הגרוש שלך ובת זוגתו נחשבים כידועים בציבור ועל פי חוק מגיע לידועה בציבור דמי מזנות חודשים למשך תקופה מסוימת. זאת במידה והידועה בציבור אינה עובדת ואין לה כל מקור הכנסה. לגבי 3 הילדים, הגרוש לא חב כלפיהם מאומה.
זכויותיה של ידועה בציבור קיימות ומעוגנות בחוק עם או בלי תעודת זוגיות.
בדרך כלל על גבי ההסכם לידועים בציבור צריך להיות הוראות של ביטול ההסכם על ידי הודעת ביטול של אחד הצדדים. בהעדר הוראה כזאת בהסכם אני ממליץ בכל זאת להגיש לצד השני הודעה לביטול ההסכם. רצוי על ידי שליח ולשמור את אישור המסירה.
הוראות ציווי של רכוש לאחר מוות צריכות להתבצע בצוואה ולא בהסכם ממון. ולכן בהעדר צוואה הרי שאמך נחשבת כידוע בציבור ולכן היא יורשת מחצית מהדירה ללא קשר להסכם הממון שנותן הוראות לגבי החיים ולא לגבי המוות. ולכן אם אין לבן זוגה צוואה אז אני סבור שהיא יורשת מחצית מהדירה. במקרה כזה גם אין אפשרות להוציא אותה מהדירה אלא אם היא תקבל את זכויותיה.
האם זוג ידועים בציבור יכול להינשא ברבנות ללא מכשולים מצד הרבנות על היותם ידועים בציבור טרם נישואיהם?
לא. לא סביר שיעמידו מכשול.
לחיות יחד תחת קורת גג אחת תוך קיום משק בית משותף ושהסובבים יראו בצדדים כבני זוג לכל דבר. בכל מקרה רצוי לערוך הסכם שיסדיר את הזכויות בין הצדדים.
לכאורה אין לידוע בצבור זכות להישאר בדירה על פי הנתונים שרשמת בשאלתך. באם הידוע בציבור לא רוצה להתפנות עלייך להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לפינויי. לגבי הילד עלייך להגיש בקשה למשמרת זמנית וגם תביעה למשמורת קטין.
ככלל, בית המשפט מעדיף למנות בני זוג כאפוטרופוסים. במידה ויש התנגדות מוצדקת מצד שאר היורשים, בית המשפט ימנה אפוטרופוס חיצוני וניטרלי. הכל עפ"י טובת החסוי, שקודמת לשיקולים אחרים.
תלוי איך ההסכם מנוסח. אין צורך לגשת לבית המשפט כדי לבטל את ההסכם. פועלים לפי ההסכם.
כן. מעבר של ילדים שהינם קטינים, לעיר אחרת, במיוחד מרוחקת מהעיר הנוכחית, מצריך את הסכמת האב. האב רשאי גם לפנות לביהמ"ש ולבקש צו מניעה כנגד האם. ביהמ"ש ישקול האם המעבר מיטיב עם הקטינים או לא ויפסוק בהתאם.
מומלץ לערוך הסכם בין בני הזוג ולאשר את ההסכם על ידי בית משפט לענייני משפחה במידה והצדדים גרים תחת קורת גג אחת.
כן. לסטאטוס ידועה בציבור יש זכויות וחובות כגון צבירת רכוש משותף, מזונות, מזונות ידועה בציבור.
חלוקת הרכוש מתייחסת לשנים שבהם בני הזוג ניהלו חיים משותפים. לכן נקודת ההתחלה איננה הנישואין אלא הזמן שבו הם החלו לחיות יחד כידועים בציבור. לכן רכוש שנצבר בשנים אלה – כולל זכויות סוציאליות – נחשב כרכוש שבו יש להתחלק במסגרת הליך הגירושין.
נכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין מתחלקים שווה בשווה בין בני הזוג. לכן אם למנוח ישנם נכסים שנצברו בזמן חייו עם האישה הראשונה, יש לה זכות על חצי מהם.
ניתן לתבוע מבית המשפט פסק דין הצהרתי שקובע שלתובע יש זכות על נכסים מסוימים – במקרה הזה, האישה הראשונה יכולה לתבוע פסק דין הצהרתי שאכן יש לה בעלות על מחצית מהנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים עם המנוח.
אם אין צוואה, בת הזוג יורשת את בן הזוג ולהיפך – גם אם הם לא נשואים אלא רק ידועים בציבור. גם אם הילדים רשומים כמוטבים של אחד מבני הזוג (למשל: ביטוח או קרן פנסיה,) בן או בת הזוג הם היורשים של רכוש הנפטר.
נעים להכיר – עורך דין יעקב בלס:
בוגר הפקולטה למשפטים (1994) באוניברסיטת תל אביב ועורך דין גירושין מוסמך (1996). לעו"ד בלס ניסיון עשיר באלפי תיקים בתחום של גירושין ודיני משפחה, הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד. עו"ד בלס השיג תקדימים רבים – ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002 – וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.
משרד עורכי דין יעקב בלס מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים, במספר תחומי עיסוק עיקריים:
דיני משפחה וענייני גירושין, דיני מקרקעין ונדל"ן, משפט פלילי ועוד. כמו במרבית משרדי עורכי דין אחרים, גם במשרד עו"ד בלס ניתן לקבל – בנוסף – שירותי ייצוג בבתי משפט ובבתי דין שונים (ליטיגציה), בהתאם לנושא הנדון בכל תיק.
לקבלת ייעוץ בנושא דיני משפחה השאירו פרטים בטופס או חייגו
טלפון: 052-2927602 | 03-6521605 (יעקב בלס)
