הורות משותפת

הורות משותפת 2017-10-24T21:50:59+00:00

משפחה מוכרת לרובנו במתכונת אחת, שבאה לידי ביטוי בהורים (אם ואב) וילדים. אומנם, רוב המשפחות אכן מורכבות מאותה מתכונת, אבל בשנים האחרונות אנו עדים גם למשפחות מסוג אחר, כגון משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות ועוד. במאמר שלהלן נדון בסוג אחר של משפחה, שהפך להיות שכיח למדי בשנים האחרונות בכל שכבות האוכלוסייה. לסוג זה קוראים משפחה שקמה באמצעות "הורות משותפת". במילים אחרות, במאמר נעסוק במונח "הורות משותפת".

למעשה, הורות משותפת היא הורות שנוצרה על ידי שני אנשים שהם לרוב זרים, אשר חברו יחד כדי להקים משפחה משותפת. לא מדובר בבני זוג רגילים כפי שרובנו מכירים, אלא בשני אנשים שחברו יחדיו אך ורק כדי להקים משפחה. את המשפחה מקימים "בני הזוג", באמצעות הפרייה, פונדקאות ולעיתים גם באמצעות קיום יחסי מין שמרניים בצורה המוכרת. את הדין שחל על ההורות המשותפת, מחילים הרבה פעמים באמצעות הסכם הורות משותפת, שהוא הסכם מורכב, שנועד להסדיר את כל מתכונת החיים המשותפים של בני הזוג.

אי לכך, במאמר שלהלן, נסביר מהי הורות משותפת, כיצד מיישמים את ההורות המשותפת וכן מהו הסכם הורות משותפת. זאת ועוד: נקדיש חלק שלם לדיון בשאלה כיצד התפתח מוסד ההורות המשותפת. כל זאת – נעשה לידיעתכם/ם הגולשות והגולשים.

הורות משותפת

רק נבקש להעיר הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך כדאי ומומלץ לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ אישית.

הורות משותפת – להלכה ולמעשה:

הורות משותפת היא כינוי לסיטואציה שבמסגרתה שני צדדים, בין אם מדובר בבני זוג חד מיניים או לא, חוברים יחדיו לשם מטרה אחת והיא הקמת משפחה שלא באופן טבעי. כלומר, זוגות המקיימים הורות משותפת, אינם בני זוג כהגדרתם המוכרת והציבורית, אלא שני אנשים שיכולים להיות זרים איש לרעהו או רעותו, אשר מקימים יחדיו משפחה. מכאן, שמושג ההורות המשותפת, שונה מאוד מהתפיסה אשר מוכרת לרובנו, לפיה משפחה מורכבת מאב, אם וילדים. הורות משותפת שונה מאוד באופן זה, שכן היא אולי כוללת אב ואם, אך זה אינו תא משפחתי קבוע ופטריארכלי, כפי שמוכר לציבור הרחב. אם נזקק את ההגדרה, הרי שבמסגרת משפחתית רגילה, בני זוג חוברים איש לרעהו או רעותו מכוח הרגש והרצון לאהוב ולהיות יחדיו. במסגרתה של הורות משותפת, עילת החבירה, היא בעצם הקמת משפחה.

מדובר בחבירה לתכלית מסוימת וככל בני הזוג החוברים יחדיו להורות משותפת הם אינם בני זוג כהגדרתם המוכרת. אי לכך, אחת הדרכים להביא ילד לעולם במתכונת של הורות משותפת, היא להיעזר באם פונדקאית. דהיינו, צד שלישי שמביאה ילד לעולם באמצעות הפרייה מלאכותית. דרך אחרת היא הפריה מלאכותית, שהיא אפשרות שמתאימה לכולם, למעט זוגות חד מיניים (גברים). דרך אחרונה שבה אפשר להביא ילד לעולם במתכונת של הורות משותפת, היא כמובן – בדרך של קיום יחסי מין.

הורות משותפת, היא כאמור חבירה של שני אנשים זרים ברוב המקרים, בניגוד לזוגות רגילים שמקימים יחדיו משפחה. כאשר מדובר בזוגות זרים, הרי שעליהם להסדיר נושאים רבים, למען לא תתגלענה מחלוקות עתידיות. הדרך המקובלת לעשות כן במסגרתה של הורות משותפת, היא באמצעות עריכת הסכם הורות משותפת. בניגוד להסכמים אחרים בתחום דיני המשפחה, הסכם הורות משותפת הוא הסכם מאוד מיוחד, משום שהוא מסדיר נושאים שלעיתים יישמעו טריוויאליים (החל משם הילד שייוולד ועד עניינים מהותיים כמו משמורת ומגורים). אך משום שמדובר בבני זוג שהם אינם בני זוג באופן רגיל, הרי שעולה הצורך לערוך הסכם מיוחד, שהוא הסכם הורות משותפת.

