עקרונית לא צריכה להיות בעיה אם יש הסכמה משותפת למחזור המשכנתא אך זה תלוי בתנאי הבנק שכן לכל בנק דרישה משלו.
כן על ידי הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט.
לא. קצבת נכות אינה מתחלקת לפי החוק.
כן בהחלט.
כן אם אחד ההורים מסכים לנתינת התרופה לילד ובנוסף זאת ההחלטה של הרופא המטפל. אז יש חובה להשתתף בהוצאות התרופה. יחד עם זאת אתה יכול להביא חוות דעת נגדית של רופא אחר ולהגיש אותה לבית המשפט והוא יכריע. הדרך הפשוטה יותר היא לשכנע את האישה שלא לתת את התרופה.
אם הרכוש נצבר במהלך חיי הנישואין היא יכולה לתבוע את הגרוש בגין אותם הנכסים גם אם הוא עומד להינשא בשנית.
לא, הזכויות לא תפגענה מאחר והחוק מחייב ששם משפחתו של הקטין יהיה על פי שם משפחתו של אביו.
הזכויות מבעלך לא קשורות למחלתך. שכן מגיע לך מחצית מהזכויות שנצברו מכוח חוק יחסי ממומן או במקרה שלכם אם נישאתם לפני 1973 מכוח הלכת שיתוף הנכסים.
אין לאם גרושה חובות כלפי ילד מעל גיל 18.
1. כן איזון משאבים מחייב את הגרוש לשלם לגרושתו כן בתי משפט לענייני משפחה לא מקבלים טענת התיישנות לגבי חלוקת רכוש שנצבר.
2. כן, על חנות ומקרקעין חוק ההתיישנות קובע 25 שנים.
ניתן להגיש בקשה לצו הגנה כנגד המשפחה המתעללת או לחילופין להגיש תביעה לסילוקם מהדירה. ההבדל בניהם שצו הגנה הוא מידי אך צריך להוכיח אלימות כנגד הקשישה או סכנה. ותביעה לסילוק היא תביעה ארוכה יותר.
לא מענק פרישה ולא פיצויי פיטורין נחשבים לפנסיה. אך הם נחשבים בגדר זכויות סוציאליות שמתחלקות בין הצדדים.
האם אם גרושה יכולה לרשום את ילדיה לגן שאינו חרדי, למרות חוסר ידיעתו ולאחר מכן התנגדותו של האב החרדי?
לא. האם צריכה את אישור האב לצורך רישום לגן בזרם אחר (לדוגמה חילוני).
היא יכולה לסרב אך במידה והגרוש יגיש בקשה לבית המשפט רוב הסיכויים שבית המשפט יחייב את האישה במכירת הדירה.
כן, האב חייב לקבל את הסכמת הגרושה ורצוי בכתב.
לא. הוצאות חינוך אינם בגדר ביגוד.
אם פסק הדין או הסכם הגירושין קובע באופן מפורש כי צריך את אישורו של האב ופסק הדין אינו מתמודד עם השאלה מה קורה אם האב לא נותן את אישורו אז במצב דברים זה יש צורך לפנות לבית המשפט בתביעה להרחיב את חבותו של האב לתשלום מחצית מההוצאות החריגות גם במקרה שהוא לא נותן את אישורו מטעמים שעמו.
אם הבעל רשום בחוזה השכירות לא ניתן לסלקו. באם הוא לא רשום אז על האישה לפנות בתביעה לבית המשפט לסילוק ידו (פינויו) של הבעל מהדירה.
החלוקה מתבצעת על פי הזכויות הכספיות והרכושיות שנצברו בפועל מיום נישואי הצדדים ועד למועד הקרע.
היא יכולה לתבוע אך הסיכוי להצליח בתביעה כזאת הוא קלוש. זאת מאחר והדירה רשומה על שם אימו של בן הזוג והנטל להוכחת תביעה שכזאת הוא גבוה ביותר.
