה, קופות גמל, פיצויי פרישה ועוד.

יש סוגי רכוש אשר אינם כלולים במסגרת הסדר איזון המשאבים. לדוגמא: פיצויים עקב נכות, קצבת אלמנות, קצבת זקנה, רכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג עוד לפני חיי הנישואין. לחלופין, בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון, כדי לקבוע הסדר חלוקת רכוש שונה מההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון. הסכם ממון יש לאשר בפני ערכאה שיפוטית (דהיינו: בית המשפט לענייני משפחה, או בית דין דתי).

ענייני רכוש נידונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, לרבות תביעות לפירוק שיתוף בדירת מגורים. עם זאת, בני הזוג רשאים לקיים הליך משפטי בענייני רכוש בפני בית הדין הרבני, בהסכמה או באמצעות כריכת תביעת הגירושין.

מהם הקשיים האופייניים להליך גירושין?

באופן טבעי, הליך גירושין כרוך בקשיים רבים. חלק מהקשיים הם אישיים, אך חלק מהקשיים הם גם כלכליים ומשפטיים. הבה נפרט את עיקרם:

הליך גירושין גובה עלויות כספיות רבות: הליך גירושין כולל מספר רב של הליכים, או לחלופין, הליך משפטי אחד ארוך ויקר. במהלך הגירושין, בני הזוג סובלים לעיתים מקשיים כלכליים, אשר נובעים באופן טבעי מפירוק התא המשפחתי. אם בעבר, במהלך תקופת הנישואין, בני הזוג נהנו משתי משכורת ומכוח רכישה גדול יותר, הרי שעתה, במסגרת הגירושין, כוח הרכישה יורד ועל בן זוג אחד (האב) מוטלת החובה לשלם מזונות. בנוסף, כל אחד מהצדדים צריך לדאוג בעצמו למגורים, על כל העלויות המתווספות לכך. לכן, הליך גירושין גורר עלויות כספיות עודפות. נעיר, כי עלויות ההליך המשפטי אינן מתמקדות רק בשכר טרחה לעו"ד (שהרי כל אחד מבני הזוג צריך לשלם לעורכי דינו), אלא גם עלויות אגרה, עלויות בגין הוצאות משפטיות, חוות דעת ועלויות רבות נוספות.

בדידות אישית ורגשית: בעבר הייתם חוזרים לבית מלא חיים, עם ילדים משתובבים. עתה, עם תחילת הליך הגירושין, אתם חוזרים לבית שקט יותר. יתכן גם שאתם חוזרים לבית ריק. הליך גירושין מביא לתחושות ריקנות ובדידות קשה. הקושי נובע מפירוק התא המשפחתי, מהצורך להסתגל למציאות החדשה ובשל חששות טבעיות.

ריחוק מילדיכם המשותפים: הליך גירושין גורר, כמעט מידית, ריחוק מהילדים המשותפים, במיוחד כאשר מדובר בהורה הלא משמורן. מדובר באחת הסוגיות הקשות ביותר במסגרת הליך הגירושין, במיוחד בהתחלה, כאשר בני הזוג לומדים להתרגל למציאות החדשה. אך הסובלים העיקריים מהליך הגירושין, אינם ההורים, אלא הילדים. מחקרים רבים מראים, כי ילדים להורים גרושים גדלים למציאות שבה קשה להם לסמוך על אחרים. תחושה זו נובעת כתוצאה מחוסר ביטחון בסיסי, שמקורו הרס התא המשפחתי בגיל צעיר. כך שאחד הקשיים המהותיים ביותר במסגרת הליך הגירושין, הוא הקושי הנגרם לילדים וגם להורים, כתוצאה מהריחוק.

מהו הליך גישור?

את הליך הגירושין אפשר לנהל בשתי דרכים. דרך אחת היא לפנות לאפיקים משפטיים. זו, למעשה, גם הדרך הקלה ביותר. הדרך השנייה היא לנהל הידברות, תוך חתירה להשגת הסכם גירושין, אשר יסייע לכל הצדדים לסיים בהקדם את הליך הגירושין.