אחרי שהסברנו את העקרונות של המונח הורות משותפת, עולה שאלה אחרת: כיצד בעצם נגדיר את המונח הורות משותפת. נראה כי ניתן – לדעתנו – להגדיר הורות משותפת, כדלקמן – הורות משותפת היא מתכונת של משפחה אשר לפיה שני אנשים חוברים יחדיו לשם הבאת ילד משותף לעולם. כל זאת ללא מיסוד או קשר זוגי סטנדרטי. בהתאמה, אין ספק כי מוסד ההורות המשותפת, שהוא מוסד חדש, מאתגר גם את הציבוריות כיום ובוודאי שגם את בתי המשפט לענייני משפחה, שלפתע צריכים להתמודד עם דמות חדשה בתחום דיני המשפחה שלא בהכרח מוסדרת בחוק הפורמאלי.

לאחר שהסברנו את המונח הורות משותפת ואת העקרונות הבסיסיים של הורות משותפת, נדון בהמשך המאמר לפי סדר – קודם כל נסביר קצת על התפתחותו של מוסד ההורות המשותפת. לאחר מכן, נסביר מהו הסכם הורות משותפת ובהתאמה מה כדאי לכלול במסגרת הסכם הורות משותפת.

הסמכות המשפטית בענייני הורות משותפת

הורות משותפת היא נושא משפחתי, כמו כל נושא משפחתי, בהתאם לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995. חוק זה מוסמך לעסוק באופן בלעדי גם במחלוקות בין הורים במסגרתה של הורות משותפת. כפי שגם נסביר בהמשך, הסכם הורות משותפת, הוא הסכם שיש לאשר גם בבית המשפט לענייני משפחה. מעבר לכך, גם ענייני משמורת ילדים מכוחה של הורות משותפת או לחלופין עניינים הנוגעים למזונות מכוחה של הורות משותפת, יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה בלבד.

כיצד התפתח מוסד ההורות המשותפת?

מוסד המשפחה התפתח מאוד במהלך השנים האחרונות. אם בעבר תפיסת המשפחה הייתה: גבר, אישה וילדים ובהתאמה תפקידו של הבעל היה לפרנס את הבית, כאשר תפקידה של האישה היה לגדל את הילדים, הרי שכיום המציאות שונה. ראשית, כיום יש נשים שהן מפרנסות יחידות, אשר מרוויחות יותר מגברים. כמו כן, זוגות גרושים רבים מקיימים משמורת משותפת על הילדים וזאת בניגוד לתפיסה הפטריארכלית הנושנה שהייתה רווחת בעבר.

בנוסף, בניגוד לתפיסה הישנה, התפתחו כל מיני מתכונות של חיים משותפים וזוגיות, שלא כדרך הטבע ולא כדרך הנישואין הפורמליים. למשל, בעבר לא היה נהוג שגבר ואישה שאינם נשואים מקיימים יחדיו זוגיות. כיום, זוגות רבים חיים כידועים הציבור. בהתאמה, בעבר זוגיות חד מינית לא רק שלא הייתה מוכרת, אלא אפילו אסורה בחוק (כן – גם בישראל! למרות שהאיסור מעולם לא נאכף). כך גם התפתח מוסד ההורות המשותפת. הבה נציג עוד מספר גורמים להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת, כאשר נדגיש שהגורמים האלו יפים גם להתפתחותו של מוסד המשפחה בכללותו:

שינוי במעמד האישה –

כפי שגם רמזנו, אם בעבר התפיסה המקובלת הייתה כי נשים צריכות לדאוג לתפקוד הבית וגידול הילדים, בעת שהבעל היה אמון על פרנסת הבית, אזי כיום חלו שינויים כבירים במעמד האישה. השינויים בזכויות הנשים, תרמו ועודם תורמים להתפתחות מוסד המשפחה, לרבות מוסד ההורות המשותפת. כך לדוגמא, כיום נשים רבות משקיעות בקריירות עשירות ומצליחות, לא פעם על חשבון המשפחה והקמתה. כך בהתאמה, נוצר צורך אצל נשים רבות להקים משפחה, רק בגיל מאוחר, ללא זוגיות. האפשרות הזו שכיחה מאוד בכל הנוגע לקיומה של הורות משותפת. אין ספק שלשינוי במעמד האישה (ולטובה) יש תרומה מכרעת בכל הנוגע לתפיסת המשפחה המודרנית והתפתחותה.