אם ישנו פסק דין ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל אשר במסגרתו ניתן בין היתר לעקל גם את חשבונות הבנק. אחרת לא ניתן לעקל או לפעול לגביית החוב.
כן, אבל התביעה צריכה להיות מוגשת גם נגד הבעל וגם נגד המאהבת.
לא, לא תמיד תלוי אם מדובר בתשלום מזונות עבור ילדים או עבור אישה אך בכל מקרה חלוקת הוצאות הבית נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
כל עוד שאין תביעות בבית המשפט לענייני משפחה זאת לא נחשבת לחטיפה. אך באם תעשה זאת והאישה תגיש תביעות מתאימות אז סביר להניח שבית המשפט לענייני משפחה יוציא צו מניעה מכוח עיקרון של שמירה על טובת הקטינים.
כן. מעבר של ילדים שהינם קטינים, לעיר אחרת, במיוחד מרוחקת מהעיר הנוכחית, מצריך את הסכמת האב. האב רשאי גם לפנות לביהמ"ש ולבקש צו מניעה כנגד האם. ביהמ"ש ישקול האם המעבר מיטיב עם הקטינים או לא ויפסוק בהתאם.
כן. מגישים תביעה לביהמ"ש על איזון משאבים. ביהמ"ש יורה על חלוקת הזכויות, למרות סירובה של האישה להתגרש.
כן. אין קשר בין הגט לבין חלוקת רכוש – כך קובע החוק החדש ליחסי ממון.
לא. אם ברצונה להגר לחו"ל, עליה לקבל את הסכמת האב. במידה והאב סירב, באפשרותה לפנות לביהמ"ש על מנת לפתוח תיק הגירה. לאחר שתתקבל חוות דעת של עובד סוציאלי לגבי טובת הקטין, תתקבל החלטה.
לא. הבעל אינו רשאי לחייב את אשתו לשנות את שמה, מכיוון שזכותה לקבוע את שם משפחתה.
כן, במידה ונקבע בהסכם כי האב ישלם בגין צהרון. אפשר לנסות להפחית סכום זה בהידברות מול הצהרון.
לא. אין חובת התיישנות על החוב הזה וביטוח לאומי יכול לגבות אותו מהיורשים.
לא, לבעל אין שום זכויות על הנכס, אלא אם כן הוא השקיע בשיפוץ הדירה. במקרה כזה יקבל כמחצית מההשקעה ששולמה.
לא האישה אינה חייבת להשתתף.
ניתן להתחתן עם תושב הרשות הפלסטינית בקפריסין, בנישואים אזרחיים.
לא. אישה כזאת נחשבת לאשה נשואה.
אפשרי. מומלץ לשמור קבלות של הוצאות המחיה השוטפות ולצרפן לכתב התביעה.
לא. מבחינה חוקית האב אינו נחשב לנשוי עם ילדים. רק אם יאמץ את ילדיו החורגים, יחשב לאביהם.
תשלום עבור ארנונה הינו חלק מהוצאות הבית. אם בבית מתגוררים ילדים הרי שבן הזוג חייב לשלם מחצית מהארנונה כחלק מתשלומי המדור שאותם הוא חייב לשלם.
תלוי מה כתוב בהסכם הגירושין: האם תימסר הודעה לקרן הפנסיה והיא זו שתשלם ישירות לבן הזוג או שהתשלום יבוצע על ידי מקבל הפנסיה. במקרים הנדירים שבהם הסכם הגירושין לא מתייחס לשאלה זו ניתן לתבוע את התשלום ישירות מקרן הפנסיה והיא מחויבת לציית להסכם הגירושין.
אם הסכם הגירושין איננו כולל סעיף שמחייב השתתפות בהוצאות האירוע, לא ניתן לחייב הורה לשלם עבור אירוע שבו הוא איננו מעוניין. אם מדובר בהחלטה חד-צדדית של הורה אחד, ההורה האחר לא מחויב להשתתף במימון כנגד רצונו.