המילה גישור נגזרת מהמילה "גשר". תכלית הגישור היא: להביא צדדים ניצים לידי פשרה. גישור הוא למעשה הליך שבו מעורבים צדדים, אשר מקיימים ביניהם הידברות בסיוע של צד שלישי. כאשר עוסקים בהליך גישור גירושין, כוונתנו להליך שבו בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, מקיימים הליך הידברות בפני מגשר גירושין מוסמך לצורך השגת הסכם פשרה, אשר יכלול את כל ענייני הגירושין. בשנים האחרונות הפך הליך הגישור להליך מאוד שכיח במסגרת הליכי גירושין וגם במסגרת הליכים משפטיים בתחום האזרחי ואפילו בתחום הפלילי. במסגרת דיני המשפחה, לגישור יש יתרונות רבים, שגם עליהם נעמוד בהמשך. המשפט המתמצת ביותר את הליך הגישור במסגרת הליך גירושין, בא לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון: "לדין פנים זועפות, לפשרה פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אשר המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית מזעיפה בדרך כלל את פניה למי מן המתדיינים. היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה" (ע"א 97\1639 אגיאפוליס נ' טרה סנטה, (פורסם בתקדין)).

בניגוד להליך משפטי המתקיים בפני שופט בבית המשפט לענייני משפחה או בפני דיינים בבית הדין הרבני, הליך גישור נערך בפני מגשר (כאשר הגישור נערך בתחום דיני המשפחה, בדרך כלל המגשר יהיה עורך דין המתמחה גם בתחום דיני המשפחה). למגשר אין סמכות לשפוט בין צדדים ובצדקת טענותיהם. תפקידו רק להביא את בני הזוג לידי פשרה, שתהיה מרצונם החופשי של בני הזוג.

ניהול הליך גישור – להלכה ולמעשה:

כאמור, הליך גישור אינו מתנהל בדרך של משפט, שבמסגרתו בני הזוג צריכים לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיהם, לקיים חקירות נגדיות, להציג ראיות ולהעיד עדים. הליך גישור מתנהל בדרך של הידברות. בני הזוג מקיימים ביניהם שיג ושיח בעזרתו של מגשר משפחה. כל זאת, על מנת להביא את בני הזוג לידי הסכם פשרה. כך שהכלל הראשון במסגרת הליך גישור גירושין, הוא: בני הזוג צריכים להגיע להסכמה ולהבנה, שהליך גישור הוא ההליך המתאים ביותר בשבילם כדי לפתור את המחלוקת. מניסיוננו, בני זוג שאינם שלמים עם קיומו של הליך גישור, בדרך כלל גם לא יצליחו למצות מהליך הגישור, את מה שניתן למצות ממנו.

לאחר שבני הזוג מגיעים להסכמה ולהחלטה, שהליך גישור הוא ההליך המתאים להם ביותר לשם פתרון המחלוקת, עליהם לבחור מגשר. כדאי ומומלץ ביותר לבחור מגשר בתחום דיני המשפחה. רצוי לבחור מגשר שהוא עורך דין פרטי בתחום הגירושין. למגשר, בנסיבות האלו, יש יתרונות רבים, שכן ניסיונו הפרקטי יהיה לו לעזר ויסייע לבני הזוג לקדם את הליך הגישור ולגעת בנקודות המחלוקת החשובות. כמו כן, רצוי לבחור מגשר בעל הסמכה כמגשר. כיום, ישנם מספר מוסדות שמקנים תעודת גישור, בכפוף לסיום קורס ייעודי בתחום.

עם בחירת מגשר והסדרת שכרו, יתייצבו בני הזוג לפגישה עמו, שבמסגרתה ייערך תיאום ציפיות. במסגרת תיאום הציפיות, יסבירו בני הזוג למגשר את נקודות המחלוקת. כמו כן, הצדדים יקבעו מספר פגישות, ככל שיהיה צורך. נעיר, כי בניגוד להליך משפטי, במסגרת הליך גישור יכולים בני הזוג לשלוט על ההליך באופן מלא. בני הזוג הם אלו אשר קובעים את הפגישות ואת מספרן, הם אשר קובעים אילו נושאים יש להסדיר בפני המגשר ואילו נושאים לא יידונו בפני המגשר. בהליך משפטי, לבני הזוג אין כל שליטה על ההליך, שכן ההליך נשלט ומנותב ע"י השופט.

אם בני הזוג הצליחו להגיע לידי הסכם גישור לאחר פגישה אחת או מספר פגישות, הרי שיש לאשר את ההסכמים או ההסכם בפני הערכאות המשפטיות המוסמכות. למשל, אם מדובר בהסכם גירושין, הרי שיש לאשר את ההסכם בפני בית הדין הרבני. במידה ומדובר בהסכם הכולל את הסדרת הרכוש המשותף, אזי יש לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה. והיה ובני הזוג לא הצליחו להגיע לידי הסכמה והגישור נכשל, אזי פתוחה בפניהם הדלת לנהל הליכים משפטים, על כל המשתמע מכך.