התפתחות מוסד הקריירה –

הזכרנו בקצרה את העובדה, שכיום נשים מחזיקות בקריירות מפוארות, לעיתים על חשבון הקמת משפחה. אך התפתחות בתחום הקריירה, אינה נוגעת רק לנשים, אלא גם לגברים והיא גם קשורה לעובדה שהעולם הפך לדיגיטלי וכן לכך שכיום קיים עודף מידע. אם בעבר לא היה קיים מספיק מידע ואנשים רבים היו נמנעים ממעשים מסוימים בשל חוסר ידע, הרי שכיום הבעיה הזו כבר אינה קיימת. כך גם בהתאמה, התפתחות הקריירה אצל גברים ונשים, תרמה תרומה מכרעת להיווצרות מוסד משפחה נוסף ושונה מהמובן הישן יותר.

זכויות אדם –

בהתאמה לאמור, חלה התפתחות בזכויות אדם. אם בעבר מונחים כמו – זכויות אדם, זכות להקים משפחה, אוטונומיה אישית וכו', לא היו שכיחים, הרי שכיום, שיח זכויות האדם התפתח מאוד. בין היתר, חוקק בישראל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שביצר את זכותו של כל אזרח ישראלי לאוטונומיה על גופו ולכבוד. יש אנשים אשר מפרשים את הזכות לכבוד גם לזכות להקמת משפחה. כך או אחרת, הזכות להקמת משפחה – היא זכות יסוד מכוח אמנות בינלאומיות גם בישראל ובעולם המודרני. מכאן, ששיח הזכויות שמשפיע גם על הזכות להקים משפחה, לרבות לבני זוג מאותו המין או משפחות חד הוריות, בוודאי משפיע ורלוונטי גם להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.

התפתחויות בתחום הרפואה –

בחלק הקודם, התייחסנו בקצרה לאפשרות שעומדת לבני זוג במתכונת של הורות משותפת, להביא ילד לעולם. בין האפשרויות הקיימות, ישנה הפרייה מלאכותית. האפשרות הזו נגזרת מההתפתחות המדעית והרפואית שחוו מדינת ישראל והעולם כולו. אם בעבר האפשרות לקיים הפרייה מלאכותית כלל לא הייתה קיימת, הרי שכיום הרפואה מדברת בעדה והאפשרות הזו קיימת, מה שמקנה לזוגות רבים אפשרות להקים משפחה בדרך אחרת.

ענייני נישואין וגירושין במדינת ישראל –

אנו סבורים כי גם לדיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל, יש השפעה מהותית על התפתחות מוסד המשפחה בפרט ובכלל על מוסד ההורות המשותפת. נסביר – במדינת ישראל, בניגוד למדינות העולם המודרני, נישואין וגירושין לא מוסדרים לפי דיני המדינה. להיפך, דיני הנישואין והגירושין מוסדרים מכוח הדין הדתי – אישי שחל על האזרח הישראלי. כלומר, זוגות בני הדת המוסלמית, יינשאו לפי ההלכה הדתית – מוסלמית. יהודים, מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, יוכלו להינשא רק לפי הדין הדתי – עברי. כלומר, זוגות יכולים להינשא בארץ רק לפי הדין הדתי והכוונה היא לכל אזרחי מדינת ישראל, כל אחד לפי דתו.

אך הכפפת הדין הדתי – אישי על דיני הנישואין והגירושין, יש לה השפעת רוחב, שכן היא גורמת לכך שזוגות רבים אינם יכולים להינשא במדינת ישראל. כך לדוגמא, זוגות בני אותו מין, אינם יכולים להתחתן בארץ, שכן אף דין דתי לא מכיר בנישואין חד מיניים. גם זוגות בני דתות שונות (למשל – נוצרי ויהודייה) אינם יכולים להינשא בארץ, אלא רק באמצעות המרת דת. זאת ועוד, גם בתוך הדין הדתי – עברי, ישנם איסורים מסוימים על חיתון. למשל, ממזר (מי שנולד כתוצאה מניאוף של האם) נחשב לפי ההלכה היהודית בתור מנוע חיתון. גם כהן וגרושה, אינם יכולים להינשא לפי הדין הדתי עברי.

מכאן, אנו סבורים כי גם לדיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל יש השפעה ולו עקיפה, על התפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.

מהו הסכם להורות משותפת?

כאמור, הורות משותפת היא מתכונת מאוד ייחודית מסיבה פשוטה: היא נערכת בין שני צדדים שאינם בני זוג באופן קבוע. לכן, כאשר בני זוג חוברים יחדיו לשם הקמת משפחה משותפת, נהוג לערוך הסכם הורות משותפת. הסכם הורות משותפת, כפי שגם הזכרנו בקצרה, הוא הסכם מאוד מיוחד. קודם כל, הוא הסכם ארוך, שכן הוא מסדיר מגוון רב של נושאים הנוגעים להתנהלות החיים היומיומית, שלא בהכרח נהוג להסדיר כאשר מדובר בבני זוג רגילים.