ניתן לברר זאת בבית הדין הרבני שבאזור המגורים לפי שם ומספר תעודת זהות.
חזקת הגיל הרך עדיין קיימת. כל עוד לא שונה החוק אי אפשר להתעלם ממנה למרות שייתכן שבעתיד המצב ישתנה.
אם לאישה יש עילה לגירושין והיא יכולה להוכיח אותה (למשל בגידה או אלימות) הרי שהיא זכאית לכתובה גם היא זו שיזמה את הגירושין. אם אין עילה לגירושין והאישה יזמה אותם אז היא איננה זכאית לכתובה.
על בני הזוג להגיש "תובענה להתרת נישואין" לבית המשפט לענייני משפחה. את התביעה יש להגיש בצירוף המסמכים הרלבנטיים. בית המשפט לענייני משפחה ידון בבקשה ויפסוק לגביה בהתאם לנסיבות.
במקרה כזה מוטב לה לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני שנוטה שלא לאשר משמורת משותפת.
את תיק הגירושין יש לפתוח בהתאם למקום המגורים המשותף האחרון – בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני האחראי על מקום זה. אם בני הזוג אינם מתגוררים במשותף, יש לפתוח את התיק בהתאם למקום המגורים של האישה.
יש להכניס סעיף להסכם הגירושין שמחייב את בן הזוג שקופת הגמל רשומה על שמו לרשום בקופה הערה בנוגע לזכותו של בן הזוג האחר לחלק מקופת הגמל. עם ההסכם ניתן לגשת אל המוסד המנהל את קופת הגמל על מנת שרישום ההערה יבוצע בפועל.
בשונה מצווי עיכוב יציאה מהארץ של בגירים, צו עיכוב לקטין איננו מוגבל לשנה אלא נשאר בתוקף עד שהקטין מגיע לגיל 18 או עד שבית המשפט מבטל אותו.
כן, בתנאים מסוימים. ניתן לבטל את הצו באופן זמני על ידי המצאת ערבויות לבית המשפט ו/או בהסכמת בן הזוג שביקש את הוצאת הצו. ניתן גם לבטל את הצו באופן קבוע – לשם כך יש לשכנע את בית המשפט שהנסיבות מצדיקות את ביטול הצו.
אם האם חוששת שהאב עלול להתחמק מתשלום המזונות, היא יכולה לבקש הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. על האב להביא שני ערבים שמסוגלים כלכלית לעמוד בתשלום המזונות במקרה והוא לא ישלם, ואז בית המשפט יסכים לביטול הצו.
למרבה הצער, לא. הסכם שלא עבר אישור של בית המשפט איננו תקף מבחינה משפטית ולכן ניתן לחזור ממנו ולא ניתן לכפות אותו.
ימי חופשה הינם משאב ולכן יש להכליל אותם באיזון המשאבים. הם מחולקים לפי הערך הכספי שלהם שתלוי במשכורת של השכיר.
ניתן לפנות לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. לאגף חמש לשכות באזורים השונים שבארץ וניתן לקבל סיוע משפטי בהתאם לקריטריונים של האגף.
הלוואה שנלקחה במהלך החיים המשותפים שייכת לשני בני הזוג ושניהם צריכים להמשיך לשלם אותה. ניתן להגיע להסכמה על כך שרק אחד מבני הזוג ישלם אותה וזאת במסגרת הסכם גירושין, אבל ללא הסכמה שכזו ההלוואה מתחלקת בין בני הזוג.
האב צריך לשלם 30% ממחצית שכר הדירה. הסבר: אב צריך לשלם 30% משכר הדירה כאשר יש ילד משותף – שכר הדירה מחושב כאילו 40% שייכים לאם המתגוררת בבית ואילו 60 האחוזים הנותרים מתחלקים שווה בשווה בין ההורים. כאשר יש ילד מנישואין קודמים, מחצית מדמי השכירות "שייכים" לנישואין הקודמים. מתוך חמישים האחוזים הנותרים האב צריך לשלם 30%, דהיינו 15% משכר הדירה הכולל.
חלוקת הרכוש מתייחסת לשנים שבהם בני הזוג ניהלו חיים משותפים. לכן נקודת ההתחלה איננה הנישואין אלא הזמן שבו הם החלו לחיות יחד כידועים בציבור. לכן רכוש שנצבר בשנים אלה – כולל זכויות סוציאליות – נחשב כרכוש שבו יש להתחלק במסגרת הליך הגירושין.
אין הבדל. כאשר הדירה רשומה על שם שני בני הזוג היא תחולק באופן שווה ביניהם ולא משנה מי ידון בכך – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
לפי ההלכה היהודית, לבני זוג שהתגרשו אסור להתגורר יחד באותו הבית. בני זוג שהתגרשו ברבנות ומתגוררים ביחד לאחר הגירושין מסתכנים בביטול הגט – במקרה שכזה יהיה עליהם לעבור את תהליך הגירושין שוב.
דמי הבראה, כמו שאר הזכויות הסוציאליות שנצברות במהלך חיי הנישואין, צריכות להתחלק בין בני הזוג במקרה של גירושין.
: התשובה הקצרה היא – כן. בן הזוג זכאי לחלק היחסי מהפנסיה בהתאם למספר שנות החיים המשותפים. כמובן שהדבר נכון רק כאשר נעשה איזון משאבים והוחלט שמגיע לו חלק ממנה כחלק מחלוקת הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים.
מדובר בנושא שראוי להרחבה אבל בקצרה: איזון כושר השתכרות נובע מעיקרון החלוקה השוויונית של המשאבים הכלכליים בין בני זוג עקב גירושין. כשבני הזוג מתגרשים החוק קובע שכל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג. כדי שהחלוקה תהייה הוגנת יש לחשב גם את כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. כושר ההשתכרות תלוי בנכסי קריירה: הכשרות, מוניטין שנרכש, מומחיות, ניסיון, תנאי פנסיה וכדומה. כאשר נכסי הקריירה נצברו במהלך החיים המשותפים, בן הזוג שלא צבר אותם אך סייע בצבירתם זכאי למחצית מהם. איזון כושר ההשתכרות נעשה על ידי חלוקת הרכוש והנכסים באופן שיפצה את בן הזוג על כך שכושר ההשתכרות שלו קטן מזה של בן הזוג האחר. בשנים האחרונות בית המשפט מקפיד יותר על איזון כושר ההשתכרות ופוסק – במקרים שהוא משתכנע שמדובר בתביעה מוצדקת – לטובת הצד שדורש איזון כושר השתכרות.
כן. הוצאות על צהרון נכללות בהוצאות על חינוך שצריכות להתחלק שווה בשווה בין ההורים. התשלום לא יחולק בין ההורים רק במקרה ובו יש סעיף מפורש בנוגע לכך בהסכם הגירושין.
האם הורים יכולים להורות לילד שלהם לעזוב את דירת המגורים ששייכת להם גם לאחר שהוא התגורר שם שנים רבות?
כן. מגורים בדירת ההורים – ואפילו לתקופות ארוכות מאוד – לא מקנות זכויות כלשהן על הדירה שעדיין שייכת להורים ולהם נתונה הזכות המלאה להחליט מה לעשות בה.
אם הילד אומץ כדין אזי ההורים הביולוגיים פטורים מחובות משפטיות כלפי הילד. כמו כן, אין להורים הביולוגיים גם זכויות משפטיות כלפי הילד. לכן, אב ביולוגי אינו חייב במזונות בגין ילדו הביולוגי שאומץ כחוק, שכן להוריו המאמצים יש כעת את מלוא החובות והזכויות כלפיו לרבות חובת תשלום מזונות.
תקנה 20 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 איננה רלוונטית לבית המשפט לענייני משפחה.
תקנה 7 לתקנות אגרת בית משפט למשפחה 1995 מרחיבה את הבקשות הפטורות מתשלום אגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) 2007 וזאת על מנת שלא תוגשנה בקשות סרק לבית המשפט לענייני משפחה .
חוק השמות קובע שילד שנולד מקבל את שם משפחת הוריו. אם שמות ההורים שונים, הילד מקבל את שם משפחת האב, אלא אם כן ההורים הסכימו שיקבל את שמות שתי המשפחות או רק את שם משפחת האם. ילד שנולד לאם שאיננה נשואה מקבל את שם המשפחה שלה. אם אין הסכמה או במקרים שבהם מבקשים לשנות את שם המשפחה של הילד – יש לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה.
ישנה דרך חוקית לעשות זאת אך מומלץ להתייעץ באופן אישי עם עורך דין כדי לדעת כיצד זה אפשרי.
התגוררות ברשות בנכס – גם לתקופה ארוכה – איננה מעניקה זכויות על הנכס. בעל הנכס יכול לדרוש בכל עת את פינוי הדיירים מהנכס שלו.
ניתן להגיש תביעה על הונאה ודרישה לפיצויים שנגרמו בגללה. כמובן שיש להוכיח שמדובר בצב רפואי שאכן מהווה פגיעה משמעותית בחיי הנישואין ושהסתרתו אכן גרמה נזק לצד התובע. אם האישה, בדוגמה שהוזכרה, איננה כשירה לעמוד למשפט – יש להגיש את התביעה כנגד האפוטרופוס שלה.
יש להגיש את התביעה המתאימה לבית המשפט לענייני משפחה. לתביעה יש לצרף כנתבע את משרד הפנים. על התובעים להוכיח שהילד אכן איננו של מי שרשום כאביו במשרד הפנים.
באופן כללי הבעל מחויב בתשלום מזונות ילדים ומזונות אישה עד הגירושין. כדי לדעת את הסכומים יש להתייעץ עם עורך דין ובמקרה הצורך להגיש תביעה לבית המשפט.
ילדים יורשים את חובות ההורים וזאת מבלי קשר לרגע שבו הם קיבלו אפוטרופסות על רכושו של ההורה. לכן עליהם לשלם גם את החובות שקדמו לרגע ההכרזה עליהם כאפוטרופוסים.
אם אחד מבני הזוג איננו שולט באופן מספק בעברית, יש לערוך את ההסכם גם בעברית וגם בשפה המתאימה, לחתום על שניהם ולצרף אישור נוטריוני שההסכמים בשתי השפות הינם זהים.
עורך דין יעקב בלס עוסק בתחום כבר יותר מ-18 שנים שבמהלכן הוא טיפל באלפי תיקי גירושין.
נעים להכיר – עורך דין יעקב בלס:
בוגר הפקולטה למשפטים (1994) באוניברסיטת תל אביב ועורך דין גירושין מוסמך (1996). לעו"ד בלס ניסיון עשיר באלפי תיקים בתחום של גירושין ודיני משפחה, הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד. עו"ד בלס השיג תקדימים רבים – ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002 – וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.
משרד עורכי דין יעקב בלס מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים, במספר תחומי עיסוק עיקריים:
דיני משפחה וענייני גירושין, דיני מקרקעין ונדל"ן, משפט פלילי ועוד. כמו במרבית משרדי עורכי דין אחרים, גם במשרד עו"ד בלס ניתן לקבל – בנוסף – שירותי ייצוג בבתי משפט ובבתי דין שונים (ליטיגציה), בהתאם לנושא הנדון בכל תיק.
לקבלת ייעוץ בנושא דיני משפחה השאירו פרטים בטופס או חייגו
טלפון: 052-2927602 | 03-6521605 (יעקב בלס)