היתרונות בהליך גישור:

להליך גישור יש מספר רב של יתרונות, שחלקם נידונו בעקיפין בחלקים הקודמים של המאמר. עתה נמנה אותם במפורש:

חסכון כספי: אין להשוות את העלות של הליך גישור, לעלות של ניהול משפט במסגרת הליך גירושין. הליך גישור זול בהרבה מאשר ניהול הליכים משפטיים. החיסכון נובע מהעובדה, שבני הזוג יכולים לקיים את כל ההליכים הנוגעים להליך הגירושין, במספר פגישות בפני אותו מגשר גירושין. לחלופין, במסגרת הליך משפטי, ייתכן ובני הזוג יצטרכו לנהל מספר הליכים משפטיים מקבילים, על כל המשתמע מכך הן באשר לזמן המבוזבז והן באשר להשלכות הכספיות הנובעות מכך.

סיוע בשמירה על מערכת יחסים תקינה בין בני הזוג: הליך משפטי במסגרת תביעת גירושין, מעכיר את האווירה בין בני הזוג ומביא לפגיעה קשה במערכת היחסים, הרעועה ממילא. הליך משפטי גם גורר את בני הזוג להכפשות, כעסים ועוד. מצד שני, הליך גישור עשוי רק לסייע בשמירה על מערכת יחסים תקינה. בניגוד להליך משפטי, הליך גישור נערך במסגרת לא פורמאלית, שבה בני הזוג מקיימים שיג ושיח. זאת, להבדיל מהליך משפטי, שמתמצה בניהול הליך "על פי הספר". לכן, אחד היתרונות המהותיים בהליך גישור גירושין, הוא: שמירה וסיוע לשיקום מערכת היחסים בין בני הזוג, שעליה כדאי לשמור במיוחד כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים.

יעילות ומהירות: הליך משפטי יכול להיגרר מספר שנים, הן בשל העומס המוטל על בתי המשפט ועל בתי הדין הרבניים והן בשל ריבוי ההליכים המתקיימים במסגרת הליך הגירושין. לעומת זאת, הליך גישור יכול להסתיים לעיתים בכמה מפגשים. כך שהליך גישור הוא יעיל ומהיר בהרבה מאשר הליך משפטי. זהו אחד היתרונות המובהקים שלו.

חסרונותיו של הליך הגישור:

להליך גישור יש גם מספר חסרונות, הבה נמנה אותם:

הליך גישור לא מתאים לכולם: בני זוג שאינם שלמים עם החלטתם לפנות להליך גישור, לרוב גם לא יצליחו למצות במסגרת ההליך, את היתרונות שניתן למצות ממנו. הליך גישור אינו מתאים לכל בני זוג. לעיתים, ישנן נסיבות שבהן אחד מבני הזוג צודק במאת האחוזים ולכן עדיף יהיה לו לפנות להליך משפטי. בד בבד, ישנם בני זוג שפשוט אינם מסוגלים להגיע להסכמה. כך שהליך גישור עשוי שלא להתאים לכולם, אך הוא מתאים לרוב הזוגות.

לא תמיד ההסכמה היא צודקת ומשקפת את צדקת טענות הצדדים: הליך גישור הוא הליך יעיל ומהיר משמעותית, מהליך משפטי פורמאלי. אך את מהירותו של הליך הגישור, יכול צד אחד לנצל לטובתו. לעיתים, צד אחד נמצא במצוקה קשה, שמחייבת אותו להתפשר ובהקדם. לכן, לעיתים, פשרה במסגרתו עשויה לא להיות בהכרח פשרה צודקת.

לסיכום:

הליך גישור הוא הליך וולונטרי, שאליו פונים צדדים לצורך פתרון המחלוקת בדרך של פשרה. כך גם כאשר מדובר בבני זוג המקיימים הליך גירושין. במסגרת הליך גירושין, הליך גישור טומן בחובו מספר רב של יתרונות, שביניהם: מהירות, יעילות, חיסכון כספי וגם שמירה על מערכת יחסים תקינה. מצד שני, כמו בכל עניין, בהליך הגישור ישנם גם מספר חסרונות, כפי שפירטנו במאמר.

אנו סבורים כי הליך גישור הוא פתרון מצוין לבני זוג שנמצאים בהליך גירושין ומעוניינים לפתור את המחלוקות הנוגעות להליך, ביעילות ובצורה בוגרת. כמו כן, מומלץ תמיד לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד גירושין, גם לקראת הליך הגישור וגם במהלכו.