כמו כן, זהו הסכם שמגוון הנושאים הכלולים בו, נע בין נושאים יומיומיים ולכאורה טריוויאליים, לנושאים מהותיים "ברומו של עולם". בנוסף, מדובר בהסכם שכדאי לערוך באמצעות עורך דין משפחה. כמו כן, הסכם הורות משותפת, הוא הסכם בעל תוקף משפטי ולכן חשוב לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה.

עם זאת, עולה השאלה: מה כדאי ומה נהוג לכלול במסגרת הסכם הורות משותפת. הבה נציג סקירה בנושא, אך נדגיש כי הסקירה שלהלן היא חלקית ובוודאי אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי בנושא, כדלקמן:

משמורת ילדים – משמורת על הקטין או הקטינה שייוולדו, היא אחד הנושאים החשובים ביותר שיש להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת. ככלל, משמורת יכולה להיות מוטלת על הורה אחד המשמש כהורה משמורן בלעדי, כאשר ההורה השני ייהנה מהסדרי ראיה, כלומר – ימים קבועים ומוסדרים מראש, שבהם הוא יטפל בילדו. עם זאת, לא פעם במסגרת הסכמי הורות משותפת, מסכימים הצדדים לקיים משמורת משותפת. דהיינו, משמורת שווה מבחינת הזמנים שבהם ההורים שוהים עם ילדם.

מזונות ילדים – במסגרת הסכם הורות משותפת, חשוב מאוד להסדיר את סוגיית מזונות הילדים. במידה ומדובר בזוגות חד מיניים, אזי חובת המזונות קמה מכוח הסכם. אך כאשר מדובר בזוג רגיל, הרי שחובת המזונות מוטלת על האב, מכוח הדין הדתי – אישי. כדי למנוע מחלוקות, מומלץ להסדיר את סוגיית המזונות במסגרת הסכם ההורות המשותפת.

שמו של הילד/ה שייוולד או תיוולד – גם שמו או שמה של הילד או הילדה שייוולדו, הם נושא שנהוג לכלול במסגרת הסכם הורות משותפת. כאשר מדובר בבני זוג רגילים, הרי שאין ספק שזהו נושא שמוסדר ביניהם באופן אישי. אך כאשר מדובר בצדדים זרים, נהוג להכריע בנושא בהסכם כתוב, על מנת למנוע ספקות ומחלוקות עתידיות.

טיפולים במהלך תקופת ההיריון – אכן, השאלה אילו טיפולים ייערכו במהלך תקופת ההיריון, היא מסוג התנאים שנהוג לקבוע במסגרת הסכם הורות משותפת. אין ספק שכאשר מדובר בבני זוג רגילים המקיימים זוגיות רגילה, הרי שזהו נושא שמוסדר ביניהם, ללא חוזה כתוב. אך כאשר מדובר בשני אנשים שחוברים לשם קיומה של הורות משותפת, הרי שזהו נושא מהותי שיש להסדיר בהסכם פורמאלי.

מקום המגורים של ההורים – כאשר מדובר בשני צדדים זרים, נהוג וחשוב להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, את מקום מגורי ההורים. כדאי לקבוע במסגרת ההסכם כי ההורים יתגוררו בקרבה, על מנת לאפשר להם גידול שוטף ונוח של ילדם המשותף. נעיר כי מקום מגורים, הוא נושא שבדרך כלל נהוג להסדיר, במסגרת הסכם הורות משותפת.

חינוך – נושא החינוך הוא מהותי שחשוב להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, כדי למנוע מחלוקות או קשיים בעתיד. לכן, חשוב לקבוע איזה חינוך יזכה לקבל ילדם של ההורים. לדוגמא, האם הילד יקבל חינוך דתי או שאולי חינוך חילוני. זהו נושא מהותי, המצוי בליבתו של הסכם ההורות המשותפת.

ירושה – לא פעם מומלץ לקבוע במסגרת הסכם הורות משותפת, מה הדין במקרה של מוות של אחד ההורים. בין היתר, נהוג להסכים במסגרת הסכם הורות משותפת כי ההורים יערכו ביטוח חיים לטובת הקטין, למקרה צרה.

לסיכום

הורות משותפת היא מתכונת חדשה למוסד המשפחה. מדובר בסיטואציה שבה שני הורים חוברים יחדיו לשם הקמת משפחה משותפת. לא פעם מדובר בזוגות שאינם מקיימים זוגיות רגילה אלא חוברים יחדיו רק לשם הבאת ילד לעולם. בנוסף, לשם הסדרת סוגיית ההורות המשותפת, נהוג לערוך הסכם הורות משותפת ואף לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה. לסיום נעיר, כי בכל הנוגע להקמת משפחה במתכונת של הורות משותפת, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.

 
שאל אותנו שאלה

שאל אותנו שאלה

לייעוץ משפטי צרו קשר

לפגישת ייעוץ התקשרו:

052-2927602

03-6521605

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס